"רק אל תביא לי עובד עיוור" - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
האפליה נמשכת

"רק אל תביא לי עובד עיוור"

הטכנולוגיה מספקת כיום כלים מצוינים המסייעים לעיוורים להשתלב במקומות עבודה, אך מעסיקים רבים עדיין לא מוכנים לקבלם ■ "עיוור שיושב בבית באפס מעשה אין לו אינטראקציה עם העולם וסופו להתנוון", אומר שלמה הרוש, העיוור שזכה למגן שר התמ"ת על התמדה בעבודה

תגובות

>> לפני 17 שנה, במהלך עבודות ניקיון שמאיה רבייב ביצעה בביתה, התפוצץ חומר ניקוי בפניה והיא נהפכה ללקוית ראייה בדרגה חמורה. באותה תקופה הועסקה רבייב, אז עולה חדשה, כקופאית בסופרמרקט, אך היא חלמה לעבוד במקצועה - מהנדסת מזון.

התאונה הקשה קטעה את המסלול המתוכנן. היא נזקקה לטיפולים ולניתוחים שונים ושנים ארוכות לא עבדה, עד שהגיעה לעמותת מגדל אור, המסייעת לעיוורים וללקויי ראייה להשתלב בחיי היום יום ובמעגל העבודה. באוגוסט 2012 החלה לעבוד כטלרית בסניף של בנק דיסקונט באזור המרכז.

עקבו אחרי TheMarker בטוויטר

נמרוד גליקמן

"עבודה ממושכת מול המחשב מכבידה על העיניים, אבל הודעתי לממונים שאם יהיה צורך להישאר מעבר לחצי משרה או לעבוד בשעות מפוצלות, אעשה זאת ברצון", היא מספרת. את עבודתה ככספרית היא מבצעת בעזרת תוכנה המגדילה את האותיות שעל המסך. "חזרתי לעולם העבודה רק אחרי שהתגברתי על תחושת חוסר הביטחון, שהיא המחסום העיקרי בפני אנשים עם מוגבלויות בעולם העבודה", היא אומרת. "הסבלנות של הממונה עלי בסניף גם היא עזרה מאוד". בעבור רבייב, זוהי רק ההתחלה. "יש לי מספיק פוטנציאל ואני לומדת כל הזמן", היא אומרת, "עוד אגיע לתפקיד יועצת השקעות".

שלמה הרוש, 61, התעוור כמעט לחלוטין לפני 18 שנים עקב מחלה ניוונית כשעבד כנגר במפעל המשפחתי לרהיטים. לאחר כשלוש שנים של ישיבה באפס מעשה, פגש ביועצי עמותת מגדל אור. "העובדים הסוציאליים אמרו לי שאם אמשיך להתגורר בבית שאן, לא יהיה סיכוי שאחזור למעגל העבודה, ובעצתם העתקתי את מגורי לשרון", הוא מספר.

הרוש פנה ללימודי עיסוי רפואי, והמשיך לקורס מיוחד לעיסוי רפואי המיועד לעיוורים ולכבדי ראייה במכון וינגייט. בסיום הלימודים הוזמן לשמש מדריך למתמחים המסיימים את הקורס. במקביל, הוא עובד במוסדות שיקומיים ומועסק מטעם משרד הרווחה כמסייע לעיוורים להשתלב במקומות עבודה.

"עיוורים יכולים להצליח מאוד בתחום הרפואה האלטרנטיבית, כי יש בהם נתינה גדולה", הוא אומר. "כמו כן, נכים, שנזקקים לעיסוי יותר מאחרים, מעדיפים לקבל את הטיפול מאדם נכה". לפני שנתיים קיבל הרוש את מגן שר העבודה על התמדה בעבודה. "אני אומר לקהילת העיוורים: חשוב לצאת לעבודה. מי שיושב בבית באפס מעשה, אין לו אינטראקציה עם העולם וסופו להתנוון", הוא אומר.

מאיר חיות, 51, עבד עד לפני שמונה שנים כמשגיח כשרות במאפיית אריאל בחיפה עד שראייתו נפגמה והוא נותר כבד ראייה. "ישבתי בבית במשך חמש שנים, באפס מעשה מתסכל, עד שמכרים חיברו אותי עם חברת כל יכול, המעסיקה עובדים עם מוגבלויות במוקד שירות לקוחות", הוא מספר. תחילה עבד במוקד שירות הלקוחות של בזק בינלאומי, ובמאי האחרון התקבל לעבודה במוקד השירות של עיריית חיפה. לדבריו, מעסיקים מגלים כיום מעט יותר פתיחות לבעלי מוגבלויות, אך לא מספיק.

"אילו נעניתי למודעת דרושים או שהייתי ניגש למכרז כאדם פרטי, ללא תמיכה של גוף ציבורי, סיכויי לקבל עבודה בעירייה, וכנראה בכל מוסד אחר, היו אפסיים", הוא אומר. "ברגע שאני אומר שאני לקוי ראייה, אני נידון לתשובה שלילית. הפורומים של העיוורים מלאים בסיפורים על מועמדים שעשו כל שביכולתם כדי להתקבל לעבודה, אבל נענו בסירוב. עלינו לסמוך על עמותות שמסייעות לנו להתקבל לעבודה, וחבל שזה המצב".

"מוסר עבודה גבוה מלאחרים"

בבנק דיסקונט מועסקים כיום 45 עיוורים ובעלי מוגבלויות אחרים, והתוכנית היא להרחיב את מספרם ל-100. סגן ראש מערך משאבי אנוש בבנק דיסקונט, שלום אברהם, אומר כי אם עד לפני כמה שנים היו לו, כמו לרבים אחרים, דעות קדומות בנוגע לתרומתם של בעלי מוגבלות למקום העבודה, כעת הוא לא מופתע כשהוא שומע על הישגיהם של עובדים אלה. גם הלקוחות שמגיעים לסניף לא רק שאינם מגלים חוסר סבלנות מול עובד בעל מוגבלות, הם דווקא מעריכים את זה.

"היחס שלי לעניין השתנה אחרי שקיבלתי מכתב מאשה, נכה ברגליה, שכתבה לי כי היא רוצה לעבוד בבנק", הוא מספר. "אחרי פגישת היכרות, החלטתי להציב אותה במשרד האחורי, שבו אין מגע עם קהל. בתוך כמה ימים הבנתי שלבחורה יש פוטנציאל גדול והצבנו אותה ככספרית בסניף שלנו בשרון. לא זו בלבד שהיא עובדת מצוינת, היא גם תורמת לאווירה סביבה עם החריצות שלה והמסירות לארגון. אני בטוח שהיא תגיע רחוק".

חיות מבין בדיוק על מה אברהם מדבר. "לעובדים עם מוגבלות יש מוסר עבודה גבוה יותר מלאחרים", הוא אומר. "עובדים איתי אנשים בריאים שקמים מכיסאם בכל רבע שעה לעשן, לשירותים, לפטפט. אני צמוד למסך, וההפסקה היחידה שלי היא לצורך תפילה. עובד מסור הוא ברכה לכל ארגון".

ואולם למרות המחמאות, הקושי בהשמת עיוורים ולקויי ראייה גדול יותר מהשמה של בעלי מוגבלויות אחרים. לדברי אריק רז, מנכ"ל עמותת מגדל אור, קשה יותר לאבחן את כישוריהם של מועמדים עיוורים או לקויי ראייה מאחר שכל מגע בינם לבין המראיין מתבסס על דיבור בלבד. "הם לא יכולים לגשת למכוני מיון ופענוח מבחנים בשפת ברייל, הם משימה קשה עבור המאבחן".

נושא נוסף המקשה על השילוב הוא חוסר המודעות של העיוורים עצמם ליכולותיהם. "רק באחרונה גילינו שמועמד שליווינו הוא בעל מוטוריקה מצוינת, להפתעתו", אומר רז. "זה התברר לאחר שנתנו לו להרכיב משהו. איש כזה יכול להיות עובד מצוין במפעל תעשייתי. מועמדת אחרת התגלתה כבעלת יכולת שכנוע טובה, מה שיאפשר לה לעבוד במכירות. האבחון של האנשים דורש המון מיומנות, וכדי שיהיה אופטימלי, נדרשים לא מעט משאבים. יש להיעזר בפסיכולוג, עובד סוציאלי ומורה שיקומי, וגם אז יכולות להיות טעויות".

אייל טואג

המשוכה הגבוהה באמת היא כמובן המעסיקים. "לא פעם אמר לי מעסיק פוטנציאלי: ‘אני מוכן לשלם יותר בעבור סחורה שיוצרה על ידי עובד עיוור, רק אל תבקשו ממני שאעסיק אותו בעצמי'", אומר רז. "עיוורון נחשב בעולם המערבי למגבלה הכי קשה, הדורשת תמיכה של גדולה מצד המערכת, אף שיש כיום כלים מצוינים לסיוע שכמעט מנטרלים את המגבלה. המעסיקים שלנו, ברובם, עדיין לא התגברו על מחסומים שנובעים בעיקר מחוסר ידע או מדעות קדומות", הוא אומר. "מי שמתגבר עליהם זוכה בעובדים טובים ומסורים, שתורמים לארגון, שמחזיקים בו מעמד שנים רבות יותר ומוקירים את העובדה שהמעסיק קלט אותם ואיפשר להם להתפרנס בכבוד".

לטפל בנכים כמו בחרדים ובערבים

בני פפרמן, מנהל המטה לשילוב בעלי מוגבלויות במשרד התמ"ת, טוען כי ללא התייחסות משמעותית לקבוצת בעלי המוגבלויות, שהם כ-800 אלף איש, לא תוכל ממשלת ישראל לעמוד ביעדי התעסוקה הדרושים למשק. "כל הזמן מדברים על שתי אוכלוסיות, חרדים וערבים", הוא אומר, "ודווקא הקבוצה הגדולה הזאת, אחד מכל עשרה אזרחים בישראל, נדחקת לשוליים. אם רוצים לשלב אוכלוסיות שהיו מודרות עד כה כדי לחזק את הצמיחה, לא תהיה ברירה אלא לעבוד ברצינות לשילוב בעלי מוגבלויות בשוק העבודה".

למה הקבוצה הזאת נדחקת לשוליים?

"כי מדובר בנושא מורכב ומסובך, והפתרונות אינם טריוויאליים ודורשים חשיבה ויצירתיות. אבל זה לא אומר שצריך לזנוח אותם. אין להכחיש שיש פה גם בעיה פוליטית. בעוד לחרדים ולערבים יש דוברים חזקים, בעלי המוגבלויות הם קבוצה חלשה, שקטה בדרך כלל, אין לה שאלטר ולא כוח אלקטורלי. בהרבה מובנים, קל להתעלם ממנה".

מה הממשלה הבאה צריכה לעשות בנידון?

"להעלות את הנושא למקום הרבה יותר גבוה בסדר העדיפויות. יש עובדים פוטנציאליים בעלי מוגבלויות הן בקרב היהודים, הן בקרב הערבים והחרדים, ואת כולם יש לעודד לעבוד. כניסה לשוק העבודה פירושה הגדלת הפריון והקטנת הקצבאות. זו פעולה שבטווח הארוך טובה הן לבעלי המוגבלויות הן לכלכלת ישראל".

haimb@haaretz.co.il

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם