כלכלת בחירות - הבעיות הבוערות |

מי קבע שבן 67 הוא זקן?

תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות ב-OECD, וב-2030 יעברו 14% מהאוכלוסייה את גיל 65 ■ רבים קוראים לשנות את גיל הפרישה, ובג"ץ כבר נדרש לדון בסוגיה, שתעלה מן הסתם גם על שולחנו של שר המשפטים הבא

הילה ויסברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הילה ויסברג

עד לפני שבועיים, נראה היה שישראל עוצמת את עיניה אל מול אחת המהפכות הגדולות העומדות לפתחה, מהפכת הגיל. אך אז הגיעה סוף סוף הכרה מוסדית ראשונה בכך שגיל 67 לא מבשר אוטומטית את סוף הקריירה. אשה עיקשת אחת בשם ליבי וינברגר תבעה, יחד עם עמותת משפט בשירות הזיקנה, את אוניברסיטת בר אילן, לאחר שנדרשה לפרוש בניגוד לרצונה בגיל 67. בית הדין פסק לטובתה, ונתן אור ירוק לעתירה לבג"ץ בעניין ביטול חוק גיל הפרישה.

שבוע לאחר מכן זה קרה: עו"ד שושנה גביש, מומחית בדיני עבודה ואשתו של פרופ' משה גביש מהטכניון - הקובל על פרישתו המאולצת המתקרבת, עתרה לבג"ץ וטענה שהחוק פוגעני ולא רלוונטי. לטענת תומכי העמדה שמציגה גביש, אף שבמדינות כמו אוסטרליה, בריטניה, ארה"ב וקנדה, חובת הפרישה (היכולת של המעסיק לחייב עובד לפרוש בהגיעו לגיל פרישה) בוטלה זה מכבר מטעמים של תוחלת חיים מתארכת ואפליה על רקע גיל, בישראל ממשיכים לטעון שאין לגעת בחוק, וש"מבוגרים לוקחים מקומות עבודה לצעירים".

עבודת מבוגרים תורמת לכלכלה

גם אם יחליט בג"ץ לא להתערב, אין ספק כי הנושא יונח על שולחנו של שר המשפטים הבא, שיוכל ליצור מפנה דרמטי בחייהם של אלפי אנשים - ואף של כלכלת ישראל. את הסוגיה הבוערת הזו מתכוון גם לבחון צוות בין-משרדי בראשות הממונה על התעסוקה במשרד התמ"ת, מיכל צוק, ומנכ"ל המשרד לאזרחים ותיקים, אהרון אזולאי, שחבריו ימונו בחודשים הקרובים.

חשוב להדגיש - המשמעות של ביטול גיל הפרישה אינה חיוב אנשים להמשיך לעבוד, אלא רק לאפשר למי שמעוניין בכך ושמעסיקו מעוניין בכך, לעשות כן.

חוק שמתאים למאה ה-19

גיל הפרישה נקבע כגיל 65 בשלהי המאה ה-19 על ידי ביסמרק, במטרה לאפשר לקשישים להפסיק לעבוד זמן לא רב לפני שיעברו לעולם שכולו טוב. אלא שמה שהיה נכון אז כבר לא תקף כיום, כשאזרחי ישראל חיים בממוצע עד גיל 83. לפי נתוני OECD, תוחלת החיים בישראל זינקה בכ-14% לעומת 1971. במערב בכלל, לפי הגרונטולוג ד"ר ישראל (איסי) דורון, תוחלת החיים הכפילה את עצמה בתוך 100 שנה. תחזית שהוצגה בספר "מגה שינוי - העולם ב-2050" של המגזין "אקונומיסט", קבעה כי עוד 38 שנים יהיה הגיל הממוצע בעולם גבוה ב-9 שנים מהגיל כיום. בישראל, לפי נתוני הלמ"ס, שיעור הקשישים (בני 65 פלוס) באוכלוסייה יעלה מ-10% כיום ל-14% ב-2030.

המשמעות ברורה: עבודה במשך 40 שנה לא מספיקה, ובוודאי שלא תספיק בעתיד, בכדי להבטיח למבוגרים זיקנה מכובדת. חלקם, כמובן, גם לא רוצים לזנוח עשייה משמעותית ומספקת רק בשל נורמה חברתית. מעבר לכך, אם תימשך הירידה החדה בילודה, לא יוכלו הצעירים לפרנס לבדם קבוצה גדלה והולכת של גמלאים.

גם קרנות הפנסיה לא יעמדו במעמסה. דן דוברי, ראש איגוד המתכננים הפיננסיים בישראל, אמר במאי כי "אם מדינת ישראל תמשיך להוציא את אזרחיה לפרישה בגיל 67 (נשים לרוב בגיל 62, ה"ו), ב-2050 בין רבע לשליש מהאוכלוסייה יהיו גמלאים. זהו מצב שאינו בר-קיימא".

מצד עובדים מבוגרים ניכרת נכונות ברורה להמשיך להיות שחקנים פעילים בשוק העבודה. סקר חדש שערך המשרד לאזרחים ותיקים גילה כי כשני שלישים (64%) מהמתקרבים לגיל פרישה רוצים להמשיך לעבוד. הם יודעים שיש לכך צורך כלכלי ממשי: חמישית מהקשישים בישראל חיים מתחת לקו העוני, שליש מהם נסמכים על שירותי הרווחה ורק שליש נהנים מקצבת פנסיה. גובה הקצבה הממוצע הוא 5,000 שקל בחודש, מעט מעל שכר המינימום והרבה מתחת לשכר הממוצע במשק (8,900 שקל). ברור, לפיכך, שביטול חובת הפרישה, או לכל הפחות העלאת גיל הפרישה, עשוי להיות מהלך שלא רק יתרום לקבוצה המעוניינת בעבודה, אלא יציל אנשים מחיי עוני.

פחות עובדים, יותר גמלאים

במדינות רבות בעולם הבינו כי תעסוקת מבוגרים היא נושא קריטי, בין אם גיל הפרישה קיים או לא. בספרד מעניקים הנחות במס למעסיקי עובדים מבוגרים, באוסטריה מטילים קנסות על מעסיקים המפטרים עובדים בני 56 ומעלה ללא הצדקה, ובבריטניה ובאוסטרליה מעניקים תמריצים כספיים לחברות השמה המשלבות בהצלחה מבוגרים בשוק העבודה. גם העובדים יהיו חייבים להיערך לשינוי. הם כבר לא יעמדו לפני קריירה רציפה, אלא לפני כמה קריירות, שידרשו מהם להתעדכן וללמוד ללא הרף ולהשלים עם קפיצות לא היררכיות בין תפקידים.

האם מספר גדול יותר של מבוגרים בשוק העבודה יפגע בהזדמנויות של הצעירים? מחקר חדש של מכון מחקר פרטי אמריקאי בשם "המשרד הלאומי למחקר כלכלי (NBER)" מצא כי אין מה לדאוג. להפך - "שש המדינות שבהן נרשמה העלייה הגדולה ביותר בשיעור תעסוקת עובדים מבוגרים הן גם אלה שבהן נרשמה העלייה המשמעותית ביותר בתעסוקת צעירים", כתבו החוקרים, וחידדו את הנקודה: "לא מצאנו שום הוכחה לכך שתעסוקת מבוגרים פוגעת באפשרויות התעסוקה של צעירים".

ההכנסות מביטול גיל הפרישה יהיו גדולות מההוצאות

ביטול חובת הפרישה בישראל צפוי להכניס כסף לקופת המדינה מסיבה פשוטה: ככל שיותר אנשים יעבדו ויגדילו את החיסכון הפנסיוני, כך יגדל התמ"ג לנפש, וכך גם פחות קשישים ייסמכו על קצבאות המדינה.

במקביל, המדינה תידרש להשקיע משאבים בהכשרות מקצועיות לשם הסבה מקצועית והתעדכנות מתמדת של עובדיה, ואלה הם צעדים שהיא גם כך נדרשת בהם כיום, כדי להכניס לשוק העבודה קבוצות מודרות כמו חרדים, ערבים ובעלי מוגבלויות. העלות הכוללת הנדרשת עבור ההכשרות מקצועיות לכלל האוכלוסיות מוערכת בכ-500 מיליון שקל, ומתוכה עלות ההכשרות למבוגרים היא 100 מיליון שקל. לעתים, שכרם של מבוגרים גבוה יותר משכרם של צעירים, ומבוגרים גם סובלים מאפליה על רקע גיל. לכן, כדי לעודד תעסוקת מבוגרים יש להעניק תמריצים כלכליים למעסיקיהם (דוגמת מה שנעשה עבור עובדים מהמגזר הערבי לאחרונה), בעלות משוערת של עשרות מיליוני שקלים.

סך הכל, על אף שנדרשות הוצאות מסוימות, ההכנסות לקופת המדינה כתוצאה מתעסוקת מבוגרים צפויות להיות גבוהות מהן בהרבה. מחקר חדש של מכון ירושלים לחקר השווקים קבע כי לו היו נשארים מבוגרים בשוק העבודה (כ-30% מבני ה-65 פלוס שאינם עובדים ), הם היו מייצרים הכנסות בהיקף של 6.4 מיליארד שקל בשנה, והתוצר הממוצע לנפש היה גדל ב-4.5% - מ-103 אלף שקל בשנה ל-107.7 אלף שקל. "אי העסקתם של המבוגרים הוא הפסד משמעותי כלכלי למשק ולהם", כתבו החוקרים.

הבעיות המרכזיות והפתרונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker