הישראלים שלא הוזמנו לחגיגת הציונים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הישראלים שלא הוזמנו לחגיגת הציונים

סימן אזהרה לישראל: הפער בהישגים במתמטיקה - מהגדולים בעולם

39תגובות

 שר החינוך גדעון סער וראש הממשלה בנימין נתניהו חגגו בשבוע שעבר את הקפיצה הנחשונית של תלמידי ישראל בהישגים במבחן המתמטיקה הבינלאומי - הישר למקום השביעי בעולם, שיפור של 17 מקומות בתוך ארבע שנים. משרד החינוך לא הסתיר גם את גאוותו כי בהישג זה ישראל עקפה בסיבוב כמעט את כל המדינות שאליהן היא נושאת עיניים, כמו ארה"ב, בריטניה וכל מדינות סקנדינוויה.

ההישג המדהים של ישראל, שעורר לא מעט הרמות גבה, הסתיר נתון אחר שעלה מהמבחן הבינלאומי. הנתון האחר כבר שייך את ישראל לקבוצתהתייחסות מקומית ומוכרת הרבה יותר. בנתון הזה ישראל אינה נמצאת בקבוצת ההתייחסות של פינלנד ובריטניה, כי אם בקבוצה של סוריה, איראן, ירדן, הרשות הפלסטינית, וגם רומניה וגיאורגיה. זהו הנתון של הפערים בתוצאות המבחן הבינלאומי.

גם בפערים ישראל ממוקמת היטב בצמרת - הפער ה– 11 בגודלו בעולם. כל המדינות עם הפערים הגדולים יותר הן מקרב העולם המתפתח, בעיקר מדינות ערביות, עם חריגה אחת של טייוואן. זאת ועוד, כשבוחנים רק את הזנב של ביצועי התלמידים בישראל - 5% התחתונים של הציונים - מתגלה תמונה מאוד לא מחמיאה. מתברר שהתלמידים החלשים בישראל הם החלשים ביותר בקרב המדינות המובילות. אין מדינה מובילה במבחן הבינלאומי שתלמידיה החלשים השיגו ציונים נמוכים כל כך.

הנתון הזה צריך להדאיג עוד יותר, משום שלא מדובר בתלמידים החלשים ביותר באמת. החרדים לא לקחו חלק במבחן משום שהם כלל לא לומדים מתמטיקה. לכן התלמידים החלשים ביותר בישראל עוד יותר חלשים מכפי שמשתקף בתוצאות המבחן. לפיכך, אם תוצאות המבחן הבינלאומי אמורות להיות תחזית כלשהי ליכולת התחרותית של ישראל בעוד 20 שנה, הרי שבפועל ישראל לא רק שאינה בשכונה של איראן - היא מפגרת אחריה.

אם יש מסקנה דחופה שעולה מתוצאות מבחן המתמטיקה הבינלאומי, היא ההכרח לפעול להקטנת הפערים החינוכיים בישראל. על החרדים אין כלל מה להכביר מלים - המדיניות למימון מערכת חינוך נבדלת לחרדים, שאינה מחנכת לאזרחות טובה ואינה מכשירה לשוק העבודה העתידי, היא מדידניות התאבדותית. נקודה. גם בקרב התלמידים שכן לומדים מתמטיקה, בחינוך הממלכתי לסוגיו, המצב רע במיוחד. הפערים בין התלמידים החזקים לחלשים (בקרב יהודים בלבד) הם 72 נקודדות - פער עצום. אם מוסיפים את החינוך הממלכתי הערבי מצבנו מחמיר. הציון הממוצע של ערבים פיגר ב-71 נקודות אחרי היהודים. שיעור הנכשלים בקרב הערבים הוא 29%, לעומת 7% בקרב היהודים. אז התלמידים הערבים שיפרו מאוד את הביצועים, לא פחות מאשר היהודים, אבל עדיין הגיעו למקום 22 בעולם, לעומת מקום 7 של היהודים.

מתברר שמבחינת ביצועי מערכת החינוך מתנהלות כאן שתי מדינות נפרדות לחלוטין. דו"ח העוני של הביטוח הלאומי שפורסם באחרונה מיקם את ישראל כמדינה השנייה בשיעורי העוני מקרב המדינות המפותחות והחמישית בפערים חברתיים. אין להתפלא על כך: המדינה בעלת הפערים הגדולים ביותר בהישגים במבחנים הבינלאומיים ביותר מקרב המדינות המובילות היא גם זו שברבות הימים הפערים החברתיים בה נהפכים לגדולים ביותר.

ישראל קוטפת את פירות הבאושים של עצמה - מדיניות חינוכית כושלת שיוצרת פערים אדירים בחינוך (ועוד בלי לספור את החרדים) מביאה לפערים חברתיים. נקודה. היפה בתיאור הזה, עם זאת, הוא שאפשר להבחין בסיבה ובמד סובב: מדיניות חינוכית שגויה היא אחד הגורמים העיקריים לתוצאות החברתיות הקשות. לפיכך, תיקון המדיניות היא צעד דרמטי שיעזור בעתיד לקטוף את הפירות המתוד קים של תיקון הפערים החברתיים.

התיקון גם הוא פשוט: להנהיג מדיניות חינוכית שמטפחת את החלשים, באמצעות הנהגת תקציב חינוך דיפרנציאלי שבו החלשים מקבלים יותר על חשבון החזקים. רק שהמדיניות הפשוטה וההכרחית הזו לא מיושמת. בניגוד למד תחייב ממצאי המבחנים, משרד החינוך מסרב להנהיג תקציב חינוך דיפרנציאלי. המשרד מודה שהתקציב הנוסף שהוא מסיט לבתי ספר חלשים הוא 7%-10% . יחד עם תוספות שונות, שאינן שעות לימוד באופן ישיר, ככל הנראה בתי ספר חלשים מקבלים תוספת תקציבית של עד 25%. זאת, בשעה שמומחי חינוך ממליצים על תוספת של 50% כדי להביא לסגירת פערים. גרוע מכך, גם התוספת הלא מספיקה הזו ניתנת רק לבתי הספר היסודיים. אין כלל תקצוב דיפרנציאליבגנים ובתיכונים.

לא רק, אלא שבבתי הספר היסודיים הערביים לא רק שאין תוספת תקציב, אלא שלפי בנק ישראל יש אפילו גריעת תקציב לעומת בתי הספר היהודיים. כל זה בזמן שהרשויות
המקומיות החזקות מוסיפות תקציבים לחינוך, מה שמביא בסופו של תהליך לתקציב רגרסיבי. העשירים מקבלים יותר. יש דרך לשנות את המציאות הזו, אבל היא מחייבת את משרד החינוך להפסיק להיות נחמד לעשירים. ביום שבו המשרד יסכים להקטין את התקציב לרעננה, למשל, לטובת יותר שעות לימוד ברהט או באופקים, זה יהיה היום
שבו ישראל תקטין פערים. מישהו רואה את זה קורה בקרוב?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#