צבע הכסף |

עולים אקדמאים מבריה"מ משתכרים כ-66% יותר מאתיופים

פערי שכר גדולים בין עובדים אקדמאים בישראל - כך עולה ממחקר של המכללה למינהל שעקב אחר מסיימי תואר ראשון על פני עשור - והאפליה מחמירה עם הוותק

הילה ויסברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הילה ויסברג

שוק העבודה בישראל מתאפיין באפליה עמוקה על בסיס צבע עור ולאום. מחקר חדש, שבחן את השכר הממוצע של אקדמאים על פני עשור, מצא כי יהודים ילידי ישראל מקבלים שכר גבוה יותר בממוצע כמעט בכל המקצועות ורמות השכר. העולים מבריה"מ לשעבר קרובים ליהודים ילידי הארץ ברמת השכר - והרחק מאחור נמצאים העולים מאתיופיה והערבים.

המחקר מצא פערי שכר גבוהים מאוד בין הקבוצות, שמחריפים עם הזמן. לפי המחקר, יהודים ילידי הארץ ועולי בריה"מ משתכרים 41% יותר מאתיופים וערבים בשנת העבודה הראשונה במקצועות בשכר גבוה. אחרי 10 שנות עבודה, הפער בין הקבוצות קופץ ל–64%. במקצועות בשכר נמוך הפער ההתחלתי הוא 20%, ולאחר 10 שנים הוא יורד ל–15%.

יריד תעסוקה לשילוב עוליםצילום: דודו בכר

במקצועות בשכר נמוך, נמצא כי העולים מבריה"מ לשעבר משתכרים מעט יותר מיהודים ילידי ישראל: 6,172 שקל בחודש בממוצע בתחילת הדרך ו–12,211 שקל בחודש כעבור 10 שנים, לעומת שכר התחלתי של 6,026 שקל ו–11,844 שקל בחודש אצל יהודים־ישראלים. במקצועות בשכר גבוה ערבים משתכרים מעט יותר מעולי אתיופיה אחרי 10 שנים בשוק העבודה - 14,169 שקל בחודש לעומת 12,116 שקל.

את המחקר ערכו ד"ר ארז סיניבר, סגן דקאן בית הספר לכלכלה במסלול האקדמי המכללה למינהל, ושותפיו ד"ר דלית גפני מהמכללה למינהל והכלכלן פרופ' גיל אפשטיין מאוניברסיטת בר־אילן. המחקר בדק את את השכר הממוצע של 500 אלף איש בין השנים 1995–2008, ובחן את הפרשי השכר בין ארבע קבוצות של אקדמאים ‏(שלמדו באוניברסיטאות או מכללות בישראל‏): יהודים ילידי ישראל, ערבים ישראלים, עולים ממדינות בריה"מ לשעבר ועולים מאתיופיה. החוקרים עקבו אחר האנשים במשך 10 שנים - החל מסיום התואר הראשון, והתבססו על נתוני הלמ"ס ומס הכנסה.

כמו כן, חילקו החוקרים את המשתתפים במחקר לפי תחומי עיסוקם: מקצועות בשכר שנמוך מהשכר הממוצע במשק - כמו עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, חינוך, סוציולוגיה, תקשורת ומדעי הרוח, לעומת מקצועות בשכר השווה לממוצע במשק או גבוה ממנו, כמו משפטים, הנדסה, כלכלה, מינהל עסקים ומחשבים.

המחקר מאשש את הטענה כי האפליה בשוק העבודה מבוססת בעיקר על צבע עור ולאום באמצעות השוואת השכר הממוצע בין שתי קבוצות העולים - מבריה"מ לשעבר ומאתיופיה. מהגרים נמצאים בדרך כלל בעמדת נחיתות מול המקומיים בשוק העבודה, לפחות בתחילת דרכם, בשל סיבות כמו פערי שפה ורשתות קשרים ענפות פחות. אך הנתונים מראים כי כל אחת מקבוצות העולים התברגה במעמד כלכלי שונה כבר מההתחלה, גם כאשר משווים בין אנשים עם אותם מאפיינים - רמת הכשרה, השכלה ועיסוק.

כך, שכרם של העולים מבריה"מ במקצועות בשכר גבוה דומה מאוד לזה של יהודים ילידי ישראל, וגבוה ב–35% מזה של העולים מאתיופיה בשנה הראשונה בשוק העבודה. כעבור 10 שנים בשוק העבודה, הפער בין השכר הממוצע של העולים מבריה"מ לזה של העולים מאתיופיה מזנק ל–66%. במקצועות בשכר נמוך הפער בשנת העבודה הראשונה הוא 21%, ואחרי 10 שנים מצטמצם ל–13%.

לפי המחקר, הפערים נשמרים גם בעלייה בשכר עם הוותק - שכרם של העולים מבריה"מ עולה בממוצע ב–7.26% מדי שנה ‏(101% אחוז אחרי 10 שנים‏); שכרם של יהודים ילידי ישראל עולה בממוצע כל שנה ב–6.53% ‏(88% אחרי 10 שנים‏); שכרם הממוצע של ערבים בישראל עולה בממוצע ב–5.42% מדי שנה ‏(70% אחרי 10 שנים‏); ושכרם הממוצע של העולים מאתיופיה עולה ב–5.04% בממוצע כל שנה ‏(63.5% אחרי 10 שנים‏).

המחקר מצא עוד כי הבחירות המקצועיות של יהודים ילידי הארץ ושל עולים מבריה"מ לשעבר שונות מאלה של העולים מאתיופיה ושל הערבים הישראלים: 52% מהיהודים הישראלים ו–54% מעולי בריה"מ לשעבר לומדים מקצועות בשכר גבוה, לעומת 29% מהערבים ו–27% מהעולים מאתיופיה. הבחירות האלה משפיעות, כמובן, על השכר הממוצע בקבוצות אלה. בלי להתחשב בחלוקה לפי מקצועות לפי דרגת השכר, העולים מאתיופיה והערבים משתכרים בממוצע 5,421 שקל בחודש בשנה הראשונה בשוק העבודה, 27% פחות מיהודים ילידי ישראל ומהעולים מבריה"מ לשעבר, שמשתכרים 7,421 שקל בחודש בממוצע. כעבור 10 שנים בשוק העבודה, הפער בין הקבוצות גדל ל–36%.

"לא ציפיתי לפערים גדולים כל כך"

ממצאים אלה מתיישבים עם מחקר קודם שערך סיניבר על קבוצות שאינן אקדמאיות, שלפיו העולים מאתיופיה הם מקבלי השכר הנמוך ביותר בישראל. לדבריו, "הניתוח מראה שאם ניקח שני מהנדסי מחשבים, אחד 'צבר' והשני עולה מרוסיה, בעלי אותם מאפיינים - נמצא שהעולה מרוויח יותר מהישראלי. הסיבה לכך היא ככל הנראה מוטיווציה גבוהה של עולים להוכיח את עצמם. במחקרים שנעשו בארה"ב התגלה שמהגרים מרוויחים יותר מהמקומיים בטווח הארוך בגלל ההסבר הזה. זה לא קורה בקרב העולים מאתיופיה בגלל כמה סיבות, העיקרית שבהן היא אפליה".

לדברי סיניבר, "ערבים מופלים על רקע לאום ועולים מאתיופיה על רקע צבע העור. אם רואים פער של 40% בשכר כשמדובר בשני אנשים שלומדים מקצועות דומים - אין יותר אפליה מזה. הם נכנסים מלכתחילה לשוק העבודה בשכר נמוך יותר, כי קשה להם למצוא עבודה. הם מתפשרים על שכר סף, העיקר שיוכלו לעבוד. אותה התופעה נראית גם בארה"ב עם האפרו־אמריקאים, שמשתכרים פחות מקבוצות אחרות באוכלוסייה".

ומדוע הפערים גדלים אחרי 10 שנים בשוק העבודה, בייחוד במקצועות בשכר גבוה? "במקומות האלה מתקדמים בשכר עם השנים באמצעות התקדמות בהיררכיה הארגונית. אם פערי השכר גדלים, המשמעות היא שעולי אתיופיה וערבים־ישראלים לא זוכים לקידום. מעסיקים מנצלים את מעמדם החלש בשוק העבודה ובהמשך גם מקדמים אותם הרבה פחות", אומר סיניבר.

הממצאים הפתיעו אותך?

"ציפיתי לראות פערי שכר של 15%–20%. לא חשבתי שאמצא פערים של 60%. לא תיארתי לעצמי שהאפליה תהיה גדולה כל כך". עיקרון האפליה על בסיס מוצא ולאום הודגם במחקר גם בזכות נטרול של משתנים רבים נוספים, כמו מצב משפחתי, גיל, מוסד הלימודים, הציון בפסיכומטרי והמקצוע. הדבר נכון גם לגברים וגם לנשים.

"תפישה גזענית"

מהאגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה נמסר כי "האגודה לא מופתעת מהנתונים. יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית סובלים מהדרה בכל התחומים. האשם העיקרי הוא שאותן מערכות שקולטות את העובדים האקדמאים מהעדה האתיופית מציעות להם שכר נמוך יותר, כשיש להם את אותם כישורים ויכולות - וזו, לצערנו, התפישה הגזענית. אותם אקדמאים לא יודעים לעמוד על זכויותיהם ולדרוש את המגיע להם, בגלל העובדה שמעט מאוד אקדמאים אתיופים מוצאים עבודה - ועד שהם מוצאים עבודה, יכולת המיקוח שלהם אובדת, מן הסתם".

ד"ר סיגל שלח, מנכ"לית תב"ת־ג'וינט־ישראל ‏(תנופה בתעסוקה - חברה לתועלת הציבור הממומנת על ידי ממשלת ישראל והג'וינט‏), העוסקת בשילוב אוכלוסיות בשוק העבודה, אינה מופתעת מהממצאים. היא מוטרדת מכך שפערי השכר במקצועות בשכר גבוה בין עולי אתיופיה וערבים־ישראלים לבין עולי בריה"מ ויהודים ילידי הארץ גדלים ככל שגדל הוותק בשוק העבודה - ולא להפך.

"המשמעות היא שעולים מאתיופיה וערבים פחות יודעים, או פחות יכולים, להתמקח על תנאי השכר שלהם מלכתחילה והם גם מקודמים פחות. רוב המעסיקים לא יודעים עדיין לזהות את הפוטנציאל לקידום בקרב עולי אתיופיה וערבים", היא אומרת.

אך, לדברי שלח, בניגוד לעלייה ממדינות בריה"מ לשעבר, שכללה כמיליון איש שהשתלבו בשוק העבודה והוכיחו את עצמם גם בתפקידים ניהוליים, העלייה מאתיופיה היתה דלה יותר, וגם ערבים החלו רק בשנים האחרונות להיכנס באופן מואץ למקומות עבודה במגזר היהודי.

"המעסיק לא התנסה בקידום של הקבוצות האלה, ולכן הוא חש שהוא לוקח סיכון בקידומן. זוהי אפליה סטטיסטית. ברגע שמעסיקים יבינו שעובדים נותנים תמורה טובה הם יקדמו אותם, למה לא? מעסיקים צריכים להבין שהם מפספסים כשהם מצמצמים מראש את מאגר הכישרונות שלהם".

גם יעל קאהן־שרון, מנכ"לית עמותת קו משווה המסייעת לערבים אקדמאים להשתלב במקצועות בתחום לימודיהם, טוענת כי הממצאים שמציג סיניבר אינם מפתיעים, אף שחשבה כי פערי השכר נמוכים יותר.

לדבריה, "אנחנו יודעים שיש כיום יותר נכונות מצד מעסיקים לקלוט ערבים, ומה שעולה מהמחקר הוא שלעתים זה מתאפשר מכיוון שהם יכולים להציע לאותם עובדים שכר נמוך בעשרות אחוזים לעומת עובדים אחרים. אם זה מה שקורה, הרי שזוהי תופעה מחרידה. במקום ללכת קדימה אנחנו צועדים לאחור. הפערים מעידים על כך שעובדים ערבים מקבלים שכר התחלתי נמוך יותר ומקודמים פחות, וכן על כך שעובד ערבי מוכן להוריד את הראש, העיקר שלא יאבד את עבודתו".

פערי השכר יצומצמו, אומרת קאהן־שרון, על ידי כך שיותר ויותר מעסיקים יפנימו שהעובד ששכרו נמוך ביחס למקובל בשוק, יצבור ניסיון ויעבור בסופו של דבר למעסיק אחר שישלם לו שכר הולם.

עו"ד אינה סולטנוביץ'־דוד, נציבת שוויון ההזדמנויות במשרד התמ"ת, מדגישה כי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על אפליית עובדים על בסיס מגדר, לאום, מוצא, צבע עור, גיל, מצב משפחתי ושאר פרמטרים שאינם קשורים בתפקודו של העובד.

לכן, אם עובדים מגלים ששכרם נמוך מזה של הקולגה באותו התפקיד, הם זכאים לפנות לנציבות ולקבל ייעוץ משפטי בחינם וכן הם יכולים לתבוע את המעסיק בבתי הדין לעבודה. "רוב הפונים אלינו בעניין פערי שכר הן נשים", מודה סולטנוביץ'־דוד, "במקרים של אפליה על בסיס לאום או צבע, פחות מדברים על שכר. אנחנו מזמינים כל עובד לפנות אלינו כדי לקבל מידע".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker