אוניברסיטת בר אילן תפצה עובדת שחויבה לפרוש ב-50 אלף שקל - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אוניברסיטת בר אילן תפצה עובדת שחויבה לפרוש ב-50 אלף שקל

בדצמבר 2008 הודיעה האוניברסיטה לעובדת שהעסקתה תסתיים בשל הגיעה לגיל 67, שהוא גיל הפרישה ■ העובדת ביקשה להמשיך בתפקידה אך נענתה בשלילה, בנימוק שהמוסד נמצא במצוקה כספית

7תגובות

בית הדין הארצי לעבודה חייב השבוע את אוניברסיטת בר אילן לפצות עובדת ב-50 אלף שקל, לאחר שהנהלת המוסד דחתה את בקשת העובדת להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה (67) ואילצה אותה לפרוש לגמלאות.

ליבי וינברגר הועסקה באוניברסיטת בר אילן כמרכזת פעילות הוקרת התורמים במחלקת המגביות הבינלאומיות. בדצמבר 2008 הודיעה האוניברסיטה לעובדת שהעסקתה תסתיים בשל הגיעה לגיל 67, שהוא גיל הפרישה. העובדת ביקשה להמשיך בתפקידה ופנתה לאוניברסיטה כדי לבטל את סיום העסקתה. ואולם התשובה שקיבלה היתה שלילית, בנימוק שהמוסד נמצא במצוקה כספית.

יובל טבול

בעקבות זאת, וינברג הגישה תביעה נגד האוניברסיטה לבית הדין האיזורי לעבודה בת"א, באמצעות עו"ד כרמית שי. לתביעה הצטרפו עמותת המשפט בשירות הזיקנה, עמותת יד ריבה ועמותת כן לזקן. ואולם ביה"ד האיזורי דחה את התביעה באמרו שהמוסד לא חייב להעסיקה אחרי גיל 67.

העובדת עירערה על ההחלטה בפני ביה"ד הארצי לעבודה וענה כי חיובו של עובד לפרוש מעבודתו רק בשל גילו הכרונולוגי, ללא קשר לכישוריו, היא פגיעה קשה בזכויות היסוד של כבוד האדם וחופש עיסוקו.

עוד היא טענה שהחלטת האוניברסיטה לאלצה לפרוש התקבלה על בסיס סטריאוטיפים מפלים ותוך התעלמות מפגיעה בביטחונה הסוציאלי, לנוכח הפנסיה הזעומה שצברה. "זקנים רבים נגררים לעוני בשל הוצאתם משוק העבודה, בפרט כאשר הם טרם הצליחו לצבור זכויות פנסיה מלאות", היא הוסיפה.

מנגד טענה האוניברסיטה שחוק גיל פרישה נועד לתת לעובד לנוח לעת זיקנה מעמלו ובו זמנית לאפשר למעסיק לרענן את שורות עובדיו ולתת הזדמנות לעובדים חדשים וצעירים יותר.

ביה"ד הארצי לעבודה, בראשות הנשיאה נילי ארד והשופטות עופרה ורבנר וסיגל מוטולה-דוידוב, קבע שכאשר עובד פונה למעסיקו ומבקש לעבוד אחרי גיל 67 - מחובתו של המעסיק לשקול את בקשתו באופן ענייני ובכובד ראש, תוך לקיחה בחשבון שיקולים אישיים הנוגעים לעובד הספציפי. "חובה זו נובעת מחובות תוך הלב וההגינות החלות על המעסיק כלפי העובד, כמו גם מהזכות לשוויון והשלכותיה הקשות של הוצאה כפויה לגימלה", קבעו השופטות.

"חובה זו של המעסיק אינה מנוגדת לחוק פרישה, שכן סעיף 10 לאותו חוק מתיר קביעת גיל פרישה חובה גבוה מגיל הפרישה החוקי במסגרת הסכם קיבוצי או אישי", הן אמרו. "לאור זאת, מוטלת היתה החובה על אוניברסיטת בר אילן עוד ביתר שאת החובה לשקול את בקשתה של העובדת להמשך העסקתה לאחר גיל הפרישה". בנוסף לפיצויים, האוניברסיטה חויבה לשלם לעובדת את הוצאות המשפט בסך 7,500 שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#