"במקום לטפל בבעיות הבוערות, הח"כים הערבים עולים על משטים או יוצאים עם אבו מאזן לאו"ם" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"במקום לטפל בבעיות הבוערות, הח"כים הערבים עולים על משטים או יוצאים עם אבו מאזן לאו"ם"

בני הדור הצעיר והמשכיל במגזר הערבי כבר לא רוצים לעסוק רק ברגשות לאומיים וברשות הפלסטינית - הם רוצים להצמיח את הכלכלה ולגשר על הפערים בין המגזרים ■ רו"ח זיאד אבו חבלה, שמקים בימים אלה את המועצה הכלכלית הערבית, זוכה לכתף קרה (ולכינוי "ציוני") מהממסד הערבי, אבל נחוש להצליח

28תגובות

רו"ח זיאד אבו חבלה מרגיש כאילו קיבל סטירה מצלצלת מדירקטוריון בנק לאומי, שלא בחר אותו לאחרונה לשורותיו - על אף שהגיע לרשימת המועמדים האחרונה. ייתכן שהסירוב היה עובר יותר בקלות לולא הסטירה הנוספת, הכואבת לא פחות, שהרגיש על הלחי השנייה. "אף אחד במגזר הערבי לא תמך בי", הוא אומר. "מועמד ערבי יחיד לדירקטוריון של בנק גדול, ובמגזר שלי בחרו להתעלם. אף כתבה בעיתון, אף טלפון מההנהגה, אף הצעה לסיוע או לובי. מועמדים אחרים מגייסים באופן טבעי את כל התותחים הכבדים - אני הייתי לבד".

אבו חבלה, 38, התחיל את דרכו במשרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן, ועבד בלא מעט חברות גדולות בישראל. הוא אמנם לא יושב כיום בדירקטוריון של לאומי, אבל כבר הבהיר שאת היעדים שלו הוא מסמן גבוה. כצעיר ערבי משכיל שצמח במגזר היהודי ומכיר אותו היטב, הוא נחוש לשנות הלכי רוח קיימים.

"השיח המרכזי כיום בכל מקום הוא השיח הכלכלי", אומר אבו חבלה. "אצלנו מעדיפים לדבר על פוליטיקה. 57% מאוכלוסיית המגזר נמצאת מתחת לקו העוני, מחנק האשראי גדול, אבטלת האקדמאים מתרחבת ותעסוקת הנשים נמוכה במיוחד. רק 2.4% משטחי אזורי התעשייה בישראל נמצאים בתחומי המגזר הערבי. נדרשת צמיחה - אבל המנגנונים הקיימים לא מטפלים בזה".

עופר וקנין

יש לכם הנהגה שיושבת גם בכנסת. איפה היא?

"ההנהגה שלנו מפוצלת מאוד, ועוסקת במדינה הפלסטינית יותר מאשר במצבו של המגזר הערבי בישראל. במקום לטפל בבעיות הבוערות, חברי הכנסת שלנו עולים על משטים ויוצאים לערוך נאומי שהידים ברמאללה או מתלווים לאבו מאזן בדרכו לאו"ם. למה? הרשות הפלסטינית לא צריכה את חברי הכנסת הערבים - אבל ערביי ישראל כן.

"הנה נתון מעניין: בין חברי הכנסת שלנו יש מורים ורופא ופוליטיקאים מקצועיים, אבל אין אף כלכלן. לאומיות מעניינת אותם, כלכלה לא. אני מודד את הפעילות של הח"כים ושל ההנהגה בביצועים שלהם בשטח. יכול להיות שיש להם פעילות שאני לא רואה, אבל הממצאים מראים שמצב האוכלוסייה הערבית לא נעשה טוב יותר, והמנהיגות לא מצליחה מזה שנים להוביל שינוי".

אחת הבעיות של המגזר, לדברי אבו חבלה, היא במנגנונים שיאיצו במנהיגות לשנות כיוון. "אין אצלנו תקשורת חזקה שתאיץ בפוליטיקאים לטפל בנושאים הבוערים", הוא אומר. "התקשורת במגזר הערבי היא תקשורת צרכנית. היא תעדיף לכתוב על מבצעים בקניון מאשר על הבעיות האמתיות שלנו. חלק מהתקשורת גם נשלט על ידי המפלגות - כך שביקורת בוודאי שלא תשמע".

יש מגזין כלכלי, מלאקום, שאמור להיות זירה לנושא.

"מלאקום עדיין בשלבים של התבססות בתודעה של המגזר הערבי, וכאג'נדה הוא מעדיף לחשוף אנשי עסקים ערבים ולכתוב עליהם מכיוון ההצלחה - כדי שיותר אנשים יקראו. לצערי, הם כמעט לא רלוונטיים במה שקשור בניתוח ופתרון הנושאים הבוערים. יותר מזה, אני עצמי כתבתי לא מעט טורים בעיתון מוביל, עד שחסמו אותי כי הביקורת שלי לא מצאה חן בעיני המבוקרים. כך נוצר אבסורד - התקשורת היהודית הרבה יותר קשובה לנעשה במגזר הערבי מאשר המגזר הערבי עצמו. יותר קל לי לכתוב בעיתונים בעברית מאשר בעיתונים בשפה הערבית".

יכול להיות שהדרך שבה אתה אומר את הדברים לא נופלת על אוזניים קשובות?

"יכול להיות, אבל אנחנו, הצעירים המשכילים, חייבים להישמע. הפערים בין המגזר היהודי לערבי מאוד גדולים עדיין בכל תחום - תעסוקה, השכלה, רמות אבטלה. אנחנו רוצים לחיות אחרת, ומוכנים לעבוד על זה. צעירים צריכים לקחת פיקוד - ולהפסיק את השטויות שההנהגה הערבית עושה".

אולי להקים מפלגת צעירים לקידום הכלכלה במגזר הערבי?

"בשלב זה אני רואה בעצמי איש מקצוע שתפקידו להצמיח את כלכלת המגזר הערבי, רחוק מהפוליטיקה. עם זאת, אני לא רוצה - ולא יכול - לפסול בעתיד ריצה לכנסת".

"הופכים אותי למשת"פ"

בימים אלה קמה המועצה הכלכלית הערבית, שאבו חבלה הוא היוזם והרוח החיה שמאחוריה - גוף משותף לאנשי עסקים, אקדמיה ופיננסים, שיזהו את המכשולים בדרך לצמיחה וייתנו, יחד, את הפתרונות. "לטעמי, המגזר הערבי לא יכול לעבוד לבד", הוא אומר. "אנחנו חיים במדינת ישראל וצריכים להשתמש בכלים שהיא נותנת. אחד מהם הוא היכולת לשתף פעולה בין אנשי עסקים, אקדמיה ופיננסים משני המגזרים".

מה יהיו כמה מהנושאים שבהם תטפלו?

"מחנק האשראי במגזר הערבי גדול כי אנחנו נחשבים ללקוחות מסוכנים - על אף שהנתונים מוכיחים אחרת. המועצה תהיה זו שתצטרך לחשוב ולפעול בנושא - למשל להזמנת בנקים נוספים למגזר הערבי, כדי להרחיב את מעגל האשראי. ייתכן שלנושא הזה יהיו פתרונות אחרים, אבל ברור שלא ניתן לשמור את מחנק האשראי כפי שהוא כיום.

"לי, למשל, חורה שמשקיעים ערבים מגיעים לרשות הפלסטינית אבל לא משקיעים בנו. חייבים לשכנע אותם להגיע גם הנה, כדי לתמוך בפרנסת האחים שלהם מהמגזר הערבי. במקביל, חשוב לעודד קשרים בין תעשיינים יהודים לערבים. אני לא רוצה אזורי תעשייה בתוך כפרים ערביים - אלא אזור משותף לכמה יישובים, יהודיים וערביים, שימשוך אליו אנשי תעשייה משני המגזרים. המועצה היא מלכ"ר משותף, לא פוליטי, שישמש מנגנון שהמגזר הערבי זקוק לו".

היוזמה החדשה זוכה להתעניינות לא מעטה בקרב שני המגזרים, אבל גם הכעס הממסדי לא מאחר. כך, למשל, הביקורת על ההנהגה שהביע אבו חבלה באחרונה בכנס ארגון מוסאווה, זיכתה אותו בתואר "ציוני" מפיו של ח"כ אחמד טיבי.

"ככה יוצרים דה-לגיטימציה", אומר אבו חבלה "הופכים אותך למשת"פ, אבל אני לא מתכוון לוותר. ברור שהממסד לא יקבל שינוי דרמטי בפרדיגמה ולא יוותר על השיח המוכר, אבל בסוף זה יקרה כי לא תהיה לנו ברירה".

מתקשים לשתף פעולה

הכתף הקרה של הממסד היא לא הבעיה היחידה שעומדת מול אבו חבלה. הכשרונות הצעירים במגזר קיימים, אבל מתקשים לשתף פעולה.

במגזר הערבי צמחו כבר לא מעט צעירים משכילים, דוברי עברית ובעלי מודעות כלכלית ופוליטית, שלמדו במוסדות השכלה גבוהים ועבדו במגזר היהודי. הם לא מתבטלים בפני אף אחד, ונחושים בדעתם לא לחיות כמו הוריהם. למשל, עו"ד טארק בשיר, הפנים של היוזמה להקמת חברת ביטוח ערבית, ומקבולה נאסר, דוברת ארגון צופן ומגישת רדיו פופולרית, שמעלה סוגיות בתחום תעסוקת אקדמאים ונשים בפרט.

אבו חבלה סיים תואר ראשון בהצטיינות בראיית חשבון ו-MBA בתוכנית קלוג רקנאטי של אוניברסיטת תל אביב. הוא החל את דרכו כרואה חשבון בקסלמן וקסלמן ("עזבתי בגלל אווירה גזענית, בעיקר לאחר מאורעות אוקטובר 2000"), עבד בחברות גדולות שונות, ורק בשנה האחרונה, במקביל ללימודי דוקטורט באוניברסיטת חיפה, פתח משרד עצמאי בכפר.

לאבו חבלה קל יותר לפנות ליוסי ביילין או לאופיר פינס ולקבל את תמיכתם למיזם החדש, מאשר לחבריו במגזר. הוא פנה גם לעידן עופר ועפרה שטראוס, לפני שפנה לאנשי עסקים ערבים. "יש עדיין צעירים שחוששים להשמיע דעות בקול, כי הם פוחדים מזעם הממסד שבו הם תלויים לצורכי פרנסה, אבל אני בטוח שהחשש זה יחלוף", אומר אבו חבלה. "רק עבודה משותפת, הן בתוך המגזר והן בשיתוף עם המגזר היהודי, תמצה את הפוטנציאל העצום של המגזר הערבי ויביא אתו את הצמיחה המיוחלת".

מ-PwC Israel (לשעבר קסלמן וקסלמן) נמסר בתגובה כי "הפירמה מעודדת כמדיניות הטרוגניות בצוות העובדים ועושה מאמץ להבטיח סביבת עבודה שוויונית. בפירמה יותר מעשרה עובדים ממוצא ערבי ובצוות השותפים הבכיר של הפירמה שני שותפים. הצטרפות עובדים וקידומם מבוססים על שיקולים מקצועיים בלבד. סיום העסקתו של רו"ח אבו חבלה נבע מסיבות מקצועיות".

מדוברו של אחמד טיבי נמסר בתגובה כי "האיש מעולם לא כונה כך בפני עשרות אנשים, אך נכון שח"כ טיבי מתח ביקורת על קריאתו לערבים להצטרף למפלגות ציוניות. התקפה על ח"כים ערבים היא לא מקפצה לזכייה בתפקיד דירקטור. אפילו שיטה זו נכשלה. ערבים רבים התמנו לתפקידים בכירים מבלי לשלם מס מביך כזה".

ממו"ל מלאקום, בסאל גטאס, נמסר בתגובה כי "מאלקום הוא מגזין מקיף ועשיר בתכניו. מאוד לא אובייקטיבי, אפילו על צד הביקורת, להגיד שהוא מספר רק את צדדי ההצלחה. בין היתר, פירסמנו ממצאים של המחקרים שביצע רו"ח אבו חבלה, ובכל חודש מתפרסם תחקיר על נושא הקשור דווקא לבעיות הניצבות בפני הכלכלה הערבית - לצד מאמרי ניתוח מעמיקים במגוון רב של סוגיות וחדשות".

tali.hs@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#