קצת נשי, קצת גברי: הכירו את המודל הפוליטי החדש - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קצת נשי, קצת גברי: הכירו את המודל הפוליטי החדש

התפישה שלפיה מנהיג צריך להיות "יותר גבר מגבר" מפנה את מקומה למודל של מנהיגות נשית ■ מחקר חדש, שבדק את שפת הגוף של מנהיגות בישראל ובעולם, מגלה כי מסר מילולי תקיף, לצד שפת גוף רכה, מאפיינים את המנהיג החדש ■ כך, למשל, מתנהל ברק אובמה

תגובות

תפישה מקובלת בקרב נשים שסללו את דרכן לצמרת היא שמי שמעוניינת להגיע לפסגה חייבת להתאים את עצמה להלך הרוח הגברי. כבר לפני עשור קבעה לואיס פרנקל האמריקאית ש"בנות נחמדות לא מקבלות את המשרד הפינתי", וש"בנות נחמדות לא מתעשרות". סגנית נשיא CNN לשעבר, גייל אוונס, טענה כי נשים שרוצות להצליח צריכות לסגל לעצמן טקטיקות גבריות: "התחרי כמו גבר, נצחי כמו אשה". המסר היה פשוט: מי שעונה על הסטריאוטיפ הנשי, דינה להיעקף בידי נשים תקיפות ואגרסיביות ממנה.

בשנים האחרונות ניכרת עלייה מסוימת, גם אם איטית ולא מספקת, במספר הנשים בעמדות מפתח. לפי מדד קטליסט 2011, 4.5% מהמנכ"לים בחברות ת"א 100 הם נשים, ובין בעלי התפקידים הניהוליים בחברות אלה חלקן של הנשים הוא כ-34%. בארה"ב המספרים דומים.

שינוי מעניין חל דווקא בזירה הפוליטית, שבה נשים כאנגלה מרקל, כריסטין לגארד והילארי קלינטון תופסות תפקידים מרכזיים בהנהגה העולמית. בישראל שלוש נשים, שלי יחימוביץ' ציפי לבני וזהבה גלאון, עומדות בראש מפלגה, ועוד רבות התמודדו בפריימריס והתברגו בעמדות בכירות במפלגת העבודה ובמרצ.

אייל טואג

מסדרת מחקרים שערכה ד"ר צפירה גרבלסקי-ליכטמן, מומחית לתקשורת ופסיכולוגיה מהאוניברסיטה העברית והקריה האקדמית אונו, עולה כי לא רק מספר הנשים משתנה, אלא גם מודל ההנהגה. לדבריה, אם בשנות ה-70 ציפו ממנהיגות כמו מרגרט תאצ'ר וגולדה מאיר לחקות את הגברים שסביבן, כיום המנהיגה האידיאלית, בזירה העסקית כמו גם בפוליטיקה, מאמצת מודל משולב גברי-נשי.

"מנהיגות אמנם מדברות 'כמו גברים'", אומרת גרבלסקי-ליכטמן, "אבל ברמה הלא-מילולית הן מעבירות מסרים רכים. הנשיות מועברת דרך הלבוש, שפת הגוף וההתנהגות. תאצ'ר, למשל, סיפרה שהיועצים שלה אימנו אותה איך לדבר ולהתנהג כמו גבר. לא היו אז מודלים אחרים. כיום זה לא עובד".

מהו ההבדל העקרוני בין המודלים הגבריים והנשיים למודל המשולב?

"מדובר באופן שבו אדם מעביר את המסר לציבור שצופה בו. במודל הגברי, המסר המילולי תקיף, חד משמעי, תחרותי, רציונלי ומעיד על אקטיביות ויוזמה ("הגישו את הפרויקט עד מחר"; "לא אאפשר פגיעה באזרחים"). גם המסר הלא-מילולי, המתבסס על שפת גוף והתנהגות, יהיה נוקשה, למשל תנועות חדות ומאיימות וקול בס.

"המודל הנשי הוא הפוך: מסר מילולי מרוכך, רגשני יותר ומחפש אישור חברתי ("האם תוכלו להגיש את העבודה עד מחר?"; "אני שמחה להיות כאן") ושפה לא-מילולית המתאפיינת בקול גבוה, תנועות ידיים מרובות ומעוגלות, התעסקות בגוף ובמראה ותנועות שתופסות פחות מקום במרחב. המודל המשולב משתף את שני הצדדים - מסר מילולי תקיף, ושפת גוף רכה".

אי-אף-פי

גברים לא משלמים מחיר על רוך

הממצאים של גרבלסקי-ליכטמן נגזרים משני מחקרים שביצעה באחרונה. הראשון עקב אחר יו"ר קדימה לשעבר, ציפי לבני, בבחירות 2009. "קודדנו את המלל ואת ההתנהגות של לבני, וראינו שהיא אומרת משהו אחד ומתנהלת לגמרי אחרת", היא אומרת. "מבחינה מילולית, היא היתה בוטה מאוד, לא מתנצלת ולא מהססת. המסר המילולי היה קצר, ברור, חד, אפילו תקיף. היא אמרה פעמים רבות 'אני', ו'אני' הוא שיח גברי. המסר הלא-מילולי היה הפוך, הרבה יותר רך, מקשיב ומשתף".

זו התנהגות אינטואיטיבית, או התנהגות שמונחית על ידי יועצים?

"כל ראיון תקשורתי שמתקיים כיום הוא מודע מאוד. כנראה שלא מדובר באינטואיציה".

המחקר השני ניתח את התנהלותן התקשורתית של 12 פוליטיקאיות בכירות מישראל ומהעולם: יחימוביץ', לבני, גלאון, לימור לבנת, ציפי חוטובלי ואנסטסיה מיכאלי, הילארי קלינטון, ראש ממשלת אוסטרליה ג'וליה גילארד, יו"ר בית הנבחרים של ארה"ב לשעבר ננסי פלוסי, שרת משאבי האנוש בקנדה דיאן פינלי, שרת הפנים של בריטניה תרזה מיי, והסנאטורית האמריקאית קירסטין גילברנד.

גם כאן התגלה מודל משולב שאיפיין את כל 12 הפוליטיקאיות. "שם המשחק הוא מינון", אומרת גרבלסקי-ליכטמן. "נשים שייתפשו כגבריות מדי ישלמו מחיר באהדת הקהל ובאהדת הקולגות; מצד שני, נשים שייתפשו כאמהיות ייחשבו פחות אינטליגנטיות ומוכשרות מאחרות. שרה פיילין, למשל, מותגה כאמהית, ולכן חיבבו אותה, אבל היא לא נתפשה כאינטליגנטית במיוחד. גם ג'ורג' וו. בוש נתפש כלא-אינטליגנטי, אבל סלחו לו. גברים לא משלמים מחיר על רוך".

הילארי קלינטון ואנגלה מרקל הן דוגמה למנהיגות שלא מצייתות לסטריאוטיפ הנשי.

"הן עונות למודל המשולב, אבל מכיוון שהן נתפשות כגבריות יותר מנשיות, מעריכים אותן, אך לא מחבבים אותן".

שירן גרנות

ומה עם מודל הפוך, שפת גוף גברית ודיבור נשי?

"לא ראינו מודל כזה, אולי כי החיקוי המילולי קל יותר לתרגול ולביצוע מאימוץ של התנהגות גברית - אחרי ככלות הכל, נשים נראות אחרת, והן לא בהכרח רוצות לוותר על זה. גם לא כדאי להן לעשות זאת. מחקרים מצאו שהציבור לא מצפה מהמנהיג או המנהיגה שלו שיהיו מלכי יופי, אבל להופעה חיצונית נאה יש השפעה חיובית על ציבור הבוחרים, או לחלופין על ציבור העובדים וההנהלה".

מסתבר שלא רק נשים מאמצות את המודל המשולב. "כשבחנו את ההתנהלות התקשורתית הלא-מילולית של אובמה, גילינו שהיא נשית: הוא מחייך לעתים קרובות, מאוד אקספרסיבי, עומד על רגל אחת או יושב ברגליים משוכלות. אם תימשך המגמה שבה נשים מחצינות את נשיותן, והציבור ימשיך לבחור במנהיגים שמעבירים מסר נשי, כמו אובמה, ייתכן שהשלב הבא יהיה מודל הנהגה נשי מושלם - מסר מילולי ולא-מילולי נשי לחלוטין.

מחקר 1 | ציפי לבני

מתי: ספטמבר 2008 עד פברואר 2009

מה נבדק: המחקר עקב אחרי הופעותיה של לבני בתקשורת בקמפיין הבחירות, לרבות העימות עם בנימין נתניהו ואהוד ברק בחדשות ערוץ 2 בפברואר 2009.

ממצאים: לבני מייצגת מודל משולב, נשי-גברי: המסר המילולי היה גברי - נחרץ, בוטה, מאשים; המסר הלא-מילולי היה נשי - תנועות ידיים מעוגלות, אקספרסיביות, הצטמצמות במרחב.

מחקר 2 | 12 פוליטיקאיות

מתי: 2012-2009

מה נבדק: המחקר עקב אחרי נאומים בפרלמנט של פוליטיקאיות בישראל ובארצות דוברות אנגלית, בהן שלי יחימוביץ', ציפי לבני, זהבה גלאון, הילארי קלינטון וננסי פלוסי.

ממצאים: כל הפוליטיקאיות ייצגו מודל משולב. בתוך המודל המשולב נמצאו גוונים שונים - למשל, יחימוביץ' וקלינטון נטו לכיוון הגברי, גלאון נטתה לכיוון הנשי.

ניר קידר


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#