"גברים לא מעוניינים בשוק עבודה שוויוני": ישראל צנחה ב-21 מקומות בדירוג הפערים המגדריים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"גברים לא מעוניינים בשוק עבודה שוויוני": ישראל צנחה ב-21 מקומות בדירוג הפערים המגדריים

ישראל מדורגת במקום 56 מתוך 135 מדינות במדד הפערים המגדריים של הפורום הכלכלי העולמי ■ בעוד שמדינות אחרות התקדמו, ישראל הידרדרה בדירוג גם בתחומים מפותחים לכאורה כמו חינוך (80) ובריאות (94)

26תגובות

<<לאחר שנים ארוכות שבהן היתה הפוליטיקה הישראלית זירת התגוששות גברית בעיקרה, נהפכו הפוליטיקאיות לכוכבות הגדולות של מערכת הבחירות הנוכחית. שתיים מהן - יו"ר העבודה שלי יחימוביץ' ויו"ר מרצ זהבה גלאון - עומדות בראש מפלגות, ורבות אחרות מתמודדות בפריימריס. לא ברור עדיין מה יהיה שיעור הנשים בכנסת הבאה, אבל בארבע השנים האחרונות הוא היה נמוך למדי (20%). לעומתנו, מדינות אחרות צימצמו בשנים האחרונות פערים בין נשים לגברים בקצב מהיר, ולא רק בתחום הייצוג בפרלמנט.

לפי מדד הפערים המגדריים העולמי (The Global Gender Gap Index) של הפורום הכלכלי העולמי, שמדרג 135 מדינות לפי מידת השוויון המגדרי בהשתתפות בכלכלה, בהישגים חינוכיים, בבריאות ובהעצמה פוליטית, איסלנד היא המדינה השוויונית ביותר. המדד מעניק ציונים שבין 0, שמציין אי שוויון מוחלט, ל-1, שמציין שוויון מוחלט. איסלנד קיבלה את הציון 0.86, כלומר הפער בין נשים לגברים במדינה הוא 14% בלבד.

אחרי איסלנד נמצאות מדינות נורדיות נוספות: פינלנד (0.84), נורווגיה (0.84) ושוודיה (0.81), ואחריהן אירלנד (0.78), ניו זילנד (0.78 ודנמרק (0.77).

ישראל נפלה מהמקום ה-55 ב-2011 ל-56 ב-2012, עם ציון של 0.69, שממקם אותה בין סינגפור לצרפת. הנפילה אמנם לא נראית משמעותית, אך אם מסתכלים מאז 2006, השנה שבה החל הדירוג, ישראל נפלה 21 מקומות, מהמקום ה-35. מדינות OECD רבות מקדימות את ישראל בדירוג - ארה"ב, למשל, מדורגת במקום 22; בריטניה במקום 18; ואוסטרליה במקום 25.

מיכל פתאל

בין מדינות OECD שמתחת לישראל נמצאות רוסיה (59), אסטוניה (60), איטליה (80), יוון (82) ויפאן (101). את הרשימה סוגרות סוריה, צ'אד, פקיסטן ותימן.

גם בתוך דירוג 45 המדינות בעלות ההכנסה הגבוהה, מדורגת ישראל במקום לא מחמיא - 27. בדירוג המדינות באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה ישראל מדורגת ראשונה, אך קשה לראות בכך הישג.

המדד לא מתייחס לפרמטרים שמעידים על מצבה הכלכלי של המדינה, אלא מודד רק את היחס לנשים והישגיהן לעומת אלה של גברים. כך, ישנן מדינות מתפתחות שמדורגות גבוה למדי במדד הכללי, למשל הפיליפינים (מקום 8) וניקרגואה מיד לאחריה.

ההתעלמות מפרמטרים כלליים יוצרת גם תוצאות שנראות משונות למדי. מונגוליה, למשל, דורגה במקום גבוה בפרמטר הבריאות, מכיוון שתוחלת החיים הבריאים של נשים (62) גבוהה מזו של גברים (55) - כלומר הן במעמד שווה או גבוה מכך, מבלי להתחשב בכך שזו תוחלת חיים נמוכה ביחס לממוצע OECD. בפיליפינים, באופן אולי מפתיע, שיעור הנשים בתפקידים ניהוליים גבוה מזה של גברים - והן מאיישות 55% מתפקידים אלה.

ניקרגואה בולטת בכך שחל בה זינוק חד בתחום ההשתתפות בכלכלה ובתחום ההעצמה הפוליטית ב-33% ו-150% בהתאמה בין 2006 ל-2012. שיעור הנשים בפרלמנט במדינה הוא 40%.

פער של 45% בשכר באותו תפקיד

שני פרמטרים מתוך הארבעה שנבדקים במדד הם הרלוונטיים ביותר למדינות המערב - השתתפות בכלכלה והעצמה פוליטית, שכן בתחום הבריאות והחינוך מרבית הפערים צומצמו. דווקא מכיוון שהציונים שקיבלו מדינות רבות בתחום הבריאות וההשכלה דומים, והפערים מצטמצמים מדי שנה, הציונים שקיבלה ישראל נמוכים, והדירוגים בהתאם - מקום 80 בחינוך ו-94 בבריאות.

הפרמטר של השתתפות בכלכלה מחולק לחמישה תת-פרמטרים - השתתפות בשוק העבודה, שכר שווה לעבודה שווה, הכנסה כספית משוערת, ייצוג נשים בתחומי עיסוק שונים, כמו מחוקקים ומנהלים בכירים, וייצוג נשים במקצועות מקצועיים וטכניים.

בעוד שישראל קיבלה ציונים גבוהים בתחום הפערים בהשתתפות בעבודה (0.88) ועובדים מקצועיים וטכניים (1.09) - עיקר הבעיה היא בתחום השכר השווה לעבודה שווה. בתחום זה קיבלה ישראל 0.55 - כלומר פער של 45% בממוצע לטובת גברים באותה עבודה. בגובה ההכנסה של נשים לעומת גברים, הפער הוא 35% (0.65).

הציון הנמוך ביותר בגזרת ההשתתפות בכלכלה נרשם בתחום הייצוג של נשים בתפקידי חקיקה בכירים וניהול - 0.47 בלבד. מכל אלה נגזר ציון משוקלל של 0.682, יותר מהממוצע (0.599), אך לא מתקרב לראשית הרשימה.

מיכל פתאל

לשם השוואה, בארה"ב, שם מדיניות הממשלתית התומכת בנשים עוד פחות מבוססת מבישראל, הציון הכולל הוא 0.814. הסיבה לכך היא שקיים שוויון רב יותר בתחום השכר השווה לעבודה שווה - ובמיוחד בתחום ההכנסה הממוצעת לאדם (0.94). הציון של ארה"ב גבוה גם בתחום הייצוג בתחום המשרות הבכירות (0.74).

מעניין לגלות שלאיסלנד, שהגיעה לראש הדירוג, ציונים גבוהים בתחום ההשתתפות בעבודה (0.9) ושכר שווה לעבודה שווה (0.7) - אך העובדה שנשים מקבלות הטבות סוציאליות מקיפות, כמו חופשת לידה בת תשעה חודשים, פוגמת בהתקדמות של נשים - ולכן גם שם, כמו אצלנו, ייצוג נמוך של נשים בהנהלה בכירה (0.5).

באופן שנראה מפתיע, את הציון הגבוה ביותר בפרמטר ההשתתפות בכלכלה מקבלת מונגוליה. נשים וגברים עובדים בה בשיעורים דומים, והפערים בשכר נמוכים - אך ייתכן שלגברים ונשים כאחד משלמים משכורות נמוכות.

אמנם נראה שקיים אצלנו שפע של פוליטיקאיות חדשות, אך ישראל, ומדינות רבות מהמערב, מקבלת ציון נמוך מאוד בפרמטר ההעצמה הפוליטית - 0.156. שלושת התת-פרמטרים הם שיעור הנשים בפרלמנט, הנשים בתפקידי שר ומשך הזמן שנשים כיהנו כראש מדינה. באיסלנד הציון גבוה מאוד - 0.7 - בזכות ייצוג שווה בין נשים לגברים בתפקידי שרים ב-2012. שאר המדינות נופלות ממנה בשיעורים גבוהים.

הפתרון: מדיניות וחקיקה לקידום השוויון

הסיבה שישראל נפלה מהמקום ה-35 בדירוג ב-2006 למקום ה-56 כיום היא לא הידרדרות, אלא עמידה במקום - בזמן שמדינות אחרות מתקדמות. הציון הכללי של ישראל השתפר בשבע השנים האחרונות ב-1.5% בלבד, לעומת 10% באיסלנד, 7% באירלנד, 4% בניו זילנד ודנמרק, 3% בפיליפינים ו-17% בניקרגואה. צרפת השתפרה ב-7%, סין ב-4%, וכך גם איטליה. ההתקדמות המשמעותית היחידה של ישראל ניכרת בתחום ההשתתפות בכלכלה, הציון עלה ב-6%, אך הדירוג עדיין ירד מ-46 ב-2006 ל-53 כיום. מכך ניתן לראות בבירור כי מדינות אחרות התקדמו, בעוד שישראל לא השקיעה בתחום המגדר - ולא קצרה פירות בתחום.

מחברי הדו"ח שנכתב על סמך המדד, שני חוקרים מהפורום הכלכלי העולמי ושניים מאוניברסיטת הרווארד וברקלי, קובעים שהתוצאות מעידות על שיפור אטי בתחום השוויון בעולם כולו: "בטווח הארוך רואים התקדמות בסטטוס הכלכלי של נשים בשליש מ-135 המדינות שנבדקו, לרבות ארבע הכלכלות החזקות בעולם - ארה"ב, סין, יפאן וגרמניה. ואולם השיפור בכל זאת אטי, כשרק תשע מדינות שהשתפרו ביותר מ-10% בשבע השנים האחרונות, ו-75 שהשתפרו בפחות מ-5%".

המחברים מסכמים שפערי המגדר בעולם הצטמצמו השנה לעומת 2011 רק במעט, ועיקר השיפור נדרש בתחום ההשתתפות בכלכלה - שם הפער העולמי הממוצע הוא 60%; ובתחום ההעצמה הפוליטית, שם הפער הממוצע הוא 80%.

מדוע אלה התחומים שבישראל ובעולם בכלל מדינות מתקשות להתקדם בו? לדברי ד"ר רונית קרק, מומחית למגדר ומנהיגות מאוניברסיטת בר אילן, הזכות לבריאות והזכות להשכלה נתפשות כבסיסיות יותר מאשר הזכות לכסף והשפעה. "המחזיקים בהון ובכוח אינם מאוימים מכך שנשים יקבלו נגישות לשירותי בריאות טובים, אבל ייצוג בכנסת זה כבר עניין אחר", אומרת קרק. "לזרם הגברי השלט, שמחזיק בכוח כלכלי ופוליטי, אין תמיד אינטרס לחלוק את המשאבים האלה עם קבוצות של נשים. הם לא בהכרח מעוניינים בשוק עבודה שוויוני יותר".

לטענתה, היה נכון להוסיף למדד פרמטר נוסף - מעורבות של גברים בספירה הביתית, תמונת ראי לנוכחות הדלה של נשים בזירה הציבורית-ניהולית. הפערים הגבוהים מאוד בתחום השכר מבטאים, לפי קרק, את השתרשות הערך שעבודות שנתפשות "נשיות" יותר - שוות פחות. "קבוצות בעלות פחות כוח מקבלות פחות על התעסוקה שלהן, שלא לדבר על העובדה המובנת מאליה שלא מתמחרים את עבודות הבית".

הפתרון לפערים המגדריים בישראל לכאורה פשוט - לקדם מדיניות של העדפה מתקנת ולעגן בחקיקה ייצוג הולם לנשים בספירות ציבוריות ופרטיות. כיום, למשל, יש חוק שדורש נוכחות של אשה אחת לפחות בדירקטוריון של חברה ציבורית, אך אין כל חוק שמדבר על חברות פרטיות.

לדברי קרק, "במדינות הנורדיות יש מדיניות ציבורית שמקדמת שוויון בצורות שונות, למשל יש חופשת לידה שניתנת לאבות בלבד ותגמול נאה מאוד במהלכה. גם זכות הבחירה לנשים השתרשה מוקדם בתרבות של מדינות אלה, בתחילת המאה שעברה - ולכן הנציגות של נשים בפרלמנט גבוהה כל כך. זה פשוט נתפש כדבר טבעי".

נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת, עו"ד אינה סולטנוביץ'-דוד, מוסיפה כי בעיית התעסוקה של נשים היא אוניברסלית - ובעיקר סוגיית הקושי באיזון בין בית לעבודה. ואולם בעוד שבמדינות הנורדיות מעודדים הורות משותפת, בישראל ממשיכים לתגמל שעות ארוכות במשרד. בהתאם - פערי השכר בין נשים לגברים עמוקים מאוד, כ-34%.

לדברי סולטנוביץ'-דוד, "באירופה נוהגים להביא פחות ילדים לעולם מאשר אצלנו, כך שהקושי באיזון מוקצן כאן עוד יותר. החקיקה נגד אפליה בשכר אמנם קיימת, אבל יש עמימות בנוגע לשכר הקולגות, ולעתים שכר נמוך יותר נובע מכך שנשים צוברות פחות שעות נוספות. אנחנו גם יודעים שנשים נוטות פחות להתמקח על שכרן".

לדברי סולטנוביץ'-דוד, הדבר המטריד בדו"ח הוא שישראל עומדת במקום. "היא לא התקדמה בקצב של מדינות אחרות, מה שמעיד על צורך בהתוויית מדיניות אקטיבית שמטרתה לקדם שוויון בין נשים לגברים ולצמצם פערים היכן שישנם חסמים. נשים משתתפות בשוק העבודה בשיעורים די גבוהים, אבל זה לא מספיק. השלב הבא הוא להבין מדוע אין מספיק נשים בעמדות בכירות ומדוע הן לא מקבלות שכר שווה לגברים באותו התפקיד. הפערים הקיימים פוגעים ביכולה של ישראל להתפתח כלכלית וחברתית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#