זוכי נובל: קיצוץ תקציב המחקר של אירופה - מכה למחקר ולתעשייה בישראל

מדענים וזוכי פרס נובל חוששים כי בשל המשבר הכלכלי הקשה באירופה, תוכנית המחקר הרב-שנתית של האיחוד - הורייזן 2020 - תיאלץ לספוג קיצוץ משמעותי בתקציב. גם המחקר המדעי בישראל, שזוכה למענקים משמעותיים במסגרת התוכנית, עלול להיפגע משמעותית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים1

>> מדענים מובילים בישראל ובעולם מזהירים כי מדיניות הצנע באירופה עלולה לגבות בשנים הקרובות מחיר יקר גם מעתיד המחקר והפיתוח האירופי - ולהבריח מדענים מהיבשת. בכירים באקדמיה בישראל חוששים כי הקיצוצים הצפויים בתקציב המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי פגעו קשות במחקר ובתעשייה בישראל.

אזהרותיהם של 50 זוכי פרס נובל ומדליות פילדס, ובהם זוכי פרס נובל ישראלים, נוסחו במכתב גלוי שנשלח בשבוע שעבר למנהיגי אירופה, לקראת פסגה מיוחדת של האיחוד האירופי ב-22 בנובמבר. במסגרת הפסגה, שבה ישתתפו מנהיגי 27 המדינות החברות באיחוד, תיקבע מסגרת התקציב הכולל של האיחוד האירופי.

פרופ' רות ארנוןצילום: תומר אפלבאום

המדענים חוששים כי בשל המשבר הכלכלי הקשה באירופה, תוכנית המחקר הרב-שנתית של האיחוד - הורייזן 2020 - תיאלץ לספוג הפחתה משמעותית בתקציבה. התקציב המקורי של התוכנית ל-2014-2020, אמור היה להסתכם בכ-80 מיליארד יורו, לעומת 50 מיליארד יורו בתוכנית הרב-שנתית הקודמת. ואולם, כעת עלול התקציב לעבור קיצוץ של 10 מיליארד יורו.

"אירופה לא יכולה להרשות לעצמה לאבד את מיטב מדעניה", מזהירים המדענים במכתב, עליו חתמו חתני פרס הנובל, בהם גם ארבעה נציגים ישראלים - פרופ' אהרן צ'חנובר ופרופ' אהרן הרשקו, שזכו במשותף בפרס נובל לכימיה ב-2004; פרופ' ישראל אומן, זוכה פרס נובל לכלכלה ב-2005; ופרופ' עדה יונת, זוכת פרס נובל לכימיה ב-2009.

"הפחתה בגובה המימון של מחקר איכותי פירושה מספר קטן יותר של חוקרים", טוענים המדענים במכתב. "במקרה של קיצוץ חריף בתקציב המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי, אנחנו מסתכנים באיבוד דור שלם של מדענים מוכשרים, דווקא בעת שאירופה זקוקה להם יותר מתמיד", נכתב.

למכתב, שפורסם בשבוע שעבר בעיתונים מובילים באירופה, נלוותה עצומה המיועדת לראשי המדינות. עד כה חתמו על העצומה יותר מ-84,500 איש, בעיקר מדענים צעירים, בהם יותר מ-1,000 מישראל.

מענקים של מאות מיליוני יורו למחקר

ישראל הצטרפה לתוכנית הרב-שנתית של האיחוד האירופי ב-2006, ומאז היא נהנית ממענקי מחקר לתעשייה ולאקדמיה בהיקפים של מאות מיליוני יורו. בין היתר, ישראל בולטת בקבלת המענקים של מועצת המחקר האירופית (ERC) - מענקים על בסיס תחרותי לחוקרים באקדמיה ובתעשייה לישראל. פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים, אמרה כי "קיצוץ כזה עלול להיות מכה כואבת ואנושה למדענים הישראלים".

עתיד המחקר האקדמי בסכנה

ב-2007 הצטרפה ישראל כשותפה לתוכנית המחקר האירופית. "במחצית האחרונה של העשור אי אפשר להמעיט בחשיבותם של מענקי ERC למדע הישראלי בפרט, ולכלכלה הישראלית בכלל", אמרה ארנון. "אנחנו תלויים באופן קריטי בתוכנית שמוביל האיחוד", אומר פרופ' ישראל פכט ממכון ויצמן, המשמש המזכיר הכללי של ארגון הגג לחוקרי הביוכימיה והביולוגיה המולקולרית באירופה.

בתוכנית ERC זכו עד כה 174 חוקרים ישראלים - כ-7% מ-2,600 הזוכים. המענקים ניתנים לחוקרים מתחילים, שבה זכו עד כה 112 חוקרים מישראל, ולחוקרים מתקדמים, שבה זכו עד כה 53 חוקרים ישראלים.

פרופ' דני דולב מהאוניברסיטה העברית, המשמש כנציג המדעי של ישראל בקהילה האירופית, ציין כי "ישראל היא אחת המדינות הבולטות בזכייה במענקי מחקר ביחס לגודלה. המימון מאירופה נהפך בשנים האחרונות למהותי במימון מחקרים באקדמיה ובתעשייה. שיעור ניכר מהמחקר בישראל נובע מהמענקים באירופה".

ישראל נדרשת להגדיל את דמי ההשתתפות בתוכנית

ואולם, הסכנה להפחתה משמעותית בתקציבי המחקר בישראל מגיעה לא רק מהמצב השביר של הכלכלה האירופית, אלא גם מדרישת האיחוד האירופי מישראל להגדיל באופן משמעותי את דמי ההשתתפות השנתיים בתוכנית. ישראל הקצתה בשבע השנים האחרונות כ-550 מיליון יורו לטובת התוכנית, וזכתה במענקי מחקר ובמימון לתוכניות מחקר בתעשייה ובאקדמיה בהיקף של 620 מיליון יורו. על פי הערכות, עד סוף השנה יסתכמו כל המענקים בכ-700 מיליון יורו. התקציב ממומן על ידי הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, משרד התמ"ת ומשרד המדע.

עם זאת, לקראת תוכנית הורייזן הבאה, האיחוד האירופי דורש להגדיל את סכומי ההשתתפות של ישראל ל-140 מיליון יורו בשנה (700 מיליון שקל), כך שהסכום הכולל שתעביר ישראל בשבע שנות התוכנית הבאות יתפח ל-980 מיליון יורו - גידול של 40%.

הסיבה לכך היא שדמי ההשתתפות נקבעים על פי שיעור התל"ג בכל מדינה. התל"ג בישראל עלה בשנים האחרונות לעומת מדינות אירופה, שסבלו מהמשבר. אך גורמים במשרדי הממשלה טוענים כי ישראל לא תוכל לעמוד בתשלום כה גבוה, מבלי לפגוע בתקציבי המחקר הניתנים על ידי המדינה ותקציבי האוניברסיטאות. בימים הקרובים צפוי להתחיל משא ומתן בין נציגי ישראל לאיחוד האירופי כדי להגיע לפתרון לגבי היקף התשלום שיועבר לתוכנית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker