סקר נעמ"ת: 54% מהאימהות מקריבות הקריירה לטובת הילדים

הסקר העלה גם ש-56% מהנשים חשות שאינן מצליחות לשלב היטב בין עבודה להורות וש-54% מהן המטפלות העיקריות בילדים ■ עו"ד אורלי ביטי: "אף על פי שנשים רבות יצאו לעבודה מחוץ לבית, בפועל אנחנו רחוקים משוויון"

הילה ויסברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים23
הילה ויסברג

העובדה שאמהות צעירות מקריבות את הקריירה שלהן לטובת הילדים יותר מגברים ידועה לכל - אולם סקר חדש שערכו בנעמת הצעירה מעלה שהפערים בין המינים בתחום זה עדיין קיצוניים: 54% מהנשים שינו את היקף העסקתן עם לידת הילדים, לעומת 12% בלבד מהגברים. מקרב נשים אלה - 18% צמצמו את היקף המשרה לקראת לידת התינוק, 11% הפסיקו לעבוד באופן זמני, 7% הפסיקו לעבוד באופן קבוע, 7% נוספים החליפו מקום עבודה לכזה שיהיה מותאם יותר להורות ו-6% בחרו עוד טרם הלידה מקום עבודה שמותאם להורות. 4% מהן אינן עובדות (ועוד 1% השיב "אחר").

עוד נמצא בסקר, שנערך בידי מכון שריד בקרב 500 נשאלים - שנשים במשקי בית עם הכנסה ממוצעת מתפשרות על קריירה לטובת פרנסה יותר מנשים במשקי בית שבהם ההכנסה גבוהה יותר. את הסקר ערכו בנעמת הצעירה לקראת כנס שייערך הערב (א') בנושא "בין עבודה למשפחה – מפרקטיקות של הישרדות למדיניות ציבורית".

בסקר נבדק אופן חלוקת הנטל בין בני הזוג בעבודות הבית ובטיפול בילדים, ועלה ממנו כי רוב הנשים נושאות באחריות להן: 52% מהנשים העידו שהן מבצעות את רוב המטלות (ללא הטיפול הילדים), בעוד ש-44% העידו, כי עבודות הבית מתחלקות שווה בשווה בין בני הזוג. הגורם המשפיע ביותר על חלוקת נטל שוויונית בעבודות הבית הוא רמת ההשכלה - בקרב נשים אקדמאיות החלוקה שוויונית יותר, כנראה מכיוון שלשני בני הזוג יש קריירה משמעותית.

בשאלה בנוגע לחלוקת הנטל בטיפול בילדים, ענו 54% מהנשים בסקר, כי הן המטפלות העיקריות בילדים, ואילו 41% מהנשים ענו, כי שני בני הזוג מתחלקים שווה בשווה בטיפול בילדים. רק 2% מהנשים ענו, כי הגבר הוא המטפל העיקרי בילדים. הגורם המשפיע ביותר על שוויון בטיפול בילדים הוא רמת ההכנסה. ככל שרמת ההכנסה של משק הבית הייתה גבוהה יותר, כך התברר שישנו שוויון רב יותר בין בני הזוג בטיפול בילדים.

הסקר העלה גם ממצאים עגומים למדי ביחס לתחושת הנשים ליכולתן להתנהל היטב בין כמה תפקידים - רוב הנשים (56%) חשות שאינן מצליחות בכך מסיבות שונות: 23% הנשים ציפו להיות בעלות קריירה, אבל ויתרו עליה לטובת המשפחה; 12% חשות ההפך - הן הקריבו את משפחתן לטובת העבודה; 21% מהנשים העידו שחיי המשפחה לא עומדים בציפיות שהיו להן לפני הנישואים ובנוסף - הן אינן מצליחות לממש את עצמן בתחום המקצועי. 44% מהנשים הן "המלהטטות המצליחות" - כלומר הן חשות סיפוק מחיי המשפחה ומן הקריירה גם יחד.

עוד עלה מהסקר שנשים חרדיות ודתיות חשות מרוצות יותר בעבודתן (63%) לעומת נשים חילוניות (52%) ונשים מסורתיות (51%) - כנראה מכיוון שהן עוסקות בתפקידי טיפול והוראה, המסבים סיפוק וממותגים היטב בחברה הדתית-חרדית. כן התברר - באופן לא מפתיע - שככל שההשכלה של האישה גבוהה יותר, כך היא חשה שהיא מממשת את שאיפותיה המקצועיות: 64% בקרב נשים עם השכלה אקדמית העידו על סיפוק לעומת 53% בקרב נשים עם השכלה על-תיכונית ו-29% בקרב נשים עם השכלה יסודית או תיכונית.

עוד התברר שנשים במשקי בית עם הכנסה ממוצעת עושות את הפשרות המשמעותיות ביותר בנוגע למימוש הקריירה. רק 46% מהנשים עם הכנסה ממוצעת למשק (כ-12 אלף שקל) בית העידו, כי הן מממשות את שאיפותיהן המקצועיות, לעומת 52% בקרב נשים במשקי בית עם הכנסה מתחת לממוצע ו-62% בקרב נשים עם הכנסה מעל לממוצע. סיבה אפשרית לכך שכאשר ההכנסה נמוכה יש הכרח ששני בני הזוג יעבדו וכאשר ההכנסה גבוהה, סיבה אפשרית לכך היא משכורת משותפת של שני בני הזוג. כאשר הגבר משתכר באופן סביר, האשה לרוב מוותרת על הקריירה שלה כדי לתרום מזמנה למשפחה.

לדברי עו"ד אורלי ביטי חברת הנהלת נעמת ומייסדת תכנית המנהיגות "נעמת הצעירה", ממצאי הסקר מעידים כל כך ששוויון בין המינים בשלב ההורות הוא הקשה ביותר להשגה: "אף על פי שנשים רבות יצאו לעבודה מחוץ לבית, בפועל אנחנו רחוקים משוויון. הנשים עודן המטפלות העיקריות הן בבית והן בילדים, והן חשות כי הן נאלצות להתפשר הן באופן בו מתנהלת משפחתן והן על שאיפותיהן המקצועיות".

עוד לפי ביטי, "העובדה כי הגורמים המשפיעים על השוויון בנטל בעבודות הבית ובטיפול בילדים הם בראש ובראשונה השכלה ולאחר מכן הכנסה נובעת מכך שהטיפול בילדים הוא משימה הכרוכה בשעות רבות יותר. הורים שיכולים להרשות לעצמם להתפנות ממטלות אחרות באמצעות תשלום עליהן, מחלקים את תפקידי ההורות באופן שוויוני יותר. אולם בקרב יתר שדרות האוכלוסיה".

הן ההבניה החברתית לתפקידים מגדריים מסורתיים והן המדיניות הציבורית, שמעודדות את הנשים להורות פעילה ואת הגברים – להיות מפרנסים עיקריים, מביאות לכך שכולם מפסידים. הנשים אינן מצליחות להגיע לשוויון בתחום התעסוקתי, ואילו הגברים אינם יכולים לשמש כהורים פעילים. לכן אנו דורשות מדיניות ציבורית אקטיבית לשינוי הדפוס הזה. בעיקר ננשים מהמעמד הבינוני מקריבות את שאיפותיהן המקצועיות על מנת לתרום לפרנסת המשפחה".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker