הלמ"ס: כשליש מאזרחי ישראל בסיכון לעוני

נראה כי סיבה העיקרית לכך שהיקפי העוני בישראל עולים היא כוח הקנייה הנמוך בישראל הנובע מיוקר המחיה והשכר הנמוך ■ כ-31% מאזרחי ישראל נמצאים בסיכון לעוני לעומת כ-20%-21% ביוון ובספרד

הילה ויסברג
הילה ויסברג

הפערים הכלכליים ההולכים ומחריפים בחברה הישראלית בשנים האחרונות הגדילו את שיעורי העוני, כמו גם את הסיכוי של ישראלים ממעמד הביניים להידרדר לעוני.

הלמ"ס פירסמה היום נתונים חדשים במסגרת יום המלחמה בעוני, שחל היום, המעידים על המשך מגמה זו: כמעט שליש (31%) מאזרחי ישראל נמצאו ב-2010 בסיכון לעוני לעומת 27% ב-2000 - העלייה הגבוהה ביותר בהשוואה למדינות האיחוד האירופי, למעט גרמניה.

צילום: דניאל בר און

אדם בסיכון לעוני, לפי הלמ"ס, הוא מי שמשתייך למשק בית שבו ההכנסה לנפש היא פחות מ-60% מחציון ההכנסה הפנויה לנפש סטנדרטית - כלומר פחות מ-2,316 שקל. קו העוני ב-2010 הוגדר כ-1,931 שקל.

בהשוואה לאיחוד האירופי מצבנו גרוע מאוד - שם בממוצע רק 16% מהאזרחים הם בסיכון לעוני. אפילו במדינות שמצבן הכלכלי רעוע יותר מאחרות, למשל יוון וספרד, הסיכון לעוני נמוך יותר לעומתנו - 20% ביוון ו-21% בספרד.

נראה כי סיבה עיקרית לכך שהיקפי העוני בישראל עולים למרות שיעורי התעסוקה וההשכלה הגבוהים היא כוח הקנייה הנמוך בישראל הנובע מיוקר המחיה והשכר הנמוך. במלים אחרות, בישראל רבים עובדים בשכר שקשה להתקיים ממנו בכבוד - לפי OECD, ב-2010 כ-40% מהישראלים התקשו להתקיים משכרם לעומת 24% בממוצע במדינות הארגון.

דו"ח העוני של הביטוח הלאומי שפורסם לפני כשנה העיד גם הוא על היקפי העוני המתרחבים, בעיקר בקרב צעירים - לפיו המשפחות הצעירות, שבהן גילם של המפרנס העיקרי הוא מתחת לגיל 35, עניות כיום יותר מבעבר: 26.8% ממשפחות אלה חיות מתחת לקו העוני כיום. 20% מאזרחי ישראל מוגדרים עניים - 1.77 מיליון איש, אליהם נוספים 10% נוספים שנמצאים בסיכון לעוני.

לפי הלמ"ס, משפחות חד הוריות, כשלרוב מדובר בנשים העומדות בראש משפחות אלה, חשופות לעוני בשיעורים גבוהים - 43% ממשקי בית של משפחות חד הוריות נמצאים בסיכון לעוני, לעומת 37% בממוצע באיחוד האירופי.

בשנת 2010, 90% ממשקי הבית בישראל שבהם יש מבוגר עם ילדים, היו משקי בית של נשים חד-הוריות. אוכלוסיה נוספת הנמצאת בסיכון לעוני היא משקי בית של שלושה ילדים ויותר - קריטריון עליו עונים משפחות רבות במגזר החרדי והערבי.

לפי הלמ"ס, בישראל חלה עלייה במשך השנים בשיעור הסיכון לעוני במשקי בית אלו; ב-2000 כ-37% מהם נמצאו בסיכון לעוני לעומת 42% בשנת 2010. באיחוד האירופי ניכרת מגמה הפוכה - ירידה בשיעורי העוני של משפחות אלה מ-26% בשנת 2000 ל-24% בשנת 2010.

גם הסיכון לעוני בקרב ילדים בישראל גבוה לעומת מדינות האיחוד האירופי - 40% לעומת 20% בהתאמה. בדנמרק, שיעור הסיכון לעוני של ילדים היה 11% בלבד. כמו כן, דו"ח הלמ"ס מתייחס לסוגיות של תעסוקה והשכלה אקדמית לעומת מדינות הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, OECD, ובהיבטים אלה ישראל דווקא מתבלטת לטובה לעומתן.

ב-2011 היה שיעור התעסוקה של בני 64-25 בישראל 72.1% לעומת 70.8% בממוצע ב-OECD. בישראל עלה שיעור התעסוקה מ-66.9% בשנת 2000 ל-72.1% בשנת 2011, בעוד בקרב גברים במדינות ה-OECD חלה ירידה בשיעור התעסוקה הממוצע ב-2000 ל-2011, בשיעור של 2.8 נקודות האחוז.

בנוסף, הישראלים יכולים להתגאות גם בשיעור גבוה של בעלי השכלה אקדמית - 31% מאוכלוסיית ישראל בגילי 25-64 לעומת 22% בממוצע בארגון.

שיעור המשכילים מאוכלוסיית ישראל היה השלישי בגובהו, לאחר נורווגיה (35%) וארה"ב (32%). המדינות "הכי פחות משכילות" הן איטליה, טורקיה, סלובניה, ואוסטריה.
עם זאת, יש סיכוי שההישג הזה נובע מהעלייה הרוסית המאופיינת בבעלי השכלה גבוהה ולכן ייתכן שיתפוגג בשנים הקרובות, עם פרישתה של אוכלוסיה זו לגמלאות.

בדו"ח של הלמ"ס נכתב: "שכר נמוך הוא גורם נוסף וחשוב המשפיע על הסיכון לעוני בקרב עובדים. עובדים בעלי כישורים נמוכים, עובדים הנמצאים במצב של חוסר יציבות תעסוקתית ועובדים בעבודה חלקית נכללים גם הם באוכלוסייה בסיכון לעוני".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ