קבוצת "צדק חברתי לגיל השלישי": "המדינה מתעלמת מבני 65 פלוס"

על רקע יום הקשיש הבינלאומי שצוין השבוע, פירסמה קבוצת "צדק חברתי לגיל השלישי" קריאה למקבלי החלטות לפיה יש להפסיק להתעלם מן הקשישים בישראל - קבוצת בני ה-65 פלוס, הסובלים מאפליה על רקע גיל, קיפוח וקצבאות זעומות.

הקבוצה כתבה בהודעה שהפיצה: "גיל הפרישה (67 גברים, 62 נשים) אשר נקבע באופן קשיח ומתעלם מהעלייה בתוחלת החיים ובאיכותם, יצר מצב, בו המדינה מתעלמת מן ההבדלים בין אנשים בריאים ומתפקדים בעשור השביעי או השמיני לחייהם לבין קשישים מבוגרים יותר, או כאלה הזקוקים לתמיכה גופנית או נפשית. גם אלה וגם אלה אינם זוכים לקבל מן המדינה זכויות בסיסיות, בהן הזכות לחיים מלאים ולפרנסה בכבוד".

קבוצת "צדק חברתי לגיל השלישי" הוקמה בחודשים האחרונים ידי דליה כץ, בת 65, שהיתה פעילה בולטת במחאה החברתית. כץ, אשת מחשבים, מורה ומגשרת, ציינה: "ביום בו מציין כל העולם את הזכויות שלנו, בישראל אין כל סיבה לחגיגה. כאן יש התעלמות מוחלטת מאוכלוסייה המונה קרוב למיליון נפש. כך אנו מוצאים את עצמנו, אחרי ארבעים שנות עבודה, תשלומי מסים וביטוח לאומי, שרויים בבעיות הן במישור הקיומי והן בפגיעה באיכות החיים שלנו, ביכולת שלנו למצות את השמחה שבחיים".

לפי כץ, דרישות הקבוצה הן העלאה מיידית של קצבת הזקנה, העומדת על 1,482 שקל ליחיד, ב-50% על מנת להשוותה לרמה הממוצעת במדינות ה-OECD; וכן פיקוח ממשלתי על קרנות הפנסיה כך שיבטיחו פנסיה הגונה למבוטחים לעת זקנה. עבור הצעירים שבקרב הקשישים הקבוצה דורשת פרויקט לאומי לתעסוקה משמעותית לבני 60 פלוס. עבור המבוגרים יותר - הקבוצה דורשת הקמת בתי אבות ממשלתיים וקידום רפורמת הסיעוד בחקיקה.

בנוסף, דורשת הקבוצה פטור מלא מדמי ניהול בקרנות הפנסיה, הנחות פרוגרסיביות על תרופות, הנחות משמעותיות על תשלומי החשמל, הארנונה המים והטלפון, סבסוד לימודי מחשב, ובעיקר אינטרנט, אימייל ורשתות חברתיות, עד לפטור מלא לתושבי הפריפריה על מנת להישאר מעודכנים ולהרחיב את ערוצי התקשורת עם הדור הצעיר וסבסוד של שירותי תרבות ולימודים באוניברסיטאות.

לדברי כץ, "כפעילה במחאה מצאתי את עצמי עם אנשים צעירים ממני בשנים רבות וזה היה נפלא. עם זאת, ראיתי שהמחאה מתמקדת בכל המגזרים בישראל פרט לגיל שלי. לכן החלטתי להקים את הקבוצה הזאת כדי לשים אוכלוסיה של קרוב למיליון איש שאף אחד לא סופר אותה על המפה. מחאת הצעירים חשובה אך גם לנו מגיע צדק חברתי. אנו דורשים מהממשלה ומן הכנסת לפעול בתחומי סמכותן, אולם אנו פונים לכלל החברה ואומרים: אנחנו לא מתים בגיל 60. אנחנו בני אדם שעדיין פועלים ויוצרים וחיים. חלקנו עדיין תומך בילדים על ידי טיפול בנכדים ותמיכה כספית. אנחנו אנשים עם נסיון וחוכמת חיים, והעולם לא שייך רק לצעירים".