סודות התלוש שאנחנו לא מגלים אפילו לעצמנו - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סודות התלוש שאנחנו לא מגלים אפילו לעצמנו

במחקר חדש בנושא פנסיה שביצע מכון המחקר פאנלס נחשפים הישראלים במערומיהם: בכל הנוגע לפנסיה, כמעט כולנו מעדיפים לעצום עיניים

3תגובות

עובדי "מעריב", שעומדים בימים אלה בפני פיטורים כואבים, נחרדו לגלות בשבועות האחרונים כי לא רק שמשרתם בסכנה, אלא שבמשך שנים לא הגיעו כספי הפנסיה שלהם ליעדם. ג', עובד "מעריב" לשעבר, שגילה במקרה לפני כשנה כי מעולם לא הועברו כספים לקרן הפנסיה שלו, מסביר מדוע עובדים לא גילו ערנות לעניין: "אלה צעירים שבכלל לא יודעים מה הם אמורים לקבל, וזה גם לא ממש מעניין אותם".

אפשר היה לחשוב שהימנעות מעיסוק בענייני פנסיה היא בעיקר נחלתם של עובדים צעירים שלא מטרידים את עצמם במחשבות על חסכונות לעת זקנה - או של מי שלא בקיאים בתחום.

אלא שפרופ' מומי דהן, ראש בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, והמסטרנט משה שלם עירערו על נקודת המוצא הזו במחקר חדש, שמצא כי פנסיה מרתיעה אפילו את גדולי המומחים. מהמחקר עולה כי אפילו כלכלני האוצר - מי שהשכלתם הפיננסית בוודאי טובה מזו של אדם הממוצע - מקבלים החלטות לא רציונליות ביחס לפנסיה האישית שלהם, וכי 40% מהם לא ידעו מה היו התשואה ודמי הניהול של קרן הפנסיה שנבחרה על ידם.

הם גם לא ידעו לומר אם התשואה ודמי הניהול היו גבוהים או נמוכים מהממוצע בשוק הפנסיה. דהן מסביר בפשטות את הסיבה לרתיעה האוניברסלית מעיסוק בפנסיה - אנחנו מעדיפים שלא לחשוב על עתות זקנה ומוות.

במחקר חדש בנושא פנסיה שביצע מכון המחקר פאנלס לבקשת TheMarker, בקרב 300 משיבים, נחשפים הישראלים במערומיהם: בכל הנוגע לפנסיה, כמעט כולנו מעדיפים לעצום עיניים. לפי דהן לא מדובר בהכרח בבורות, כי אם בנטייה להדחיק נושאים לא נוחים. כך, למשל, מתברר כי רק רבע מהישראלים יודעים מהו הסכום החודשי המופרש לקרן הפנסיה שלהם. בחיתוך לפי מגדר מתברר כי 30% מהנשים לא יודעות מהו הסכום המופרש לטובת הפנסיה לעומת כ-19% מן הגברים.

למרבה האבסורד, דווקא בעלי ההכנסות הנמוכות, שתלויים בכספי הפנסיה יותר מבעלי ההכנסות הגבוהות, יודעים פחות על הפנסיה שלהם: 30% מהם לא יודעים כלל מהו הסכום החודשי המועבר לקרן הפנסיה לעומת 13% מהעשירים. בנוסף, כמעט 60% מהישראלים לא נפגשו עם יועץ פנסיוני מטעם עבודתם לצורך קבלת מידע על הפנסיה האישית.

הממצאים העגומים אינם נגמרים כאן: לפי פאנלס, 60% מהישראלים בודקים רק כמה פעמים בשנה או פחות מכך את שורת ההפרשה לפנסיה בתלוש המשכורת, ומחציתם אינם מוודאים כי ההפרשות אכן מגיעות לידי הגוף המנהל את הפנסיה (40% מהגברים אינם מוודאים זאת לעומת 60% מהנשים). בורות גמורה מתגלה כשישראלים מתבקשים להעריך כמה כסף צפוי להיחסך בקרן הפנסיה שלהם עד גיל פרישה: 90% מהם ציינו כי הם לא יודעים מהו הסכום שעתיד להיצבר בקרן הפנסיה, ו-86% הודו כי הם כלל לא יודעים מהו הסכום הממוצע שיש לצבור עד למועד הפרישה.

המסקנה ברורה: מי שלא רוצה להתעורר בוקר אחד ולגלות שלא חסך מספיק לעת זקנה או שהמעסיק קיפח אותו לאורך שנים צריך לגלות עניין בפנסיה שלו, לעקוב אחריה ולבדוק כמה פרטים בסיסיים - כמה חסך עד כה, כמה עליו לחסוך עד גיל פרישה ואילו אפיקי חיסכון עומדים בפניו.

השנתון הסטטיסטי של קשישים בישראל שמפרסם ארגון הג'וינט חשף גם הוא אמת עגומה: הפנסיה החודשית הממוצעת של קשישים בישראל היתה 5,011 שקל ב-2010. ייתכן שאם אותם קשישים היו בודקים מבעוד מועד כמה הם עתידים לקבל לעת זקנה, הם היו מתאמצים לשים עוד קצת כסף בצד. דהן, שמכיר בטבע האנושי להדחיק ולדחות נושאים לא נעימים, מציע לא להשאיר את הבחירה בידו של העובד ולחייב מעסיקים לשלוח עובדים לקבל ייעוץ פנסיוני. "אנשים לא ניגשים לקבל ייעוץ פנסיוני לא רק בגלל שהם לא מבינים בתחום, אלא כי קשה להם רגשית לעסוק בזה", הוא אומר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#