"השוק עדיין רואה בשילוב בעלי המוגבלויות במעגל העבודה פעילות חסד" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"השוק עדיין רואה בשילוב בעלי המוגבלויות במעגל העבודה פעילות חסד"

כשאיש הנדל"ן חיים אריאל נרתם לסייע לבעלי מוגבלויות למצוא מקומות עבודה מתאימים, הוא עשה זאת בצורה שהוא מכיר הכי טוב - בכלים של חברה עסקית

6תגובות

בעוד כמה שנים, אם תתממש תוכניתה של חברת בטר פלייס לגמול את מדינת ישראל משימוש בדלק מזהם באמצעות מעבר למכוניות חשמליות, לאורי קיטאי יהיה חלק בכך. בשנה האחרונה מתייצב קיטאי במחלקת משאבי אנוש של בטר פלייס באזור התעשייה בראש העין למשך חמש שעות ביום, שלושה או ארבעה ימים בשבוע. תפקידו: הקלדת נתוניהם של עובדי החברה החדשים.

בשעה שעובדים אחרים חושבים כיצד להתקדם ולפתח את הקריירה, קיטאי, שבעשר השנים האחרונות ישב מבודד בביתו, שמח בחלקו. עבורו, העובדה שהוא עובד, יכול לתרום ומקבל על כך משכורת הוגנת היא הישג.

אייל טואג

קיטאי עבד בעבר בחברות גדולות כטכנאי מחשבים ומנהל רשת, אבל בעקבות אירוע נפשי החל להסתגר בביתו. למעט יציאה לעבודות מזדמנות, שגם מהן פוטר בדרך כלל במהירות, הוא היה מנותק מהחברה.

בשלב מסוים הבינה משפחתו כי המצב לא ישתפר ללא עזרה. הם פנו למוסד לביטוח לאומי, ונמצא שקיטאי זכאי לסל שיקומי ממשרד הבריאות. הוא הופנה לחברת אשנב, שעוסקת באיתור מקומות עבודה לבעלי מוגבלויות וליווי שלהם במקום העבודה. באשנב בדקו את כישוריו, רצונותיו ואת הצורך שלו בהתאמות במקום העבודה, והציעו לו להשתלב בעבודה בבטר פלייס.

"העבודה מתאימה לי. מתחשבים בי מאוד במקום העבודה, ובעזרת רכזת ההשמה של אשנב אנחנו בונים ביחד את התהליך השיקומי", מספר קיטאי. "כל עבודה, אפילו חלקית, נותנת עוגן להתחיל תהליך שיקום. הבעיה היא שלנפגעי נפש קשה למצוא עבודה. לא כל אחד מוכן לפתוח את מקום העבודה בפניהם, כי הם סובלים מסטיגמה נוראה, שאינה מוצדקת. לי היה מזל ענקי".

650 אלף בעלי מוגבלויות

שיבוצם בעבודה של קיטאי ושל עוד כ-250 בעלי מוגבלויות התאפשר בזכות חיים אריאל, 68, שמוכר בעולם העסקים הישראלי בעיקר כאיש נדל"ן ומחזיק, בין היתר, 50% מאשנב. נדמה שאין מ"ר בגוש דן, ובעוד כמה מקומות בעולם, שאריאל לא היה מעורב בהשכרתו או במכירתו בשנים שבהן ניהל את נכסי אריאל, החברה שהקים עם אשתו נורית בתחילת שנות ה-90 ושצמחה לאחת מחברות ניהול הנכסים הגדולות בישראל.

"נכסי אריאל הקדישה במשך כל שנות קיומה 10% מהרווחים לא כתרומה, אלא להשקעה חברתית במקומות שבהם היתה לנו פעילות עסקית", מספר אריאל. "פעלנו בתחום ההדרכה לנוער בסיכון באזור יפו, ובהקמת לשכה לסיוע משפטי חינם, גם היא לתושבי יפו".

לפני שמונה שנים מכר אריאל את החברה לקבוצת אלקטרה בכ-7 מיליון דולר. הוא מונה לתפקיד יו"ר אלקטרה, ולאחר מכן חזר לפעילות עסקית בתחום הנדל"ן באמצעות קבוצת אריאל נתיבים. רצונו להמשיך בפעילות חברתית הוביל אותו לתחום התעסוקה לבעלי מוגבלויות - לאחר שבפגישה עם שר הרווחה דאז, יצחק (בוז'י) הרצוג, ציין השר כי שיעור התעסוקה בקרב בעלי המוגבלויות בישראל הוא מהנמוכים במערב.

בישראל חיים 650 אלף בעלי מוגבלויות, שהם 18% מהאוכלוסייה בגיל העבודה. 300 אלף מהם בעלי מוגבלות חמורה, כלומר נקבעו להם 50% נכות לפחות, ומהם רק 21 אלף הם חלק ממעגל העבודה - 14 אלף מועסקים במקומות עבודה רגילים ו-7,000 במפעלים מוגנים, לדברי אריאל. חוסר היכולת למצוא תעסוקה הולמת בשכר ראוי מדרדר את בעלי המוגבלויות לעוני ופוגע בבריאותם הנפשית.

אריאל החליט לפעול לקידום העסקתם של בעלי מוגבלויות. כדי לעשות זאת הוא הקים, גם הפעם עם אשתו נורית, עסק חברתי - ולא עמותה.

בכך הם הצטרפו ל"מגזר הרביעי". מגזר זה, שצומח במהירות, שובר את החלוקה המסורתית בין חברות עסקיות המוקמות למטרות רווח לבין ארגונים חברתיים, שממומנים בדרך כלל בתרומות ובתקצוב חיצוני. המגזר הרביעי מכיל עסקים שמבקשים לקדם מטרות חברתיות באמצעות כלים הלקוחים מעולם העסקים, מתוך אמונה שאין הכרח להיסמך על תרומות כדי לפתור מצוקות חברתיות.

החברה שבני הזוג הקימו ב-2009, אריאל נתיבים יזמות חברתית, מנסה לשלב בעלי מוגבלויות בעבודה בכמה דרכים. אחת מהן היא הקמה של חברות עסקיות שמרבית עובדיהן הם בעלי מוגבלויות נפשיות, פיסיות או קוגניטיביות.

המיזם של החברה בתחום הזה הוא העסקה של פגועי נפש כפקידי מודיעין וקבלה וכמפעילי חניונים ביותר מ-40 בנייני משרדים, בקניון רמת אביב, בחברת פרטנר, בבטר פלייס, במל"ם תים ובמקומות עבודה אחרים. מיזם נוסף שהיא מקימה בימים אלה הוא חברה לקידום ופיתוח של אתרי אינטרנט, שתתמקד בהעסקת בעלי מגבלויות פיסיות. בחברה ישולבו גם עובדים בעלי תסמונת אספרגר בבקרת איכות של תוכנה. "מצאנו שבעלי מוגבלות מסוג זו מתאימים במיוחד לתפקידי אבטחת איכות, סריקת מסמכים או עבודות רוטיניות", מספר אריאל.

המסלול השני שבו פועלת החברה של אריאל הוא שיתופי פעולה עסקיים עם גופים וארגונים כדי שיקלטו בעלי מוגבלויות, למשל במוקדים טלפוניים. במוקדים כאלה, אומר אריאל, העובדים בעלי המוגבלויות נוטים להתמיד בעבודה, "והמעסיק נהנה מתחלופה נמוכה בענף שמאופיין בשיעור תחלופה גבוה".

אפיק פעולה נוסף שאימצה החברה הוא הקמת עסקים שמעסיקים ישירות בעלי מוגבלויות. אחד מהם הוא עסק למיחזור פסולת אלקטרונית, שמושתת על העסקה של בעלי מוגבלות קוגניטיבית.

אף שאריאל נתיבים יזמות חברתית רשומה כחברה עסקית לכל דבר, בני הזוג אריאל בחרו לעגן את אופיה החברתי בתקנון משפטי נוקשה. התקנון חוסם כל אפשרות לחלוקת רווחים, דמי ניהול או משכורות לבעלי המניות וליורשיהם - שגם מכירת החברה תיחסם בפניהם. על קיום התקנון הופקד נאמן, שופט בית המשפט העליון בדימוס.

אריאל גייס למועצת המנהלים מומחים בתעסוקת בעלי מוגבלויות ושמות בולטים מעולם העסקים, בהם יוסי רוזן, לשעבר מנכ"ל כי"ל; רענן דינור, מומחה לתחום הממשל והשלטון ומנכ"ל משרד ראש הממשלה בממשלת אהוד אולמרט; עו"ד אברהם פורז, לשעבר שר הפנים; פרופ' יוסי תמיר, מנכ"ל תבת (תנופה בתעסוקה, חברה לתועלת הציבור מיסודם של ג'וינט ישראל וממשלת ישראל) היוצא ולשעבר מנכ"ל הביטוח הלאומי; פרופ' שלמה נוי, מנהל בית החולים השיקומי בתל השומר; יובל וגנר, מייסד ארגון נגישות ישראל, ואיה חסדאי, מייסדת חברת אשנב ומומחית להשמת בעלי מוגבלויות ואחרים. מנכ"ל הקבוצה הוא עודד אריאל זכאי, הנשוי לבתו של אריאל.

אשנב לשוק העבודה

הפעילות של אריאל בתחום ההשמה של בעלי מוגבלויות מתבצעת באמצעות חברת א.ח אשנב. אריאל רכש 50% מהחברה, המתמחה בשיקום תעסוקתי של בעלי מוגבלויות, מידי המייסדת חסדאי.

אשנב מעסיקה כ-20 פסיכולוגים ועובדים סוציאליים שמטפלים במבקשי העבודה. הם בודקים את טיב הפעילות שהעובדים יידרשו לבצע, ומחפשים עובדים שיתאימו לתפקידים אלה. "לאחר שמצאנו את המקום והאדם, אנחנו מלווים אותו ולפעמים גם את המשפחה לתקופה של חצי שנה עד שנה וחצי", אומר אריאל.

כיום נמצאים בתהליך השמה באשנב כ-100 איש. בשלוש השנים וחצי שחלפו מאז הקים את אריאל נתיבים יזמות חברתית, הקבוצה הכשירה, מיינה ומצאה עבודה ל-250 איש - בשיתוף תבת, משרד התמ"ת, משרד הרווחה והביטוח הלאומי.

בהתבסס על קשריו של אריאל, החברה פונה לארגונים מהגדולים במשק, שמעסיקים יותר מ-500 עובדים, בהם גוגל, מכון התקנים ופרטנר - "שם הפוטנציאל הגדול ביותר", מדגיש אריאל. מקומות עבודה אפשריים אחרים הם משרדים המעסיקים בעלי מקצועות חופשיים, כמו אדריכלים, עורכי דין ורואי חשבון. באחרונה סיכם אריאל עם לשכת רואי החשבון על שילוב בעלי מוגבלויות כמנהלי חשבונות במשרדים.

מי נושא בעלות ההשמה?

"אם לאדם יש זכויות שיקומיות מהביטוח הלאומי, ממשרד הבריאות או ממשרד הרווחה, הם מממנים את השיקום התעסוקתי. הדרכה, שיקום וליווי עולים 10-12 אלף שקל בשנה לעובד. אם אין לעובד זכויות, אנו פונים למשפחה ומציעים שתממן את השיקום בעצמה".

"יחסי העובד-מעביד הם באחריותנו"

אריאל מספר כי נתקל במעסיקים שנרתעו מהצעות העבודה שלו, כי חששו שייאלצו לפטר עובד אם יתגלה כבלתי מתאים אחרי זמן מה או אם מצבו הבריאותי ישתנה. כדי להתגבר על כך הקים חברה בת נוספת, שעובדיה אמנם מוצבים אצל המעסיקים, אבל מועסקים רשמית על ידי החברה של אריאל.

"אנחנו מעסיקים עובדים בגוגל, בחוזה לחלוקת מזון לעובדים, וכך גם במכון התקנים ובבטר פלייס", אומר אריאל. "יחסי העובד-מעביד הם באחריותנו, ואנחנו מספקים מקום עבודה יציב עד שהחברה מבקשת לקלוט את העובד. לשמחתי, לא היה מקרה שעובד עבד אצלנו יותר מחצי שנה. גם ההצלחה בהשמה מרשימה - 74% אצלנו לעומת פחות מ-50% בממוצע בהשמה של אנשים עם מוגבלויות".

הפעילות של קבוצת אריאל נתיבים יזמות חברתית אינה רווחית. לדברי אריאל, החברה גובה על שירותיה סכום שמכסה את ההוצאות, אבל "השוק עדיין רואה זאת כפעילות חסד, ואינו מוכן לתת פרמיה על השירות - ולכן אין רווח או תשואה. עם זאת, יש סיכוי ליצור בעתיד עסק רווחי".

"נדרשת בעיקר פתיחות"

אריאל אומר כי אף שהמחאה החברתית שינתה את היחס של החברה לתחום ההעסקה של בעלי מוגבלויות, על המדינה לעשות בו יותר. "ראשית, צריכה להיות הידברות טובה יותר בין משרדי הממשלה שעוסקים בתחום, כדי להגיע לאחידות בדרך הטיפול ובזכויות של האזרחים - כיום, לכל משרד יש רגולציה משלו והגדרות משלו.

"שנית, חייבת להיות רפורמה משמעותית בשיטת ההדרכה וההכשרה של אנשים בעלי מוגבלויות ובהגדרת המקצועות של ההכשרה. ברשימת המקצועות במשרד התמ"ת יש הרבה מקצועות שאבד עליהם הכלח, או שאינם מתאימים לאנשים בעלי מוגבלויות, כמו חשמלאי תעשייתי. מצד שני, יש מקצועות חדשים שחסרים בה ואין הכשרות בעבורם, למשל פקידות משולבת, שמחייבת הנהלת חשבונות ועבודות משרד ומחשב.

"נוסף על כך, בחלק מהמקצועות צריך להפסיק את השיטה שיש קורס אחד של כמה חודשים, ולאחר מכן עוזבים את האדם לנפשו. צריך לשנות זאת להכשרה מתגלגלת - הכשרה, עבודה מעשית, שוב הכשרה וכן הלאה. התשלום לגופים שמקיימים את ההכשרה צריך להיות מותנה בתוצאות ההשמה לאורך זמן. כיום הם מקבלים תשלום על קיום הקורס ולא על ההשמה של בוגריו", מדגיש אריאל.

למה אתה מצפה מעמיתיך בעולם העסקים?

"אחד הדברים החשובים ביותר הוא החדרת המודעות ליכולות ולערך המוסף להעסקת בעלי מוגבלויות. המעסיק מקבל אדם שמתאים מאוד עבורו, השתתפות של המדינה בהתאמת מקום העבודה מבחינה פיסית לצרכים של העובד וסבסוד של 30% בממוצע להעסקת העובד במשך שנתיים וחצי. זה נותן לו כלי כלכלי לספוג את תקופת ההכשרה, שהיא ארוכה יותר. העלות של ההשמה היא לא כלכלית - נדרשת בעיקר פתיחות".

-

חיים אריאל בכיתת לימוד לפגועי נפש ובעלי צרכים מיוחדים. אריאל מכר ב-2004 את חברת הנדל"ן נכסי אריאל לקבוצת אלקטרה. הוא ממשיך לפעול בתחום הנדל"ן, אך הקים גם קבוצת חברות שמסייעת לבעלי מוגבלויות במציאת מקומות עבודה מתאימים ומלווה אותם. הוא בן 68, גר בתל אביב ומשמש קונסול לשם כבוד של ליטא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#