מי אמר שאין עבודה? חשמלאים, נגרים ומהנדסים - מחפשים אתכם - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
המקצועות החסרים

מי אמר שאין עבודה? חשמלאים, נגרים ומהנדסים - מחפשים אתכם

בשוק התעסוקה מחכות עשרות אלפי משרות לאיוש אך אין מספיק בעלי מקצוע שימלאו אותם

21תגובות

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים

"אני מוכן לקלוט מיד 15 רתכים ומסגרים בעלי ידיים חכמות, שרק יגיעו. אשלם להם כבר בחודש הראשון שכר גבוה משכר המינימום, ואם הם יישארו - שכרם יעלה בהתמדה" - כך אומר נשיא התאחדות התעשיינים, צבי אורן, הבעלים של חברת מ.ת.ר, המחזיקה מפעל ליצור קרונות משא בדימונה.

אורן לא לבד. תעשייני ישראל מתלוננים כבר שנים על מחסור מחריף בעובדים מקצועיים. מנתוני התאחדות התעשיינים עולה שחסרים 5,000-6,000 עובדים, בהם חרטים, מסגרים, רתכים, עובדי מתכת כלליים, נגרים, חווטים ואחרים - פועלי צווארון כחול, שהם בעלי מקצוע.

כך למשל, לאגף ביצוע פרויקטים בחברת החשמל חסרים כיום 500-600 מסגרים, רתכים, אנשי צנרת ואינסטלציה, מכונאים לצורך הרכבת טורבינות וגם מכונאי רכב, וכמעט שאין להשיגם. בשנים האחרונות ערכה חברת חשמל כמה קורסי הכשרה למסגרים, בשיתוף משרד התמ"ת, והמחסור עדיין עצום. בתחילת הקיץ פירסמה חברת חשמל מודעת דרושים לפועלי בניין - ובתגובה הגיעו קורות חיים של מועמד אחד בלבד.

המחסור נובע לא רק בשל היעדר מועמדים לתפקידי ייצור, אלא גם מהעובדה שכמחצית מהעובדים שנקלטים אינם מחזיקים מעמד יותר משנה עד שלוש שנים. הקושי לשמור על העובדים האלה מקטין את פוטנציאל התפוקה ברבע עד שליש.

הסיבה למחסור פשוטה - היעדר מוסדות חינוך למקצועות הטכניים בישראל. "עד לפני 20 שנה פעלו בכל המדינה בתי ספר שבהם לימדו רתכות, מכונאות, מסגרות וחשמלאות - תחומים בסיסים הנחוצים להשתלבות בתעשייה", אומרים בהתאחדות התעשיינים. "כיום יש שתי רשתות בתי ספר מקצועיים, עמל ואורט, הנתמכות על ידי משרד התמ"ת. אלא שמטעמי יוקרה, גם בתי הספר המקצועיים אינם מעוניינים ללמד מקצועות אלה, אלא רק מקצועות המבוססים על טכנולוגיה גבוהה".

מהנדסי איכות: אין מי שיחליף את הפורשים

דורון גולן ודודו בכר

תחום אחר במשק שבולט במחסור בעובדים הוא הנדסת איכות ואמינות והנדסת מים. לפי הערכות, בישראל חסרים כיום לא פחות מ-7,000 מהנדסי איכות ואמינות - מקצוע שהתפתח בשנים האחרונות בעקבות הגלובליזציה ופתיחת השווקים העולמיים, הדורשים עמידה בסטנדרטים בינלאומיים. לזה יש להוסיף את תקן ניהול האיכות הבינלאומי, שגובש ב-1987 ואומץ גם בישראל.

הסיבה למחסור היא במספר הקטן של מסגרות לימוד, תהליך הפוך לזה שקורה בתחום עריכת הדין או ראיית החשבון, למשל. הטכניון, שלימד את המקצוע, הפסיק את הלימודים בתחום זה ב-2005. רק ב-2008 נפתח במכללה האקדמית כנרת מחזור ראשון של לימודי הנדסת איכות ואמינות עם 36 סטודנטים. לגבי המחסור במהנדסי מים, אין נתונים מדויקים, אך הדרישה למהנדסי מים גדלה בהתמדה, והמחסור בתחום זה צפוי להגיע בעתיד הקרוב ל-1,000 איש, מכיוון שפיתוח מקורות מים חליפיים בישראל הוא סוגיה קריטית.

הגידול בהשקעה בתשתיות בישראל יצר מחסור בכוח אדם בענף ההנדסה האזרחית, בהיקף של 1,000-1,500 איש, מה שגורם לאיחור בביצוע פרויקטים בתחום הכבישים, הגשרים ומסילות הברזל. "בשנות ה-90 וראשית שנות ה-2000 המחסור התמלא חלקית בזכות העלייה המסיבית מבריה"מ לשעבר, אך כעת, כשרבים מהעולים פרשו לפנסיה, שוב נוצר ביקוש דחוף לעובדים אלה", אומר ד"ר יואב סרנה, נשיא לשכת המהנדסים והאדריכלים.

בתי מלון: מחסור קבוע בכוח אדם

2012 היתה אחת משנות השיא לתיירות בישראל, חרף המתיחות עם איראן. בתי המלון זקוקים מזה כמה שנים ל-4,500 עובדים חדשים ברוב תחומי הפעילות, בהם מנהלי אירועים, שפים, מלצרים אחראים על חדרי אוכל ופקידי קבלה. השכר בבתי המלון הוא 6,500-7,000 שקל בממוצע, ויבחלק מבתי המלון תנאי ההעסקה בהם מבוססים על הסכם קיבוצי, המבטיח קביעות ומקשה על פיטורים. אלא שהתחלופה הגבוהה בתחום זה, שבו עובדים צעירים רבים שלא גיבשו לעצמם מסלול קריירה, יוצרת מחסור מתמיד בכוח האדם.

מהנדסי תוכנה וחומרה: גם ההיי-טק סובל

רתך בפארק התעשייה בקיסריה
דורון גולן ודודו בכר

ענף ההיי-טק, הנחשב לקטר הצמיחה ולחלום של רבים, קיים מחסור של כ-10,000 מהנדסי חומרה ותוכנה. לפי הערכות, בעוד חמש שנים מספר הדרושים בענף יגיע ל-20 אלף. לדבריו יו"ר רד בינת, יהודה זיסאפל, שבחברה שלו בלבד, שמעסיקה 4,000 עובדים, חסרים 300-400 מהנדסי תוכנה, בעיקר בודקי איכות. עם זאת, זיסאפל מבקש להעסיק את הטובים ביותר, וטוען כי המכללות מספקות לא מעט ידיים עובדות שאינן עומדות בקריטריונים שבהם עומדים בוגרי האוניברסיטאות.

סמנכ"לית משאבי אנוש באינטל, נירית כהן, התלוננה באחרונה על קושי בהשגת מהנדסי אנלוג ומהנדסי ולדיציה - מקצועות מפתח לצורך כניסת החברה לתחומים חדשים. לדבריה, המחסור כולל את כל העיסוקים, החל בתקשורת מחשבים, עבור בתפקידים שמציעה התעשייה הבטחונית וכלה בביוטכנולוגיה.

בענף ההיי-טק אומרים כי בשנים הקרובות צפויה פרישה לפנסיה של אלפי עובדי היי-טק מקרב יוצאי מדינות בריה"מ שהוכשרו בשנות ה-90 לעבודה בענף. יש שמציעים לפתור את הבעיה בהכשרת בני 50-60 כדי להחזיר אותם לעבודה בהיי-טק. במקביל, אומרים בענף, יש להשקיע בהחזרתם לישראל של מהנדסים ומדענים יהודים מהתפוצות.

הנדסאים: מהנדסים ממלאים מקום

מצרך מבוקש בתחומים שונים במשק הוא הנדסאים. על היקף המחסור בעובדים אלה במשק חלוקות הדעות. במשרד האוצר מדברים על מחסור "נסבל" של 2,500 הנדסאים, בהתאחדות התעשיינים אומרים שהמחסור מגיע ל-3,500 הנדסאים, אך במכללות האקדמיות נוקבים במספר כפול - 7,000. בחברות היי-טק רבות מהנדסים ממלאים את מקום ההנדסאים החסרים, אף ששכרם של אלה גבוה ב-30% לעומת שכר ההנדסאים. בחברות מסורתיות עושים את אותו הדבר, אך במהופך: את מקומם של ההנדסאים תופסים פועלי ייצור.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם