שיעור האבטלה האמיתי של ישראל - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שיעור האבטלה האמיתי של ישראל

שטייניץ מתהדר ב"שוק העבודה שמתפקד היטב" - אך זה לא המצב

53תגובות

מהו שיעור האבטלה בישראל? אם תשאלו את שר האוצר, יובל שטייניץ, תקבלו תשובה כי שיעור הבלתי מועסקים במשק צנח ביולי לשפל של 6.5% - אחד משיעורי האבטלה הנמוכים בעולם. שטייניץ, בצדק מבחינתו, חגג את פרסום הנתון של הלמ"ס, ולא היסס להתריס בסגנון ה"אמרתי לכם", כי "כפי שכבר הבהרתי לפני שבוע, שוק העבודה מתפקד היטב".

לעומת זאת, אם תפנו את אותה השאלה למיכל צוק, הממונה החדשה על התעסוקה במשרד התמ"ת, תקבלו תשובה שונה לחלוטין. צוק היא חדשה בתפקידה, פשוט משום שרשות התעסוקה הוקמה רק בתחילת השנה, אבל היא לא מספיק חדשה כדי לנסות לחלוק על הנתונים שמפרסמת הלמ"ס. שטות מסוג כזה היא תשאיר ללמ"ס לעשות לעצמה.

תחת זו, צוק מתבססת על נתוני הלמ"ס, אבל היא מנתחת אותם אחרת. בעיקר היא שואלת אם מובטלים הם רק מי שמחפשים עבודה ולא מוצאים, או שמא יש נוספים שצריכים היו להיספר כמובטלים - אבל אינם נספרים ככאלה?

רשות התעסוקה זיהתה שני סוגים של מובטלים סמויים כאלה. הסוג האחד הוא של מי שעובדים במשרות חלקיות - ולכן אינם נחשבים מובטלים - אבל עושים זאת מתוך כורח ולא מתוך בחירה. משמע, עובדים שהיו רוצים לעבוד במשרות מלאות, אבל נאלצים להסתפק במשרות חלקיות. העיבוד של צוק מלמד שיש הרבה מאוד עובדים כאלה במשק. מה שמטריד במיוחד הוא שבסוג מסוים של אוכלוסייה, שיעור העובדים במשרות חלקיות בכורח הוא גבוה במיוחד - נשים. בעיקר נשים חרדיות (6.3% מהאוכלוסייה) וערביות (14.3% מהאוכלוסייה).

מדוע נשים נאלצות להסתפק במשרות חלקיות בלבד? התשובה היא כמובן האפליה המגדרית, והעובדה שנשים נאלצות לשאת בעול הטיפול בילדים - ולכן נאלצות לשלם את מחיר הפשרה בין צורכי הבית לעבודה. בשתי האוכלוסיות של נשים חרדיות וערביות, עול הטיפול במשפחות מרובות הילדים הוא כבד במיוחד.

בנוסף, שתי אוכלוסיות הנשים סובלות מבעיות ספציפיות שמגביהות את מחסומי הכניסה שלהן לשוק העבודה. הנשים החרדיות לומדות כמעט כולן בסמינרים למורות. מאחר שאין צורך בכל כך הרבה מורות בקהילה החרדית, הן נאלצות להתפשר על רסיסי משרות הוראה. המדינה כבר הבחינה בבעיה הזו, ולכן בשנתיים האחרונות החל תהליך - עדין ומורכב, בשל הצורך באישור הרבנים לכך - להכנסת מקצועות לימוד נוספים, לרבות מקצועות היי-טק, לסמינרים החרדיים.

בקרב הערביות הבעיה כנראה מורכבת יותר, ונובעת גם ממגבלות תרבותיות שמקשות על הנשים לצאת לעבוד מחוץ לכפר, גם מבעיית השכלה של הנשים הערביות, וגם מבעיות תשתית קשות של היעדר תחבורה ציבורית, היעדר מעונות יום לילדים והיעדר אזורי תעסוקה סמוכים - כך שלנשים הערביות קשה מאוד למצוא עבודה מתאימה. לכן, עיקר הפתרון במקרה של הערביות מחייב את המדינה להשקיע בתשתיות תחבורה, תעסוקה ומעונות יום.

הסוג השני של מובטלים סמויים הוא בעייתי עוד יותר. מדובר במי שחדלו לחפש עבודה - ולכן אינם נחשבים מובטלים - בגלל שהתייאשו ממציאת עבודה. ייאוש הוא כמובן חוויה קשה, בעיקר כאשר מדובר בפרנסתו של אדם, ומה שמטריד במיוחד הוא שגם הייאוש מזוהה עם סוג מסוים של אוכלוסייה - ערבים. גם גברים ערבים (5.1% מהאוכלוסייה התייאשו ממציאת עבודה) וגם נשים ערביות (6.7% מהאוכלוסייה).

מדוע הערבים בישראל מתייאשים ממציאת עבודה? אפשר להניח שזה נובע מכל אותן בעיות תשתית שהוזכרו קודם, אבל לא מבעיית השכלה לא מתאימה. הנתונים מלמדים כי הבחירה בעבודה מתוך כפייה מאפיינת במיוחד את המשכילים הערבים - פחות ממחצית מבעלי תואר אקדמי בקרב ערביי ישראל מצליחים למצוא עבודה בתחום שלמדו.

כלומר, הערבים נתקלים במציאות של היצע משרות לא מתאימות - ואפשר רק לנחש אם הדבר נובע מאפליה של שוק העבודה נגדם. באווירה כזו אין תמה שהם ממהרים להתייאש ממציאת עבודה בכלל או עבודה מתאימה בפרט.

כאשר מקבצים את כל אלה יחדיו מתברר כי שיעור האבטלה האמיתי - או ליתר דיוק שיעור העובדים שסובלים מבעיות קשות בשוק העבודה - הוא גבוה הרבה יותר מזה הרשמי. העיבוד של רשות התעסוקה מלמד כי במקום שיעור אבטלה רשמי של 5.8% (הנתון של 2010, לפני התיקון של הלמ"ס), שיעור האבטלה של עובדים בעלי בעיות הוא 10.2% - כמעט כפול מהנתון הרשמי. אין לנו את העיבוד של הנתון כיום, אבל בהנחה שהיחס נשאר כשהיה, הרי ששיעור העובדים בעלי בעיות קשות בשוק העבודה כיום אינו 6.5%, אלא יותר קרוב ל-11.5% - וזהו כבר אינו נתון ששווה לחגוג אותו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#