מגדל השן יהיה גבוה יותר - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מגדל השן יהיה גבוה יותר

לפני שממשיכים במהפכת הנגישות, צריך לוודא שהתוצאה לא תרע את המצב הקיים

11תגובות

הקמת המכללות האקדמיות, כתוצאה משינוי החוק ב-93', שינתה את פני מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל: הנגישות אליה זינקה בשני העשורים האחרונים.

מאות אלפי תלמידים שלא הצליחו להתקבל בעבר לאוניברסיטאות, פנו למכללות - שרובן הוקמו בפריפריה - וזכו לקבל תואר ראשון. אם בתחילת שנות ה-90 למדו בישראל רק כ-76 אלף סטודנטים, כיום מספרם עלה לכ-300 אלף. גם שוק העבודה הושפע מהמהפך האקדמי, והתואר הראשון הוא כיום תנאי סף כמעט לכל משרה פנויה.

יובל טבול

קצב הגידול הממוצע במספר הסטודנטים היה 8.1% לשנה בשנות ה-90, והמשיך להיות גבוה גם במהלך העשור האחרון. אבל בשנים האחרונות נרשמה בלימה מדאיגה בקצב הגידול של הסטודנטים לתואר ראשון. בשנת הלימודים הקודמת הגידול במספר הלומדים בתואר ראשון הצטמק לכ-2% בלבד.

ייתכן שהמגמה הזאת הביאה להחלטה לשנות את המצב, ולהשקיע יותר בהגדלת מספר הסטודנטים במכללות שמטרתן העיקרית היא ללמד, בניגוד לאוניברסיטאות שבהן המרצים מבצעים גם מחקר. במשך שנים המכללות סבלו מתת תקצוב, ולמעשה הפסידו כתוצאה מקבלה של מספר סטודנטים גבוה יותר ממספר הסטודנטים שתוקצבו על ידי המדינה. המדיניות החדשה של הות"ת לא תשנה את המציאות בתוך חמש שנים, אם בכלל, שהרי בינתיים במקום להתעסק עם תוכניות לטווח הרחוק, האוניברסיטאות עסוקות במלחמה על הסטודנטים מול המכללות הפרטיות, ובכל מקרה אף גוף לא עומד במכסות הסטודנטים שהוקצבו לו.

זו תחילתו של ניסיון להסדיר את מבנה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. בחזונם רואים בכירי הות"ת, בראשות מנואל טרכטנברג, צמרת המורכבת ממספר מצומצם של אוניברסיטאות מובילות ואיכותיות, שמקבלות רק את הסטודנטים המצטיינים ביותר - ולצדה מערכת רחבה של מכללות, בדיוק כמו בעולם. זו היתה אחת הסיבות להתנגדות של טרכטנברג להכרה במכללת אריאל כאוניברסיטה, בטענה שכבר כיום מספר האוניברסיטאות בישראל גדול מדי.

אבל לפני שממשיכים במהפכת הנגישות, צריך לוודא שהתוצאה לא תרע את המצב הקיים. כיום המעסיקים תופסים את בוגרי האוניברסיטאות והמכללות הפרטיות כאיכותיים יותר, מה שמתבטא בתלושי השכר שלהם, על פי סקר ההכנסות הרחב של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המוביליות החברתית בישראל נקבעת כבר כיום במידה רבה ביכולת להתקבל לאוניברסיטה או למכללה פרטית יוקרתית - התלויה בחלק גדול מהמקרים בגודל הארנק של ההורים, המשלמים או מסייעים בשכר לימוד של עשרות אלפי שקלים בשנה או בקורסי הכנה לפסיכומטרי, שלפעמים יקרים יותר משנת לימודים באוניברסיטה.

כדי להבטיח נגישות, השקעה רחבה במערכת המכללות הציבוריות תהיה הכרחית - כדי שיוכלו גם הן לגייס את המרצים האיכותיים ביותר, להילחם על הסטודנטים המצטיינים ולהיכנס לתחרות אמיתית מול המכללות הפרטיות והאוניברסיטאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#