המהפכה הדיגיטלית מגיעה ללוח הדרושים

איפה הכי נוח לחפש עבודה?

עמודי הקריירה של עשרת המקומות שהכי כדאי לעבוד בהם נותחו לעומק בסקר של HRD; באיזה מקום נמצא הארגון שלכם?

יעל שנער
יעל שנער
יעל שנער
יעל שנער

אז איפה הכי נוח לחפש עבודה? חברת HRD, העוסקת בהכשרות לגיוס עובדים, פירסמה באחרונה סקר המדרג את עמודי הקריירה של עשרת החברות שהכי טוב לעבוד בהם על פי רשימת TheMarker ו-BDI. זו הפעם השלישית שהסקר הזה מתפרסם ונתוניו מעניינים.

כך למשל חברת החשמל שמדורגת במקום השני במקומות העבודה המבוקשים במשק, הגיעה למקום העשירי והאחרון בסקר עמודי הקריירה, צעידה לאחור לעומת הפעם הקודמת שפורסם הסקר, אז תפסה חברת חשמל את המקום התשיעי. במקום הראשון עם דף הקריירה המושקע נמצא בנק לאומי זה השנה השנייה ברציפות.

מורית רוזןצילום: עופר וקנין

"כ-94% מהמועמדים פותחים את עמוד הקריירה באתר הבית של החברה לפני שהם מגיעים לראיון, אבל עדיין לא מעט ארגונים שמעסיקים אלפי עובדים לא משקיעים את המחשבה הנחוצה בעמוד הקריירה שלהם", אומרת מורית רוזן, מנכ"ל חברת HRD.

לדבריה, שלושת מקורות גיוס המסורתיים - חבר מביא חבר, חברות השמה ולוחות דרושים - מפנים את מקומם לעולם הדיגיטלי. חשיבות הרשת כגורם שיכול למשוך את הטאלנטים הנחוצים לארגון - עולה. "חלק מהחברות בארץ עדיין לא הפנימו שחלק ממערך הגיוס כולל דף קריירה נח ואטרקטיבי", מדגישה רוזן.

לא מוצאים את גוגל בגוגל

בסקר ניתנו ציונים שנעו בין 5-1 למספר פרמטרים שנבחנו. בין השאר נבדק עד כמה נוח לשלוח קורות חיים באתר, מידת האטרקטיביות של תיאור המשרות, חיבור לרשתות חברתיות ואיתור עמוד הקריירה במנועי החיפוש.

מסתבר כי עקב האכילס של מרבית מקומות העבודה הוא תיאור אטרקטיבי של המשרה. "צורת החשיבה של המעסיקים נותרה שבלונית, והם מציגים רשימת דרישות לקונית ויבשה". מאבחנת רוזן "הארגונים לא מתאמצים להרחיב בשאלה מה מצפה לעובד במידה שיתקבל לארגון. מחקרים מוכיחים כי מועמדים מדור ה-Y הרבה יותר פאסיביים בחיפוש עבודה, ולכן יש להשקיע בתיאור מזמין יותר של המשרה המוצעת להם כדי לגייס את האנשים הטובים ביותר".

למה לא חושבים שהתיאור האטרקטיבי נחוץ?

רוזן: "קודם כל מחוסר הבנה מקצועית של חשיבות הנושא, אך לצד חוסר ההבנה קיים חשש טבעי משינוי. חברות דואגות לעיתים ברמה התפעולית: האם יש מספיק כוח אדם לתהליך הגיוס, מה יקרה אם יציפו אותנו וכיו"ב".

"מעסיקים מפחדים מהתקשורת הדו-כיוונית של הרשתות החברתיות או במילים אחרות שמועמדים או עובדים 'ילכלכו עליהם' בדף הפייסבוק. הן מעדיפות לשמור את השליטה לעצמן".

מה היתה ההפתעה הגדולה בה נתקלת במהלך הכנת הסקר?

"באופן אבסורדי, הארגון היחיד שאי אפשר למצוא בגוגל הוא גוגל. כשכותבים גיוס בגוגל, עבודה בגוגל, דרושים בגוגל, או קריירה בגוגל מגיעים לסרטונים, בלוגים ולוחות דרושים. אך לא לעמוד הקריירה שלהם". מי שבכל זאת נחוש למצוא את דף הקריירה של גוגל ישראל בגוגל יצטרך לחפשו באנגלית או להגיע אליו דרך עמוד הבית של גוגל במספר הקלקות.

נירית כהן, מנהלת משאבי אנוש באינטל ישראל שהגיעה למקום השלישי בסקר, מספרת על טרנד חדש שהתפתח אצל מועמדים. "יותר ויותר מבקשי עבודה לא בודקים בעמוד הקריירה איזה משרה מבוקשת - אלא מוצאים דרכים מקוריות להגיע באופן עצמאי לבעלי תפקידים בחברה. אותם מועמדים משווקים את עצמם למשרה שהם חושקים בה, ויודעים לזהות דמויות רלוונטיות בארגון מפרסומים בתקשורת או מכנסים. דרך הפייסבוק, לינקדאין או המייל הם מספרים לנו על עצמם, על הכישורים שלהם ומשכנעים אותנו מדוע כדאי לנו העסיק אותם. למעשה התהפכו פה היוצרות, ומועמדים מספרים לנו איפה הם רוצים לעבוד".

כהן מספרת שהתופעה הזאת נפוצה בעולם ומגיעה עכשיו גם לארץ, ונובעת מכך שהתקשורת הפכה לדו-כיוונית. לדבריה לא מעט בעלי תפקידים באינטל התקבלו בצורה הזאת לעבודה.

עד כמה עמוד הקריירה חשוב בעינייך בתהליך גיוס העובדים?

נירית כהןצילום: יח"צ

כהן: "עמוד הקריירה הוא רק אחד מהכלים. היתרון הגדול של עמוד הקריירה הוא יצירת מאגר קורות חיים. שיטת הגיוס 'חבר מביא חבר' עדיין נותרה פופולארית בחברה, ועובדים שמחים להעביר קורות חיים של מכרים ואף מקבלים על כך תגמול".

שגיא חמץ, מנכ"ל חברת בלינק, סוכנות למדיה חברתית לארגונים, סבור שההשקעה של חברות בעמוד קריירה תלויה באופי המקצוע ובכמות האנשים שמתמודדים על כל תפקיד. "במקומות בהם יש תחרות על המוחות החזקים טורחים להשקיע ולהגיע לקהל היעד שלהם. חברת חשמל ידועה כמקום עבודה עם בטחון תעסוקתי ומשכורות טובות, היא לא נמצאת במלחמה על כוח אדם. כך שגם אם הם ישימו מודעת דרושים קטנה בעיתון, אנשים יעמדו בתור בשביל לעבוד אצלם".

לתוצאות הסקר המלא

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ