להשקיע בקהילה ולהרוויח - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הון חברתי

להשקיע בקהילה ולהרוויח

קרנות חדשות מתמקצעות בהשקעה בעסקים חברתיים ויכולות לשמש מנוף לקידום שוק הון חברתי ■ "החזון הוא ליצור תעשייה חדשה", אומר איציק דנציגר מקרן IVN

3תגובות

זה שישה חודשים יורדים עובדי מרכז הפיתוח של HP ביהוד לשתות קפה בקופי & קומפני, בית הקפה בקומת הקרקע בבניין המשרדים שלהם. לארומה הריחנית של פולי הקפה מצטרף גם ניחוח חברתי: מחצית מעובדי בית הקפה הם בני נוער בסיכון, שרוכשים תוך כדי עבודה מיומנויות חיים ושוהים בסביבה בטוחה ומטפחת.

"הרעיון עלה לפני שנתיים", מספרת אפרת אלטמן, מנהלת אחריות חברתית במרכז הפיתוח. "החלטנו להקצות שטח בקומת הכניסה להקמת מזנון שיעסיק בני נוער בסיכון, נושא שהוא חלק מהחזון הקהילתי שלנו.הרעיון עבר כמה גלגולים, ובניסיון הראשון כבר כמעט סיכמנו עם ספק, אלא שאז גילינו שזה לא כל כך פשוט".

עסקים חברתיים הם טרנד לוהט בעולם העסקי, בשל כוח המשיכה של הרעיון לפתור בעיות חברתיות בכלים עסקיים. עם זאת, היישום מתגלה לעתים כמורכב. "אחת מרשתות הקפה לקחה על עצמה להפעיל את המיזם בשיתוף עמותת עלם, המתמחה בטיפול בנוער בסיכון", מספרת אלטמן. "ככל שהתקדמנו בהכנות, התברר לנו ולשותפים שמדובר בבית קפה גדול יחסית, ושתנאי להצלחתו הוא קודם כל הצלחה כלכלית, ורק אחר כך הצלחה חברתית. התברר שהפעלתו רק באמצעות בני נוער תקשה להשיג זאת, ורשת הקפה הבינה שאין לה כלים מתאימים כדי להמשיך".

בעלם הציעו להכניס למיזם את דואליס, קרן השקעות חברתית, השותפה עם עלם בבתי קפה דומים. כמה אלפי קרואסונים מאוחר יותר, אלטמן מספרת על חזון שהתממש: "מבחינה חברתית, המחיר ששילמנו הוא שלא כל העובדים הם בני נוער בסיכון, והיעד עכשיו הוא להגיע ל-50% מהעובדים. מבחינה עסקית, המקום מנוהל לתפארת. לא פשוט למצוא מנהל לעסק באוריינטציה חברתית. אף אחד לא יעשה הרבה כסף מהמיזם, אבל המקום יתקיים בכבוד".

אייל טואג

קופי & קומפני היתה ההשקעה השמינית של דואליס, חלוצת קרנות ההשקעות החברתיות בישראל, ודוגמה לדרך שבה הון זמין המנוהל על ידי קרנות מתמחות יכול לסייע בהקמת עסקים חברתיים. את הקרן הקים לפני ארבע שנים חנוך ברקת, לשעבר מנכ"ל אייפקס ישראל. היא ביצעה עד כה עשר השקעות, בהיקף כולל של מיליון דולר, בשלושה תחומים עסקיים: מסעדנות ומזון, חנויות קמעוניות חברתיות ושירותי תוכנה. ההשקעות מתאפיינות בהעסקת בעלי מוגבלויות, ערבים או בני נוער בסיכון.

"לכל חברה יש שותף חברתי - עמותה או גוף טיפולי אחר כמו שירותי הרווחה של העירייה - שמספק ידע מקצועי וכוח אדם מקצועי, ומיוצג גם בדירקטוריון", אומר ברקת. "בנוסף, יש לחברה שותף עסקי, שגם הוא יושב בדירקטוריון". בחלק מהמקרים, העמותות עצמן מחזיקות בחלק ממניות החברה. לדברי ברקת, "בקפה רינגלבלום בבאר שבע אנחנו שותפים בבעלות עם עמותת תור המדבר. 'החנות החברתית' ביפו מופעלת בשיתוף עמותת החצר הנשית, שיש לה בעלות של 50%". לעתים, השותף העסקי משקיע בחברה בעצמו.

לפי ברקת, "הרעיון הוא בדיוק כמו בקרן הון סיכון קלאסית - להביא לשולחן את האנשים המתאימים כדי לעזור לעסק להצליח". בקופי & קומפני השותף החברתי הוא עמותת עלם, המעסיקה עובדת סוציאלית קבועה בהיקף של של 60% משרה. אלי לוי, מנהל מרכז הפתוח של HP ישראל, יושב בדירקטוריון.

אייל טואג

ברקת, שהיה חתום באיפקס על רכישת בזק ועל עסקות אחרות בשווי מיליארדי דולרים, פרש ועבר מהפך אישי - ומאז הוא מתמקד בהשקעות צנועות בהרבה, אך אטרקטיביות לא פחות. ב-2011 לבדה בחנה הקרן פניות של כ-100 יזמים, והשקיעה בארבעה מהם. "מדובר ביחס גדול פי ארבעה מיחס ההשקעות שעשינו באיפקס", משווה ברקת. ההשקעה הראשונה והמוכרת ביותר שלו, מסעדת ליליות בתל אביב, המעסיקה נוער בסיכון, החזירה את ההשקעה אחרי שלוש שנים, והוא מעריך כי בתוך חמש שנים התשואה של דואליס בעסק תהיה 5%-10%.

מגמות לוהטות והשקעות משפיעות

אפשר לסמוך על החושים החדים של איש ההון סיכון לשעבר, שגם בגלגול הנוכחי שלו יידע לזהות מגמות לוהטות. עולם ההשקעות המשפיעות (Impact Invetment) או ההשקעות החברתיות צומח במהירות ומוצא את דרכו למרכז העצבים הפיננסי העולמי. אלה השקעות במיזמים שבקו התפר שבין עולם העסקים והעולם החברתי, למשל במוצרים חדשניים לטיהור מים לאוכלוסיות עניות, או בהלוואות לנשים עניות, שמאפשרות להם להקים עסקים זעירים.

דו"ח משותף של בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן והקרן הפילנתרופית רוקפלר, שסקר ב-2010 את המגמות בתחום, מעריך כי היקף ההשקעות בעולם בחמישה תחומים בלבד - דיור, פיתוח מקורות מים באזורים נחשלים, שירותי רפואה, חינוך ושירותים פיננסיים - יסתכם בעשור הקרוב ב-400 מיליארד עד טריליון דולר, ברווח צפוי של 182-667 מיליארד דולר. "משקיעים בעולם מוכנים כיום לגוון את תיק ההשקעות שלהם בהשקעה בעסקים חברתיים נושאי תשואה כלכלית", נכתב בדו"ח.

לפי הדו"ח, אם בעבר מנהלי המוסדות הפיננסיים התייחסו באופן שונה להשקעות עסקיות נושאות תשואה ולפעילות הפילנתרופית שהארגון תרם, מבלי לצפות להחזר כלשהו - ההפרדה הזו כבר לא מחויבת המציאות. המשמעות היא שחלקים גדלים והולכים של כספי המשקיעים יעשו את דרכם למטרות חברתיות.

הדו"ח מציין סקר שנערך בקרב 24 מנהלי קרנות, שביצעו יותר מ-1,100 השקעות חברתיות. מהסקר עלה כי חלק ניכר ממנהלי ההשקעות לא נאלצו לבחור בין תשואה חברתית לתשואה כלכלית - ההשקעות החברתיות התגלו כעסק טוב למדי, והשיגו תשואות דומות לאלה שהשיגו מיזמים עסקיים.

"בעולם יש לא מעט בנקים שמתעניינים בתחום של השקעות חברתיות, ובהם UBS, דויטשה בנק, קרדיט סוויס ואחרים", מסבירה ססיל בליליוס, שותפה מייסדת בקרן אימפקט פירסט, המתמחה בהשקעה בפתרונות טכנולוגיים לאתגרים חברתיים לעולם השלישי. "הם רואים השקעות כאלה כתפר שבין השקעות לתרומה לקהילה. הם עושים זאת מתוך כספי הבנק, ומושכים עמם את לקוחות הבנק הפרטיים. הם עושים זאת בעיקר בעולם המתפתח. UBS, למשל, הודיע כי הוא מקים קרן של כ-100 מיליון דולר, ודויטשה בנק מקים קרן של 150 מיליון דולר בתחום הקידום העסקי-חברתי בעולם המתפתח".

לא רק רצון טוב

לצד מחויבות להשיג את מימושן של המטרות החברתיות, ההשקעות האלה מחייבות התמחות מיוחדת, שכן הן מופנות לשוקי נישה צעירים בעלי מגוון תחומים ופרישה גיאוגרפית נרחבת. כל אלה מחייבים אותם להיעזר בגורמים מתווכים, כמו קרנות שיודעות לאמוד את התשואה הצפויה והסיכון הגלום בהשקעות ולהבטיח השגת תשואה חברתית.

"אנחנו פונים לבנקים זרים ולמשקיעים פרטיים, שמחפשים החזר חברתי בלי למקסם רווחים, במטרה לעניין אותם בישראל כיעד השקעה", אומרת בליליוס. "מאחר שישראל עצמה היא לא בעולם השלישי, אנחנו רוצים להיות אלה שמספקים את הפתרונות. שהמשקיעים יקשרו בין היזמות הישראלית לפתרונות טכנולוגיים ולאתגרים חברתיים שיכולים להיות מיושמים בעולם השלישי".

ישראל אולי אינה בעולם השלישי, אבל אין לזלזל במצוקות החברתיות שלה, שתמיד משוועות לכסף חדש. בהקשר זה, לקרנות הון להשקעה חברתית יש יתרון נוסף: הן צפויות למשוך אליהן כסף של בעלי הון שאינם תורמים באופן מסורתי, ובכך ולהגדיל את העוגה. ארגון אנשי העסקים IVN, שתמך בשנים האחרונות בעמותות ובעסקים חברתיים, הקים באחרונה גם הוא קרן השקעות חברתיות בהיקף של מיליוני דולרים.

"מה שימשוך את המשקיעים הוא הערך המוסף - הכסף שלהם יחיה ויעשה יותר", אומר איציק דנציגר, חבר ב-IVN. "הם אמנם לא יקבלו תשואה על התרומה. אבל בפילנתרופיה, אם נותנים את הכסף - לא רואים אותו יותר. כאן אנחנו נמדוד את התשואה החברתית ונדווח למשקיעים".

אורך חייה של הקרן של IVN יהיה כעשר שנים והיא תפעל במתכונת של מתן הלוואות לעסקים חברתיים, לצד ליווי במתכונת של מנטורינג. "זו יכולה להיות חברה בע"מ, חברה בת של עמותה ועוד - מה שחשוב הוא שהיא תהיה בעלת יזמות עסקית נפרדת שיכולה להתאזן, ודו"ח רווח והפסד שיכול להראות רווח", מסביר דנציגר. "היא יכולה לפעול בתחומי התעסוקה, הפיתוח כלכלי, העסקת נכים או מוגבלים, תעסוקה של אוכלוסיות מודרות כמו חרדים, נשים בדואיות וכדומה".

מה מקור הכסף שתגייסו?

"המשקיעים הראשונים יהיו קרנות משפחתיות ואנשי עסקים אמריקאים, וגם אנשי עסקים ישראלים מבין חברי IVN ואחרים שיתבקשו לתרום את הכסף הראשוני. אין כסף של משקיעים פרטיים בעסקים חברתיים, שכן בינתיים אין תשואה וגם לא טרק רקורד מוכח".

אחת ההשקעות שהקרן כבר ביצעה היא בפרויקט "סינדרלה" של עמותת עדן בנגב. הפרויקט מגשר בין 50 נשים שמחפשות עבודה במשק בית לבין האוכלוסייה החזקה באזור. במסגרת הפרויקט, הנשים מקבלות סיוע בתחבורה, מרוויחות 30 שקל בשעה, עובדות ארבעה ימים בשבוע ומקבלות ביום הנוסף שיעורי העשרה ורוכשות כישורים שיאפשרו להן להתקדם בחייהן.

"עמותת סינדרלה יודעת לשרת נשים מוחלשות, אבל פחות מנוסה בניהול עסק. IVN מביאה מוניטין של חשיבה עסקית. היא תעזור להן לגדול ותספק חניכה בהתאם למומחיות הדרושה - שיווק, פיננסים או קמעונות", מסבירה מיכל זימלר, מנכ"לית הקרן. "נוסף על כך, הלוואה שלנו תספק תשתית כלכלית ראשונית, למשל להפעלת הסעות לנשים לבתים ועוד".

מדוע מתאים כאן המודל של עסק חברתי?

זימלר: "פילנתרופיה לא היתה משקיעה בעוזרות בית, והשוק העסקי לא היה נכנס כי זה קטן מדי ולא רווחי. מעל הכל, יש כאן הלך רוח אחר של עסק, שחושב איך להתאזן ורק מקבל סיוע בשירותים חברתיים. אחרי שהפרויקט יתבסס ויצליח, ייתכן שאפשר יהיה לשכפל אותו לרמה ארצית, ואז נוכל לפתוח לארגון דלתות במשרדי הממשלה. בעתיד, חלק מכיסוי ההוצאות של העסק יכול לבוא מהמדינה, למשל מהביטוח הלאומי. המדינה גם יכולה לסייע בהכשרה, בתעסוקה ובהסעות".

בדואליס, המאוגדת כמוסד ללא כוונות רווח, הרווחים של העסקים זורמים בחזרה אל הקרן, ומשמשים להקמת עסקים חדשים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. בכך הם מגבירים את השוויון התעסוקתי ואת הרווחה הכלכלית גם בעשירונים הנמוכים. התשואה החברתית היא זו שחוסכת למדינה כסף: "יש לנו מחקר של אוניברסיטת בר-אילן לגבי נוער נושר שעובד במסעדת ליליות", אומר ברקת. "בתום חמש שנים, 90% מבוגרי התוכנית חזרו לחיים נורמטיביים שנמדדים בשירות צבאי או בעבודה במקום תעסוקה נורמטיבי. בעתיד גם נקיים מחקר שיבדוק כמה כסף חוסכות למדינה מסעדות שמשתמשות במודל הזה. אם הנער היה ברחוב, המדינה היתה משלמת על כך בדרכים אחרות. בעתיד נוכל להציג לממשלה את העלות האלטרנטיבית ולקבל תשלום, ואז גם נוכל לגייס הון ממשקיעים ולממן את המשך ההשקעות".

לדברי ברקת, דואליס היא מודל שניתן לשכפל ברמה לאומית: "זה יכול להביא לתעסוקה של מאות אם לא אלפי אנשים באוכלוסיות מודרות בתוך כמה שנים. ישראל מייצרת בלי סוף יוזמות חברתיות מיוחדות ויצירתיות, והאתגר הוא להפוך אותן למסה קריטית לשינוי חברתי חיובי. לצורך זה צריך להכניס ניהול והון, וכך להגדיל את העוגה החברתית. בעולם החברתי הנוכחי כל הזמן חוזרים לבאר כדי לממן את הפעילות. דולר שנתרם לפרויקט חברתי חי פעם אחת, אבל דולר שמושקע בעסק חברתי חי לנצח. זה מגדיל את היקף התקציבים הציבוריים. אפילו לאחוז קטן יש משמעות אדירה".

בליליוס מאמינה שבשנים הקרובות יתפתח בישראל ספקטרום של קרנות, שבו כל קרן תתמחה בתחום משלה - החל בעסקים בעמותות וכלה בתעסוקה של אנשים עם מוגבלויות. "חשוב שייווצר אקו-סיסטם של גורמים, שכל אחד מטפל בזווית מעט שונה", היא אומרת. "אחד ייתן הלוואה, אחר ישקיע בשלב של אקוויטי וכן הלאה - כך שהשוק ייתן מענה לצרכים השונים של החברה". גם דנציגר מסתכל קדימה: "החזון הוא ליצור תעשייה חדשה, שייווצר שוק הון שיתווך בין המשקיעים לבין הצרכנים. המטרה היא שנשב פה בעוד חמש שנים, ונגיד שיש עשר קרנות ו-200 עסקים חברתיים".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם