היצוא הערבי מישראל נלחם בחסמים: ערק לאמריקאים ופיתות לשווייצים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היצוא הערבי מישראל נלחם בחסמים: ערק לאמריקאים ופיתות לשווייצים

המגזר הערבי הוא 20.6% מאוכלוסיית ישראל, אך ב-2011 הסתכם היצוא מהמגזר בכ-0.1% בלבד מהיקף היצוא הישראלי - כ-33 מיליון דולר ■ למרות תמיכה מצומצמת של המדינה ומחסור באזורי תעשייה, כמה עסקים משפחתיים במגזר הצליחו לפרוץ את החומות ולייצא את מרכולתם לעולם

3תגובות

משפחת קעואר מחזיקה קרוב לחזה זה שלושה דורות מתכון סודי לייצור ערק פרימיום, המבוסס על אניס משובח, כוהל ענבים ומים טהורים. לפני כעשור החליט האגף הנצרתי של המשפחה להקים מפעל ערק בישראל, לאחר שהפלג הירדני של המשפחה הקים בעמאן מפעל דומה לפני עשרות שנים.

אבי המשפחה, בחיג' קעואר, גייס כ-15 מיליון שקל וב-2004 החל להקים את המפעל בנצרת. בחיג' נפטר כשלוש שנים לאחר מכן, אך המשפחה המשיכה בתוכנית ההקמה והמפעל של חברת בני בחיג' קעואר, שהושק ב-2010 באזור תעשייה ציפורית בנצרת עילית על שטח של 2.5 דונמים, מעסיק כיום כ-20 עובדים.

בתחילת 2011 החליטו האחים ענאן ועלא קעואר לפנות לייצוא ויצרו קשר לקבלת סיוע מתוכנית תבל של מכון היצוא, המיועדת ליצואנים מתחילים במגזר הערבי. סעיד סאלם, מנכ"ל המפעל, אומר כי לחברה מוצר איכותי במיוחד, אך חסר לה ידע בסיסי שהקשה עליה לייצא למדינות מערביות.

לדבריו, החברה בחרה להתחיל לייצא לארה"ב ולקנדה. "בסקרים שערכנו נמצא כי ישנה דרישה בשוק האמריקאי לערק, שנהפך למשקה עממי טרנדי. גם בקנדה יש דרישה למשקה והמפעל נמצא בשלביו הסופיים של תהליך קבלת אישורים נדרשים ליצוא לקנדה". לדבריו, בקרוב ייצא המשלוח הראשון לארה"ב לניו יורק, קליפורניה, שיקגו ומיאמי.

"חסר לנו הרבה ידע על התנהגות השוק בכל מדינה. זה לא דומה לשוק הישראלי. היועצים שהעמידו לרשותנו מטעם מכון היצוא השלימו לנו המון פערים בסיסיים", הוא אומר. לדבריו, המפעל זיהה הזדמנות צמיחה גם בייצור וודקה, ופיתח וודקה פרימיום, שתסייע במימון עלויות היצוא הגבוהות.

בתשובה לשאלה מדוע אין יותר יצוא ערבי, העריך כי "התעשייה הערבית לא נתמכת מספיק על ידי מוסדות המדינה והשלטון המקומי, אין אזורי תעשייה ברמה גבוהה במגזר הערבי, אין תשתית חשובה ובלעדיה אי אפשר להתפתח. בנוסף, אין במגזר הרבה ידע וניסיון בתחרות הבינלאומית כיצד לפנות לשווקים בחו"ל.

"כל מפעל מייצא, מייצר תעסוקה וזה צריך להיות הדבר הכי חשוב למקבלי ההחלטות. זה מאפשר גם תחרות הוגנת ומאפשר לאקדמאי ערבי לחשוב על עתיד טוב יותר וללמוד מקצועות חדשים. יש לנו מחסור רב בכוח אדם מקצועי וצריך לטפל גם בזה. להקים מפעל ליצוא זה לא רק מוצר טוב. צריך להגיע למוצר שיענה לדרישות בחו"ל ויעמוד בציפיות עם אריזה מתאימה, פרסום ומסרים מדויקים לקהל היעד. אנחנו צריכים עזרה מהמדינה באפליה מתקנת. אחרת האבטלה תגדל".

רחוקים מהתקן הבינלואמי

נמרוד גליקמן

חוסר ידע בסיסי כיצד לגשת לנושא היצוא הוא אחת הבעיות שבגינן אין כמעט יצוא במגזר הערבי. ב-2011 הסתכם סך היצוא של המגזר הערבי בכ-33 מיליון דולר, המהווים כ-0.1% מכלל היצוא הישראלי.

לפי כשנתיים השיק מכון היצוא בשיתוף עם הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי ומשרד התמ"ת את תוכנית תבל, במטרה להכפיל את מספר היצואנים במגזר הערבי בתוך שלוש שנים.

גיל אליהו

התוכנית מעניקה סיוע בכניסה לתהליך הייצוא וליווי מקצועי מתמשך, הכולל סיוע בהכנת תוכניות שיווקיות בחו"ל, איתור לקוחות ומפיצים, שימוש נכון במידע עסקי, לוגיסטיקה ותמחור הזמנות ליצוא, היכרות עם כלי מימון ליצואנים ושירותי מכון הייצוא ליצואנים. כמו כן, מתקיים הליך של פיתוח עסקי לחברות בשווקים הבינלאומיים. מאז השקת התוכנית השתלבו בה כ-30 חברות שאותרו כבעלות פוטנציאל לייצוא.

על פי נתוני מכון היצוא, חלקו של המגזר הערבי בתוצר הוא 7.85% מסך התוצר. על פי הלמ"ס, ב-2011 הסתכם התוצר המקומי הגולמי של ישראל (במחירי שוק שוטפים) בכ-870 מיליארד שקל. תוצר המגזר הערבי הנגזר מכך הסתכם ב-2011 בכ-68 מיליארד שקל. על פי ההערכות במכון, חלקו של המגזר הערבי בתוצר העסקי, שהיה ב-2011 633 מיליארד שקל, הוא כ-11%. על פי הלמ"ס, האוכלוסייה הערבית בישראל מונה 1.623 מיליון תושבים שהם 20.6% מאוכלוסיית ישראל.

שאולי כצנלסון, סמנכ"ל כלכלה במכון היצוא האחראי על תוכנית תבל, אומר כי רוב העסקים במגזר הערבי נוצרו על בסיס ניסיון ומסורת משפחתית. רובם לא עברו תהליך של תיעוש והן מתנהלים על בסיס משפחתי ולא נשענים על ניהול מקצועי של מנהלים שכירים בעלי ניסיון קודם. התנהלות זו מובילה לעתים קרובות ליצירת חסמים ופערים מול הסטנדרטים הבינלאומיים.

לדבריו, "בנוסף, קבלת מימון ואשראי מהווה בעיה משמעותית מאחר שרוב העסקים במגזר הם קטנים. עסקים אלה מתקשים להעמיד לבנקים ביטחונות, בין היתר כתוצאה מחוסר רישום נאות של נדל"ן בטאבו. לצד כל אלה, קיים מחסור באזורי תעשייה ייעודים למגזר, דבר המקשה מאוד על אותן החברות המעוניינות לעבור תהליך של תיעוש והרחבת פעילות. חלק גדול מהחברות במגזר פועלות באזורי מגורים, במבנים שאינם ראויים למפעלים מייצאים וכתוצאה מכך הן מתקשות לבצע התאמה לתקינה בינלאומית, הנדרשת אפילו בענפים מסורתיים כמו ענף המזון. כמו כן המגזר הערבי לא היה חשוף עד לאחרונה מספיק לכלי סיוע שונים אותם מעמידה המדינה לרשות יצואנים, ולפיכך רק מיעוטם ניצלו אותם לצורכי התפתחותם לכיוון היצוא".

רמזי גבאי, יו"ר מכון היצוא, מציין כי "הגדלת משקלו של המגזר הערבי בתוצר הלאומי, תוך יצירת רווחה כלכלית לאוכלוסייה הערבית בישראל, יכולה להתבצע אך ורק דרך הגדלה משמעותית של היקפי היצוא מהמגזר ושילוב עובדים מהמגזר בחברות יצוא. השתלבות החברות במגזר הערבי במעגל הייצוא היא משימה לאומית בעלת ערך למשק ולכלכלה הישראלית".

פיתות ב-60 אלף יורו

"יכולות יצוא משדרגות את הניהול ואיכות המוצר", אמרה איזדיהאר גנאיים, המנהלת עם עומר גנאיים את מאפיית עומר אלסבע שבבעלותם בבקעה אל גרבייה. המאפיה מייצרת לאפות ופיתות, בהן פיתות קטנות, במשקל 25 גרם.

המאפיה הוקמה ב-1985 ולפני כשנה וחצי השתלבו הבעלים בתוכנית תבל כדי להתחיל לייצא. משלוח הפיתות הראשון של החברה לשווייץ היה בהיקף של 5,550 יורו ומאז נשלחו פיתות בהיקף של 60 אלף יורו.

"החלום שלי היה להפוך את העסק למייצא", אומרת גנאים. היה חשוב לנו להיערך לכל שלבי היצוא בהתאם להנחיות שניתנו לנו במכון היצוא. כחלק מהתהליך, נדרש מאתנו שיפור משמעותי של התשתיות הקיימות. לפיכך פעלנו למיתוג מחדש של המאפייה וכעת היא נקראת Sa'aba Mediterranean Bakery. אנו משיקים בימים הקרובים אתר אינטרנט חדש הפונה בעיקר ללקוחות בחו"ל, פיתחנו מוצר חדש - פיתות בטעמים - הזוכה להצלחה רבה וגולת הכותרת היא הקמת מפעל באזור התעשייה בר לב שבעכו, העומד בתקן HACCP בקרת בטיחות מזון.

לדבריה, בפברואר 2012 הגיעה לישראל משלחת מזון של רשת הקמעונות האמריקאית B-E-H, הפועלת בעיקר בטקסס ומכסיקו. המאפיה הציגה את מוצריה במכון היצוא במסגרת תצוגה עם יצרנים נוספים. הקניינים הביעו עניין בפיתות ובחודשים הקרובים צפויה המאפיה לייצא לכ-300 סניפי הרשת בארה"ב. "בספטמבר אנחנו מתחילים לייצא גם לשווייץ, לאחר שנערכנו למצב שבו אנחנו יכולים לייצא ברציפות ובאותה רמת איכות", הוסיפה.

קוסמטיקה מהר מירון

לפעמים צריך גם מזל ואת זה היה כנראה לג'מאל חמוד בשפע. חמוד מנהל ובעלים של חברת איה נטורל, יצרנית מוצרי קוסמטיקה טבעיים על בסיס שמן זית. החברה ממוקמת בכפר הדרוזי בית ג'אן שבהר מירון ומעסיקה יותר מ-10 עובדים.

חמוד, סא"ל במילואים בחיל הרפואה בדימוס, הקים את החברה ב-2004 והחל לייצא ב-2009, בעקבות מפגש מקרי. "ההתחלה היתה לא מתוכננת, תקראו לזה גורל, או כוח עליון", אמר. "איש עסקים ישראלי שמתגורר ביפאן הגיע לקרית שמונה וחיפש סבון מבוסס על שמן זית. במקרה הוא שמע על החברה שלנו והגיע לבית ג'אן. הפגישה הביאה לכך שברבעון האחרון של 2009 יצא משלוח ראשון ליפאן בסך 30 אלף דולר. ב-2010 היצוא נמשך, אך הצונאמי ביפאן האט את הפעילות העסקית ואת היצוא", הוסיף.

גם היצוא לארה"ב החל בעזרת קשרים אישיים, אלא שהפעם הם היו עם רועי מדעי, שכיהן כנספח מסחרי שם. מדעי הכיר את איה נטורל כשעבד במשרד התמ"ת, בהליכים להקמת המפעל. כשיצא לארה"ב מצא הזדמנות לטוות את הקשרים הנדרשים לחברה. "חתמנו על חוזה יצוא ב-2010 והשנה אנחנו אמורים להכפיל את היצוא ל-200 אלף דולר", אמר חמוד.

במכון היצוא איתרו את החברה ולמרות שכבר יצאה, הציעו לה להשתלב בתוכנית תבל. "התוכנית עשתה לי סדר. למדתי היכן כדאי להשקיע ואיך לעשות את תהליך היצוא בצורה יעילה ומסודרת. הבנתי שכדי שאוכל לעבור להיקפי ייצור המתאימים ליצוא, אני חייב להתפתח ולהגדיל את המפעל שלי.

"נציגי מכון היצוא מלווים אותי ומסייעים לי גם בנושאים שאינם קשורים ישירות לייצוא, כמו הקצאת שטח להקמת מפעל וכן פותחים עבורי את הדלתות המתאימות. בנוסף, החודש אני צפוי להיפגש עם קניינים מדרום קוריאה, רוסיה ומאוקראינה. כרגע אני עדיין זהיר בפגישות אלה כי אין לי את היכולת לייצר ולייצא בכמויות גדולות. יש לי גם קשרי עסקים הדוקים ברשות הפלסטינית, ויש שאיפה לייצא דרכם לעולם הערבי. אני רוצה להפוך ליצואן גדול שיישאר בגליל ויוכל לספק פרנסה לתושבי הכפר", אמר חמוד.

בתשובה לשאלה מדוע אין יותר יצואנים ערבים, אמר חמוד כי המיגזר הערבי סובל מבעיית תשתיות קשה. "כשאני צריך להוציא מכולה אני חרד עד שהיא עוזבת את הכפר. התשתיות לא בנויות לכניסת רכב גדול. לדבריו, גם חסר ידע איך לייצא ולא לכולם יש אומץ לעשות את זה. לחברות קטנות יש בנוסף בעיות מימון, ובכלל צריך להתאים את המוצר לשווקים העולמיים, וזה לא פשוט".

תכשיטים ליצוא במיליון דולר

חברת קטוף דווקא החלה לייצא ב-1989 לארה"ב ולמרות זאת הצטרפה ב-2010 לתוכנית תבל כדי להרחיב את היצוא למדינות נוספות. חברת התכשיטים נוסדה לפני יותר מ 100 שנה ב-1907 בחיפה כעסק משפחתי על ידי הסבא ג'אד קטוף. שני בניו, חנא ובאסילא, הרחיבו את העסק, והדור השלישי - בשארה, נג'יב ובסאם - מנהלים אותו כיום עם סניפים בנצרת ובכפרי הגליל. ב-2008 העבירה החברה את הייצור למפעל באזור התעשייה ציפורית בנצרת עילית והיא מעסיקה 15 עובדים.

החברה הצטרפה לתוכנית תבל ב-2010 וב-2011 כבר הגיע היקף היצוא שלה במסגרת התוכנית ל-498 אלף דולר. ב-2012 החברה צופה להגדיל את היקף היצוא ליותר ממיליון דולר. בישארה קטוף אמר, כי תוכנית תבל עזרה לחברה בעיקר בניהול השיווק בחו"ל ובהשתתפות בתערוכות.

בתשובה לשאלה מדוע אין יותר יצואנים במיגזר הערבי העריך, כי היעדר קשרים הוא חלק מהבעיה. בנוסף, "יצוא זה לא רק עניין של החלטה. צריך להגיע למוצר באיכות גבוהה מאוד שיוכל להתחרות בשווקים במזרח הרחוק, ולא כל אחד מסוגל. צריך גם להשקיע בתערוכות, פרסום וסוכנים בחו"ל, ולא כל אחד יכול להגיע לזה".

דיאסטר הצרפתית מגיעה לשפרעם

חברת טרנס ביו-דיזל משפרעם מנהלת מגעים עם חברה צרפתית על עסקה, שאם תבשיל תגיע ב-2013 לחצי מיליון דולר - כך אמר השבוע ד"ר אחמד טאפש, סמנכ"ל החברה, העוסקת בפיתוח טכנולוגיה חדשה לייצור ביו-דיזל על בסיס שימוש באנזימים טבעיים שהופכים שמנים משומשים לביו-דיזל. החברה הממוקמת בשפרעם מעסיקה כשמונה עובדים ומחזורה ב-2011 הגיע למיליון דולר.

החברה הצטרפה לתוכנית תבל של מכון היצוא במטרה לפרוץ לשווקים חדשים. לפי טאפש, כשהצטרף לתוכנית תבל החברה כבר ייצאה לארה"ב ולהולנד, אך כשניסתה להתפתח לשווקים אחרים כמו צרפת הנחשבת למדינה השנייה בעולם בתחום הביו-דיזל, היא נתקלה בקשיים. "ניסיתי לפנות ללקוחות בצרפת באותו אופן שפניתי ללקוחותיי בארה"ב והסתבר לי כי התרבות העסקית שם שונה, ולא הצלחתי לקבל תשובה או לקבוע פגישה", אמר.

לדבריו, "מכון היצוא מיקד אותנו וסייע לי בבניית תוכנית עסקית. לפני כחודשיים המנכ"ל ומייסד החברה, ד"ר באשיר סובחי, נפגש עם חמש מהחברות המובילות בתחום הביו-דיזל בצרפת, בהן חברת דיאסטר, והחודש צפויה החברה להגיע אלינו לישראל לביקור רשמי.

"כיום אנו נמצאים במגעים עסקיים ראשוניים עם כל החברות שאתן נפגשנו, שלחנו אליהן את האנזימים כדי שיוכלו לבדוק את הטכנולוגיה ואנו ממתינים להתפתחויות נוספות. בעקבות ההצלחה בצרפת אנו פועלים בסיוע מכון היצוא לפתיחת שווקים חדשים וקשים עבורנו, כמו השוק הסיני והדרום אמריקאי", הוסיף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#