"לא רציתם נשים בהנהלה? עכשיו נכריח אתכם" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
DLD

"לא רציתם נשים בהנהלה? עכשיו נכריח אתכם"

ויוויאן רדינג טוענת כי על אירופה להפסיק למנוע קידום נשים אם ברצונה לצאת מהמשבר הכלכלי

12תגובות

"אירופה חייבת להפסיק למנוע קידום נשים אם ברצונה לצאת מהמשבר הכלכלי", זו ההצהרה שעמה פתחה ויוויאן רדינג, הממונה על זכויות ומשפט בנציבות האירופית, את הנאום שלה בוועידת DLDWomenלטכנולוגיה ונשים, שהתקיימה בשבוע שעבר במינכן, גרמניה.

"בסביבה של היום, חבורה של גברים בגיל העמידה בחליפות לא יוכלו לקדם אותנו ואת הכלכלה. זה פשוט בגלל שהם לא מחוברים למה שקורה בעולם. זה לא דיון פמיניסטי, זהו דיון על עתיד העולם והכלכלה העולמית. מחקרים רבים נעשו על ידי חברות רבות ומאוד לא פמיניסטיות כמו מקינזי, ארנסט אנד יאנג, גולדמן סאקס, וכולם מראים שהנהלות עם נשים מצליחות יותר. זה פשוט מאוד. אנחנו באירופה במשבר, ולכן אנחנו חייבים את הנשים. אם ארגונים לא מבינים את זה - תפקיד הממשלות לעשות זאת", הוסיפה רדינג.

רויטרס

שרת העבודה של גרמניה, אורסולה פון דר ליין, כבר הצהירה בעבר כי בכוונתה לדאוג לכך שעד 2018 יעמדו החברות בגרמניה במכסות של שילוב נשים. בציניות לא מוסתרת היא אמרה: "לפני עשר שנים הגיעו החברות הגדולות בגרמניה להסכם וולונטרי עם הממשלה להעלות את מספר הנשים בעמדות מפתח - בעיקר נשים בהנהלות.

"לפני 10 שנים היו 2.5% נשים בהנהלות. חלק מההסכם היה שהתעשייה והממשלה יילכו ללמוד את הנושא. בתפקידי הקודם הרגשתי מחויבת להסכם ולאחריות שלי 'לעשות שיעורי בית', לכן הרחבנו את החינוך לילדים מתחת לגיל 3 והכנסנו תשלום חופשת לידה גם לגברים. ארבע שנים אחר כך, 25% מהאבות הצעירים לוקחים את חודש חופשת הלידה שמגיע להם.

"ואז עברתי לתפקיד שרת העבודה, ובדצמבר שעבר בדקתי מה קרה באמצעות ההסכם הוולונטרי. ובכן, אתם לא תאמינו, שיעור הנשים בהנהלות עלה מ-2.5% לפני עשר שנים ל-3% כיום. אני תוהה איזו זעקה היתה עולה אם זה היה אחוז העלייה ברווחיות של החברות בעשר השנים האלה. אני חושבת שזה מראה את כל מה שיש לומר על הסכמים וולנטרים - אין מדידה ואין יעדים, אי אפשר להגיע לתוצאות. והתנאים המקדימים. למרות שהמלה 'מכסות' אינה אהובה בגרמניה - כנראה שאנחנו חייבים לדבר עליה".

רדינג ופון דר ליין נחרצות - אירופה והנשים שחיות בה אינן יכולות לחכות עוד 50 שנה עד שאט אט ישולבו בשוק העבודה. לדברי פון דר ליין, הטענות נגד קידום נשים מגוחכות.

"אומרים שאין מספיק נשים בעלות הכשרה טכנולוגית, זה נכון. אבל גם אין הרבה גברים כאלה. מה גם שבתחום הבנקים והביטוח אין צורך בהבנה טכנולוגית - איפה הנשים במגזרים אלה? אומרים שנשים רבות לא רוצות בתפקידים ניהוליים. שהן מתביישות ואינן רוצות לעמוד בחזית. זה נכון, אבל יש גם גברים כאלה", אמרה פון דר ליין,.

רדינג הוסיפה שמן ללהבה: "כשמסתכלים על המספרים, רואים שלנשים יש כישרון נפלא. 60% ממסיימי האוניברסיטאות באירופה הן נשים. יש לנו באירופה גם בעיה של אוכלוסייה מזדקנת - זה אומר שאנחנו חייבים את הנשים, כי אין לנו מספיק גברים. ואנחנו חייבים כישרון, כי איננו יכולים לוותר על כישרון. האם כמות הגברים בדירקטוריונים הגיונית? האם זה הגיוני ש-97% מהמנכ"לים יהיו גברים? לא. כי זה לא הוגן וזאת פשוט אפליה ובזבוז של כישרון שאותו אנחנו חייבים בשביל ההצלחה הכלכלית של אירופה".

סובלים מהמון דעות קדומות

מי שחיפש את ההסבר המדעי מדוע יש צורך במכסות לתעסוקת נשים, קיבל אותו מאייריס בונט, דקאנית אקדמית בבית הספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד. "מכסות הן כלי מאוד יעיל בשינוי מדיניות", היא אמרה. כדי להסביר זאת היא שיתפה את הקהל בניסוי. "בחרו עכשיו מה תאכלו לארוחת הצהרים ב-30 הימים הבאים", אמרה. "נכון שבכל יום תיכננתם לאכול משהו אחר? אם אבקש מכם מדי יום לבחור ארוחת צהריים, סביר להניח שבמקרים רבים תבחרו לאכול אותו דבר. הצורך לתכנן כמות של דברים גורמת לנו לבחור בדברים שונים. דבר זהה קורה כשמגייסים אנשים לעבודה. יש לנו נטייה לבחור אנשים על פי הדעות הקדומות שלנו ועל פי האופן שבו הם אנחנו תופשים מי מתאים ומי לא. כשאנחנו נאלצים לתכנן ולבחור חבורה של אנשים ולא בכל פעם אדם בודד, זה מכריח אותנו להכניס מגוון".

בונט סיפרה על ניסוי שנעשה בהרווארד. "ביקשו לבחור נגנים לתזמורת מבלי שראו אותם, אלא רק על סמך שמיעת הנגינה שלהם. שיעור הנשים שנבחרו עלה פלאים, כי פתאום הבחירה היתה לא על סמך איך שנראים אנשים, אלא על סמך הכישורים. אנחנו לא יכולים לגייס אנשים לעבודה כשהם עומדים מאחורי וילונות, למרות שזה עוזר לנו לגייס אנשים לא רק בגלל שהם נראים כמונו או בגלל שהם מתיישבים עם הדעות הקדומות שלנו.

"הדרך שבה אנחנו רואים מנהיג או מנהל, קשורה גם לאופן שבו המוח שלנו רגיל לנתח את העולם. מה שאנחנו רואים זה מה שאנחנו מאמינים בו. כולנו סובלים מהמון דעות קדומות, ככה זה. זה אולי מדכא, אבל העובדה שאנחנו יודעים זאת מאפשרת לנו לדון בזה. עכשיו אנחנו מנסים לשנות את האופן שבו אנחנו מקבלים אנשים לעבודה - במקום לחפש בתהליכים נפרדים פרופ' לכלכלה, פרופ' לסוציולוגיה ופרופ' למינהל ציבורי, אנחנו מחפשים מראש שלושה אנשים. זה גורם לנו להביא שלושה אנשים שונים. אם היינו בוחרים אחד אחד, סביר יותר להניח שהיינו מביאים עוד אמריקאי לבן שסיים את אחת מאוניברסיטאות העילית".

אנה כריסטינה גרונרט, שותפה בארנסט אנד יאנג, דיברה על הצורך של עולם העבודה להשתנות וללמוד מונחים חדשים מכיוון שאין ברירה. לטענתה, הגישה שמאפשרת להמשיך להתייחס לאנשים רק ככוח אדם ולחשוב עליהם רק כאמצעי ייצור מביאים לכך שחברות מאבדות ידע ויכולת - ולא רק של נשים.

היא הציגה כמגוחכת את התפישה של ארגונים וחברות שניתן להחליף כל עובד בעובד סיני או הודי שיעשו במקומם את העבודה. "אני חושבת שהחברות הגדולות נמצאות בפיגור בשינוי דרך העבודה שלהן. אנחנו כבר חמש שנים בתוך משבר, ואנשים עוד לא הבינו שגיוון הוא הדרך לעשות את השינוי. לכן, אנחנו זקוקים לחוקים חדשים ולערכים חדשים בכדי לאפשר כניסה של טאלנטים לארגונים.

"אנחנו חייבים להכניס גמישות לתוך הארגונים. זה לא רק בכדי שאמהות צעירות יוכלו להיכנס לשוק העבודה. יש כאן דור שלם של אנשים שרוצה לעבוד בצורה שונה. גברים ונשים שלא רוצים לבחור בין ילדים לקריירה", היא הוסיפה.

"המנהיגים שלנו כעת חונכו על המודלים של העבר. זה עבד עבורם עד לפני כמה שנים. אבל ברור שכיום זה לא עובד יותר. התפקיד שלנו הוא להיות סוכני שינוי ולדחוף אותם לשנות את הרשתות החברתיות שלהם כדי להכניס שונות לתוך הארגונים. בדרך הראשונה לעשות זאת היא להציג מכסות עם אחריות אישית - אם אין מגוון בצוותים, יקצצו להם בבונוס", היא אמרה.

בריג'יט אדרר, חברת הנהלה בסימנס והממונה על תחום המשאבי האנוש בחברה, נשאלה בכנס אם שילוב הנשים בחברות ייעשה באמת באמצעות "חוקים וערכים חדשים" (כפי שאומרת הסיסמה של הוועידה), או שמא נשים חייבות להשתלב ולהיות ככל הגברים. היא הבהירה כי הסוגיה כבר אינה רלוונטית, מאחר שדור שלם של עובדים, דור ה-Y, דורש לעבוד אחרת ומשנה את החברות.

גרונרט הוסיפה כי הטענה שחברות נמדדות במספרים ולא בכך שהן מאפשרות לאזן בין עבודה לחיים אישיים כבר אינה רלוונטית. "העבר הראה שההחלטות שנעשו בעבר והתעלמו מנושאים כאלה היו בעצם החלטות לטווח קצר, שגרמו לכך שחברות איבדו טאלנטים שהשביחו אותן. "כשמעסיקים אנשים טובים, מקבלים גם לקוחות טובים יותר", אמרה.

"אנחנו קוראים לאנשים להבין שיש מחיר לכישרון טוב, ומי שלא ילמד לתת את התנאים המתאימים לכישרונות - יאבד אותם", הוסיפה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#