מעסיקים משתמטים מתשלום פיצויים לדרום סודאנים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מעסיקים משתמטים מתשלום פיצויים לדרום סודאנים

בעקבות גירושם מישראל, מבקשי המקלט מדרום סודאן זכאים על פי חוק לתשלום זכויות סוציאליות ולפיצויי פיטורים ■ איתן מזרחי, מעסיק של דרום סודאני שגורש: "האנשים האלה באים לעשות סיבוב. הם הולכים מפה ורוצים כסף"

2תגובות

>> הגירוש הבהול של פליטי דרום סודאן משחק לידיהם של מעסיקים נצלניים, שנהנו מכוח עבודה זול, אבל כשהעובד מודיע שהמדינה מגרשת אותו - מסרבים להעניק לו זכויות סוציאליות ולשלם פיצויי פיטורין על פי חוק.

ידיו של עורך דין נעם קולודני היו מלאות עבודה באחרונה. "בכיתה של הבן שלי יש ילד של זוג מבקשי מקלט דרום סודאנים", הוא מספר. "האב עובד שנתיים במטבח של מסעדת אי זוגי ברמת החייל, האם עובדת ניקיון בחברת כוח אדם טלרן, המספקת שירותים לרשת מלונות ליאונרדו. שניהם קיבלו הודעה שעליהם לעזוב את ישראל, ניגשו למעסיקיהם וביקשו פיצויים כדין. המעסיקים התחמקו".

השניים האלה לא לבד. הם סיפרו לקולדני שרבים מחבריהם חווים את אותה תופעה - הם נאלצים לעזוב את ישראל והמעסיקים מודיעים להם שישכחו מהזכויות ומהפיצויים. חלקם פשוט מוותרים. מארגון קו לעובד נמסר כי התופעה אכן מחריפה, וכי הם מקבלים עשרות פניות מדרום סודאנים שמבקשים סיוע מול מעסיקים מנצלים.

"אנחנו כמעט לא רואים בעיה במקומות המסודרים, כמו בתי מלון גדולים שהעסיקו את העובדים ישירות", אומרת נועה קאופמן, רכזת תחום פליטים בקו לעובד. "הבעיה מתחילה בחברות כוח אדם, שהעסיקו אותם כעובדי קבלן במסעדות ובכל מיני מקומות פרטיים אחרים, שבהם המעסיק לא רואה את עצמו כפוף לחוק".

מה יכולים העובדים לעשות?

"חלקם מוותרים, חלקם מחפשים מישהו שיתערב עבורם. כשאנחנו פונים אל המעסיקים בשם מבקשי המקלט, רובם לא מתווכחים על תשלומי חופשה והבראה, אבל כן מערערים על פנסיה. על תשלום פיצויים בכלל קשה לדבר. מדינת ישראל לא מבינה שהעזיבה הבהולה הזו לא מאפשרת לאנשים לקבל זכויות שמגיעות להם. אנשים עבדו פה שנים, ועכשיו הם נאלצים לוותר על כסף שמגיע להם, רק כי מישהו לא חשב על זה עד הסוף".

אפשר לפנות לבית הדין לעבודה?

"מעסיקים יודעים שפנייה לבית הדין לעבודה, שהוא המקום היחיד שבו התביעות האלה מתבררות, היא בעייתית. כדי שתביעה כזו תצא לדרך נדרשת עדות מוקדמת לפני שופט. כדי שזו תעשה מהר, יש להציג לבית המשפט כרטיס טיסה עם תאריך עזיבה, אלא שלמבקשי המקלט הסודאנים אין כרטיס טיסה. הם פשוט עולים על מטוסים. באופן הזה, מדינת ישראל לא מאפשרת למבקש מקלט לדרוש את שמגיע לו דרך בית המשפט. לא מעט פעמים אנחנו פונים למעסיקים ושומעים את הטענה המופרכת - ‘לא אנחנו פיטרנו אותם, זו המדינה'. אנחנו שומעים את זה גם מעורכי דין, שאמורים להיות בקיאים בחוק ולדעת שהם חייבים בתשלום".

"העובד הסכים"

עו"ד קולודני אינו עוסק בענייני עבודה, אבל הנושא נגע ללבו. הוא פנה לבעל המסעדה שמעסיק את האב של החבר לכיתה של בנו, איתן מזרחי, ודרש ממנו לשלם את הפיצויים, בגובה 15 אלף שקל, כדין. הוא גם איים בתביעה לבית הדין לעבודה. מזרחי טען בתחילה כי "הכל שולם", אך בהמשך נסוג והסכים לשלם 6,000 שקל. העובד, שהבין כי אם ימשיך להתעקש לא יקבל דבר, הסכים. בשיחה עם TheMarker אמר מזרחי כי "האנשים האלה באים לעשות סיבוב. הם הולכים מפה ורוצים כסף". גם עורך דינו לא חושב שיש בעיה בהתנהלותו. "הצענו 6,000 שקל בגמר חשבון, והעובד הסכים", אמר. "בכלל לא בטוח שמגיעים לו פיצויים".

אשתו של מבקש המקלט שעבדה בניקיון עברה גם היא מסלול ייסורים. גם לה הודיעה חברת כוח האדם בתחילה ש"הכל שולם כחוק", אף שהעובדת מעולם לא ראתה את התשלום. רשת ליאונרדו, שאליה נעשתה פניה, התנערה מאחריות וטענה שמדובר בדיון בין המעסיק הישיר לעובדת. רק בהמשך, כשעורך הדין לא ויתר, נזכרו ברשת שעל פי חוק האכיפה החדש הם האחראים הישירים לניצול של עובד, בין אם הועסק באמצעות חברת כוח אדם או באופן ישיר. גם בשלב זה טענה החברה שהתשלום הגיע לידי העובדת, אך נדרשו עוד כמה פניות לפני שחברת כוח האדם העניקה לעובדת את הצ'ק המיוחל - יומיים לפני שעלתה על המטוס לדרום סודאן.

"יש פה ניצול ציני של עובדים חלשים מול מעסיקים שעושים ככל העולה על רוחם", מסכם קולודני, וקאופמן כבר יודעת שאנשי חוף השנהב, שלהם קרא שר הפנים "לעזוב את ישראל בתוך שבועיים", הם הבאים בתור.

מטלרן נמסר כי "כל הסיפור מקורו באי הבנה. הוצאנו צ'ק על שם העובדת, שניפדה. לא החתמנו אותה כשקיבלה אותו, וגם לא צילמנו את המעמד. על פי הוראות התמ"ת לא סימנו קרוס על הצ'ק. הסוגיה נפתרה ביום חמישי, כשהעובדת הגיעה למשרדי החברה מלווה בעורך דינה וקיבלה את כל הסכום המגיע לה". ממלון לאונרדו תל אביב שבו הועסקה העובדת נמסר כי "המלון עובד עם חברה הנושאת רישיון של משרד התמ"ת ומחויבת להוראותיו. מרגע פנייתכם נבדק הנושא מול הקבלן".

עופר וקנין


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#