בנק ישראל: יום לימודים ארוך לא עוזר לאמהות לצאת לעבודה

יום לימודים ארוך, הוא יום חצי ארוך במקרה הטוב, ואינו ממלא את ייעודו להשיב נשים לילדים קטנים למעגל העבודה. לידיעת ממלאי המלצות ועדת טרכטנברג

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טלי חרותי-סובר

רגע לפני שהמלצות ועדת טרכטנברג יוצאות לדרך, בשלב ראשון עד גיל 3, ובשלב שני עד גיל 9, כדאי לקרוא היטב את מסקנות הדו"ח החדש שמפרסם ממש בימים אלה בנק ישראל.

חוקרי הבנק בדקו עד כמה השפיע יום החינוך הארוך שניתן ללא כל תשלום ל-20% מילדי בתי הספר היסודי בישראל כבר ב-1998, על יציאה של אמהות לעבודה. הנחת הבסיס על פיה חוקק חוק יום חינוך ארוך קובעת כי הכלי הזה, לא רק יעלה הישגים לימודיים אלא גם   יתמרץ אמהות לילדים קטנים להשתלב בחזרה במעגל העבודה. מסתבר שכפי שיום החינוך הארוך נראה היום - אין לו  כל השפעה על מספר הנשים שאכן חזרו והשתלבו. מספרן של אלה נותר בעינו לפני שיצא החוק לפועל, וגם אחריו.

צילום: עופר וקנין

ההסבר שניתן הוא פשוט, ובקרב מי שמכיר את הנושא מקרוב הוא מוגדר כ"תקלה". למרות שבמקור היה יום החינוך הארוך אמור להשאיר ילדים בבית הספר בין השעה שמונה בבוקר ועד השעה ארבע אחרי הצהריים, מעשית קיבל כל בית ספר בממוצע תוספת של שעה וחצי, וגם זה רק ארבעה ימים בשבוע. מדובר בפרויקט יקר מאוד והתקציב כמו תמיד מוגבל.

כך נוצר מצב שהמעטפת שניתנה לאמהות הייתה חלשה ולא מספקת. אם צעירה שרוצה לצאת לעבודה בתפקיד משמעותי תתקשה למצוא משרה עד אחת בצהריים, ותשעים דקות נוספות עדיין לא מאפשרות  לה לעבור אפילו מחצי משרה למשרה מלאה. קושי נוסף הוא אותו יום בשבוע במהלכו ויתרו על היו"חא, מה שדורש ממנה שוב למצוא סידור לילדיה שחוזרים מוקדם יותר מבית הספר. "בעוד הרעיון בבסיסו טוב", אומרים בבנק ישראל, "הרי שהביצוע החלקי יצר תמריץ שאינו חזק דיו.חולשת הביצוע גורמת לכך שהיום יוח"א אינו כלי משמעותי בהשבת נשים למעגל העבודה".

המסר, עם זאת, אינו פסימי. לו יום לימודים ארוך יהיה ארוך באמת, ניתן יהיה ככל הנראה, לראות את השינוי המיוחל. בבנק ישראל מקווים כי יקשיבו להם, וכי תוכניות הגנים החדשים, כמו גם הסדרת יום החינוך הארוך לכלל ילדי ישראל עד גיל 9, יתבצעו באופן שונה לחלוטין.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker