הערבים רוצים להתנדב - אבל אין להם איפה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הערבים רוצים להתנדב - אבל אין להם איפה

כל התקנים למתנדבים ערבים התמלאו; והם לא יוכלו להתגייס עד לשנה הבאה

22תגובות

עבאד זועבי (18) מכפר נין שלמרגלות הר תבור, סיים את לימודי התיכון בהצטיינות והגיש בקשה להתקבל ללימודי מדעי המחשב באוניברסיטה העברית. בינתיים הוא מעביר, יחד עם שלושה מחבריו לכיתה, חוגים לילדים ולנוער במתנ"ס השכונתי במסגרת שנת ההתנדבות לשירות האזרחי.

בעברית קולחת, כמעט נטולת מבטא ערבי, מסביר זועבי מדוע התנדב לשירות אזרחי: זה עוזר בקבלה לעבודה, מכיוון שמעסיקים יהודים מעדיפים בוגרי שירות, וזה גם מקנה הטבות דומות לאלה של חיילים משוחררים, כמו הנחה בשכר לימוד או הקלות במס הכנסה בעת פתיחת עסק. בנוסף, זועבי סבור כי זוהי חובתו האזרחית להתנדב לשנת שירות: "זאת חובתי לשרת את בני הכפר שלי", הוא אומר. "אם אני לא אעזור לילדים כאן, מי כן יעזור? אנחנו שייכים למקום שבו אנחנו גרים, ומה שאני עושה משרת את הכפר שלי. אני לא פוגע בשום צורה בחברה שבה אני חי".

חגי פריד

המשפט האחרון כבר מקפל בתוכו את הדילמה שבה זועבי, ביחד עם שאר בני הנוער בכפר נין, חיים - הם נתונים תחת ביקורת חריפה של החברה הערבית, המגנה את המתנדבים לשירות האזרחי. "זה בגלל הבעיה הפלסטינית", אומר זועבי. "יש כאלה שחושבים שכאן זאת מדינת פלסטין, ולכן אסור לשרת את מדינת ישראל. למעשה, גם לא כל היהודים מוכנים לקבל אותי בתור שכן. יש אנשים טובים יותר וטובים פחות בשני הצדדים, אבל בסוף כולנו אנשים שחיים באותה מדינה וחולקים את אותה הארץ. כל מה שאני רוצה זה רק להיות שווה בחובות ובזכויות".

מינהלת השירות הלאומי אזרחי במשרד המדע גאה מאוד בהישגי הגיוס של בני מיעוטים לשירות האזרחי. מספר המתנדבים הערבים הגיע ב-2012 לכמעט 2,400. מדובר בגידול של 60% במספר המתנדבים תוך שנה והכפלה של מספר המתנדבים תוך שנתיים. מספר המתנדבים השנה עולה ב-15% על היעד שהוצב למנהלת - למעשה, מספר המתנדבים הוא כה גדול, עד שכל התקנים שהקצתה המדינה למתנדבים ערבים התמלאו. לכן, מתנדבים נוספים, גם אם ירצו, לא יוכלו להתגייס עד לשנה הבאה.

הנתונים מלמדים עוד כי 90% מהמתנדבים באוכלוסייה הערבית הם בנות - מרביתן מוסלמיות (55%) או בדואיות (24%) ורובן המוחלט (75%) משרת בתוך הקהילה שלהן, שזהו שם קוד לכך שהבנות כלל אינן יוצאות את תחומי הכפר במסגרת שנת ההתנדבות שלהן, ורובן (56%) גם משרתות בתחומי החינוך או הבריאות. משמע, כמעט כל הבנות המתנדבות מסייעות למורות בבית הספר, ולאחר מכן תורמות מזמנן בהעברת פעילויות לילדים במתנ"סים בשעות אחר הצהריים. זאת, כמובן, כאשר מדובר בכפר מסודר כמו כפר נין שבו יש מתנ"ס, כאשר במרבית היישובים הערביים כלל אין מסגרות פעילות לילדים, ואז המתנדבים צריכים לאלתר גם את תוכן הפעילות וגם את מיקומה.

השירות האזרחי מופעל בידי עמותות: יש שבע עמותות מוכרות הרשאיות לגשת למכרזים של מינהלת השירות הלאומי-אזרחי כדי לזכות בתקני שירות, ובדרך כלל העמותות המוכרות מפעילות עמותות משנה, שהן אלה שמנהלות בפועל את ההתנדבות. המדינה משקיעה בכל תקן כ-16 אלף שקל בשנה, והסכום הזה אמור לממן דמי כיס למתנדב (800 שקל בחודש), החזר נסיעות, ביטוח ועלות שכר לעובדי העמותות - בעיקר רכזים, העובדים מול המתנדבים ומפקחים עליהם. התקן שקבעה המדינה הוא רכז אחד לכל 60 מתנדבים.

עופר וקנין

בקרב העמותות המפעילות את השירות האזרחי קיימת לא מעט ביקורת על הדרך שבה הוא מנוהל. כך, העובדה שהמדינה, משיקולי תקציב, חוסכת תקנים - כל 2,400 התקנים שהוקצו למתנדבים ערבים התמלאו - נתפשת כהחמצה גדולה. על רקע הקמפיין האגרסיבי המנוהל בתוך החברה הערבית נגד ההתנדבות, העמותות מנסות להילחם על כל נער ונערה שמוכנים להתנדב - רק כדי לגלות בסוף שפשוט אין מספיק תקנים.

ביקורת נוספת היא על איכות התקנים, והיחס של 60 מתנדבים על רכז אחד ממחיש זאת. התקציב שמעמידה המדינה אינו מאפשר יותר מזאת, מה שאומר כי המתנדבים זוכים למעט מאוד ליווי אישי, ולעוד פחות מכך העצמה. "תקן השירות האזרחי", אומר בכיר באחת העמותות, "נתפר למידותיהן של בנות המפד"ל, שאין להן בעיות כלכליות. תקן כזה אינו מתאים לאוכלוסייה חלשה שהשירות יכול להוות עבורה מקפצה למוביליות כלכלית וחברתית. ברור שבשביל להשיג את זה צריך הרבה יותר כסף". כזכור, מינהלת השירות האזרחי הועברה ממשרד ראש הממשלה למשרד המדע, במסגרת ההסכם הקואליציוני על הצטרפות הבית היהודי (שרידי המפד"ל) לקואליציה.

לטענת העמותות, חלק גדול מדי מהתנדבים מתבזבזים על עבודות לא משמעותיות ("שולחים אותן לעזור בבית הספר - מישהו מפקח אם הן מתפקדות שם כמורות מחליפות, או שמא הן רוחצות את חדר המורים?"), כמעט ללא הכשרות משמעותיות או העשרות כלשהן. מהסיבה הזאת כמה עמותות חברו יחדיו לפורום לקידום השירות האזרחי-לאומי לשם הגשת שירות אזרחי בעל תוכן רב יותר. העמותות מגייסות תרומות שבעזרתן הן מכפילות בפועל את התקציב של כל תקן מתנדב.

"שנת ההתנדבות יכולה להיות מנוצלת לשילוב עתידי בחברה", אומרת קרני ברק, העומדת בראש הפורום - "קורס פסיכומטרי, השלמת בגרויות, לימודי עברית ואנגלית. רק שכל זה עולה כסף". את הכסף הנוסף הדרוש להעשרה והכשרה מביאה הפילנתרופיה, לא המדינה, אבל רק כ-500 מתוך 2,400 מתנדבים ערבים זוכים ליהנות ממנו.

הביקורת מן הצד היהודי, על הבעיות בשירות האזרחי הערבי, מתגמדות עם זאת ביחס לביקורת המוטחת בו מן הצד הערבי.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#