רשת חברתית לגיוס עובדים: כבר לא זקוקים לבוס כדי לקבל הערכה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רשת חברתית לגיוס עובדים: כבר לא זקוקים לבוס כדי לקבל הערכה

החברים מחפשים עבודה? workwith.me מאפשרת למשתמש להזמין מכרים על בסיס הערכה למקצועיותם ■ רויטל הנדלר, מייסדת אולג'ובס, ובן זוגה רון בלסון, מקווים שאנשים באמת אוהבים לעזור אחד לשני

43תגובות

רויטל הנדלר בכלל רצתה לנגן בגיטרה ולגדל מלפפונים בביתה שבמושב. אחרי שעשתה אקזיט של כמה מיליוני שקלים כשמכרה לחברה בינלאומית את הבייבי שהקימה, חברת אולג'ובס, היא החליטה לקחת את החיים בקלות. אלא שבמקום שיעורי יוגה רגועים, היא עסוקה עם בן זוגה רון בלסון, לשעבר סמנכ"ל מחקר ופיתוח באולג'ובס, בטיפוחו של מיזם אינטרנטי חדש.

המיזם, workwith.me, פועל בגזרה שהשניים מכירים היטב - גיוס עובדים. אלא שלא כמו אולג'ובס, שאספה מודעות דרושים וריכזה אותן באתר אחד, הפעם מדובר ברשת חברתית שמטרתה גיוס עובדים המבוסס על קשרים והמלצות חברים. מזכיר לכם את פייסבוק או לינקדאין? אז לא.

הרעיון הבסיסי כולל הקמת עמוד אישי, הכולל פרופיל שמתרכז בתחום המקצועי בלבד, ויכול לכלול גם תיק עבודות, ובשלב השני הזמנת חברים להצטרף לרשת. הצעת החברות נקראת ריספקט, ובהזמנה ששולח חבר לאדם שהוא ממליץ עליו כתוב: "I Respect You Professionally". היזמים מבקשים לא "לרספקט" כל אחד, אלא רק את מי שהחבר באמת מעריך מקצועית, וחושב שהוא יכול להיות עובד טוב בארגונים שונים.

אייל טואג

התרחבות הרשת יוצרת קהילות של חברים מאותו מקום עבודה, כך שנוצר גם דף קהילה לארגון. וכאן מגיע הייחוד - מגייס שמחפש עובד חדש ייכנס לדף הארגון שלו, יכתוב את המשרה המבוקשת וגם את תקציב הגיוס. כל סכום אפשרי, אבל רצוי שיהיה נאה - מיד תבינו למה. המגייס יכול למסור את שם הארגון שבו המשרה נדרשת, או לא - וכך לשמור על דיסקרטיות.

לאחר שהוזנו הנתונים, המערכת תסרוק את כל החברים המתאימים על פי הפרופיל המקצועי, ותפנה לחברים שהמליצו ("ריספקטו") על המועמד המתאים. בשלב זה, המועמד כלל לא יודע שנעשה מועמד, כך שהדיסקרטיות נשמרת. מייל יישלח אל הממליץ, ויבקש ממנו לתת המלצה. במידה שהמועמד יגויס, 25% מהתקציב שהוצע למשרה יועבר למערכת עבור הטיפול ו-75% יעברו לממליץ.

המודל הייחודי הזה מעלה לא מעט שאלות, והנדלר מזדרזת לענות. "לא מדובר ברשת שפועלת עבור מי שמחפש כרגע עבודה, ולכן אנחנו לא מתחרים באולג'ובס, למשל", היא אומרת. "workwith.me היא זירה שמייצרת הזדמנויות גם לאנשים שבכלל לא הצהירו שהם מחפשים עבודה. עצם פתיחת הכרטיס אומרת: 'אני רוצה לעזור לחברים שלי ולחברים שלהם לקבל הזדמנות להגיע למקומות גבוהים וטובים יותר עבורם. ייתכן שיפנו גם אלי, אבל למה זה רע?'

"עבור המגייסים מדובר במכרה זהב - אנשים טובים מזמינים לרשת אנשים שהם מעריכים ממילא, כך שהסינון הראשוני מטייב את התהליך".

אלא שהמוטיבציה היא בין היתר כסף. אם ההמלצה של מישהו תתקבל והתקציב הוא 500 דולר - הוא הרוויח לא מעט במייל מהיר.

"בקבוצות מיקוד שעשינו התברר שרק 50% מהאנשים התייחסו לאפשרות להרוויח כסף כגורם מוטיווציה מרכזי. היו שהתנגדו, היו שאפילו חשבו שהתשלום מוזיל את הערך של ההמלצה. כל המחקרים מוכיחים שאנשים אוהבים לעזור אחד לשני, וגם רוצים להשפיע. הידיעה שאתה יכול לעשות מעשה טוב ולהשפיע על הקריירה של חבר על ידי המלצה עליו, לא פחות חזקה מהתשלום".

ובכל זאת, הכסף עלול לעודד אנשים להמליץ על כולם.

"למגייסים יש כלים 'להעניש' ספמארים. הם יראו מתי ההמלצות הן אמיתיות ומתי הן נשלחות כלאחר יד, רק כדי לייצר את הפוטנציאל להרוויח את הכסף. אגב, המלצות הן לא עניין פשוט כל כך. גם כשמדובר בשיטת ה"חבר מביא חבר" המסורתית, אנשים חושבים פעמיים על אף התגמול הכספי, כי ההמלצה עלולה לסכן את המוניטין שלהם בטווח הארוך. גם כאן ההמלצה היא סיכון מוניטין. כשחבר ברשת ירצה לבנות מערכת יחסים עם מגייס מחברה גדולה, שאולי יום אחד ירצה להגיע אליה, הוא יחשוב פעמיים אם לתת המלצה כוזבת".

מהם מדדי ההצלחה למיזם חדש כזה? השקעה גדולה, למשל?

"אנחנו נמצאים כיום בסבב גיוס, ומקווים לגייס מיליון דולר כדי להתבסס בעיקר בארה"ב. אבל השקעה היא לא המדד - אלא גודל הרשת ומהירות התרחבות. אנחנו צריכים להתרחב מהר - מאות אלפי אנשים בתוך שנה - כי הראשון שמגיע לשוק זוכה ביתרון משמעותי. זו גם הסיבה שבגללה ויתרנו על רישום פטנט. הרישום הוא ארוך, והזמן לשווק את המיזם הוא עכשיו".

להבדיל מאולג'ובס, הפעם מדובר בשוק שיש בו לא מעט מתחרים חזקים.

"כולנו אמנם בזירה הדיגיטלית, אבל לינקדאין ופייסבוק עובדות אחרת. בשוק שמתחרה כל כך חזק על טאלנטים, יש מקום לכלים שונים. אנחנו רואים את הצמא למשהו אחר, כי השקנו את המיזם בגרסה צרה רק לפני שבועיים, והשמועה טסה".

מתכתבים עם המחאה

לראיון הגיעו השניים טרוטי עיניים. בלסון, שפיתח את הרעיון ומחזיק את הטכנולוגיה על כתפיו, לא ממש ישן בלילות, וגם הנדלר לא שקטה. השניים חיים את המיזם, שרק עלה לאוויר, אוכלים ונושמים אותו. הם נרגשים, אבל חבלי הלידה של סטארט-אפ - בעיקר כזה שמכוון לשוק הבינלאומי - הם תמיד מורטי עצבים. "בכלל לא התכוונתי להיות יזמת סדרתית", אומרת הנדלר. "אחרי המכירה של אולג'ובס קרסתי ורציתי חופש. נהנינו מחופש מוחלט כמה חודשים, אבל אז רון החל לגבש את רעיון הרשת החברתית, במקביל החלה המחאה, ונכנסנו לזה בכל הכוח".

איך המחאה קשורה למיזם?

"המיזם מתכתב עם עקרונות המחאה. גם כאן ההמון הוא זה שמכתיב את האג'נדה. פתאום אני לא חייב את הבוס שלי כדי לקבל הערכה מקצועית שאני יכול להציג לעולם, וכדי לקדם את הקריירה שלי אני תלוי בחברים. מבחינתנו כמייסדים, המיזם הוא תהליך שכולו ערבות הדדית - עוד מושג מתקופת המחאה שטוב שיפרוץ את גבולותיה.

"אחד הדברים שהוציאו אותי מהבועה בכפר היתה ישיבה בדירקטוריון כלשהו שבו ביקש המנכ"ל לתת העלאות שכר. אחד הדירקטורים, מנהל בכיר ומוכר, התרברב שהוא כבר חמש שנים לא מעלה שכר לעובדיו. פתאום חשבתי שככל שלהמון יש יותר כוח - ככה למנכ"ל הזה יש פחות. חשוב שאנשים יבינו את הכוח שנמצא בידיים שלהם, וייצרו כלים לשימוש בו. אנחנו מודים לדפני ליף שעזרה גם לנו להבין את זה".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

tali.hs@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#