"השקעה בפרויקטים חברתיים תצמצם את הגירעון הממשלתי" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"השקעה בפרויקטים חברתיים תצמצם את הגירעון הממשלתי"

קבוצת אנשי הון סיכון ויזמים חברתיים מציעה ליישם בישראל את מודל שוק הון החברתי: הזרמת הון לחברה האזרחית שתחסוך בעלות של שירותים חברתיים עתידיים ■ "באמצעות מימון חדשני נוכל להתמודד עם הבעיות החברתיות של העולם", אומר רונלד כהן, מייסד קרן איפקס

6תגובות

לפני ארבע שנים הקימו אמאל אל-סענה אל-חג'וג', מנכ"ל שותף בעמותת אג'יק, וד"ר מוחמד אל-נבארי, ראש מועצת חורה, את אל-סנאבל: חברת קייטרינג המכינה 3,100 מנות חמות ביום לתלמידי בתי הספר הבדוויים באזור חורה ומספקת תוך כדי כך פרנסה ל-11 נשים בדוויות, רובן חד הוריות, ול-25 ספקים. כעסק חברתי רווחיה מוקדשים להעצמת העובדות ולהשקעה בפרויקטים קהילתיים על פי בחירתן.

ואולם מה שנראה כפתרון תעסוקה מבריק לאוכלוסייה מודרת כמעט שלא יצא אל הפועל: במשך שלוש שנים התקשתה אל-סענה אל-חג'וג' להשיג מימון לרכישת הציוד לשם הקמת המטבח מכיוון שאף בנק מסחרי, או קרן לסיוע לעסקים, לא היו מוכנים להסתכן. "לא האמינו במיזם, לא האמינו בפוטנציאל שלו ולא האמינו שנהיה מוכנים ללכת עם זה עד הסוף" היא נזכרת.

הם הלכו עד הסוף. אל-נבארי ואל-סענה אל-חג'וג', סוג של דינמו אנושי שלא נותנת לחוסר אמון פיננסי לעצור אותה, הצליחו לגייס חלק מהכסף מתורמים. את היתרה, 200 אלף שקל הלוואת הון חוזר, קיבלו מבנק מסחרי בתנאי שימשכנו את רכושם. אל-חג'וג' משכנה את ביתה בבאר שבע ואל-נבארי משכן את רכבו. אל-סנאבל הפכה לסיפור הצלחה מקומי. ב-2011 הסתכם מחזור הפעילות ב-3.5 מיליון שקל, והחברה רווחית. גם הרווח החברתי מרשים. אל-סענה אל-חג'וג': "החברה יצרה שינוי תודעתי בקרב תושבי האזור שהתנגדו לתעסוקת נשים, ושיפרה את תחושת הערך העצמית של העובדות. יצרנו חוויית הצלחה שכה חסרה באוכלוסיות מוחלשות".

בספטמבר הקרוב יורחב המפעל - הוא יספק 10,000 מנות וייצור עוד מקומות עבודה. גם הערבות האישית תגיע לסיומה: בימים הקרובים אמורה קרן קורת להעביר לבנק הלוואה של 600 אלף שקל שתשחרר את רכושם של אל-סענה אל-חג'וג' ואל-נבארי מתפקידו כביטחונות.

המטבח של אל-סנאבל הוא דוגמה לתיאבון האדיר ליוזמות חברתיות מקוריות שהון זמין יוכל להשביע. בשבוע שעבר הציגה אל-חג'וג' את סיפור הקמת העסק החברתי שלה בפני קבוצה של כ-20 מקבלי החלטות ומנהיגים בתחום החברה האזרחית.

בפגישה, שנערכה בחדר הישיבות המהודר של קרן פורטלנד טראסט בקומה ה-35 במגדל המשולש בעזריאלי, דנו המשתתפים בדרכים לקדם את התחום החלוצי המכונה שוק הון חברתי. מדוע חלוצי? כי שוק כזה עדיין לא קיים בישראל. אבל הוא כבר קיים בבריטניה ובארצות הברית, והוא מתפתח באוסטרליה ובקנדה ובמקומות נוספים.

הדעה הרווחת בין המשתתפים - נציגי קרנות פילנתרופיות, אנשי הון סיכון, יזמים חברתיים, אנשי אקדמיה ומשפטנים שנפגשו כבר ארבע פעמים בחמשת החודשים האחרונים - היתה שהיוזמות החברתיות הדרושות בישראל מחייבות פיתוח כלים פיננסיים חדשניים לשם מימונם.

אייל טואג

להערכתם, הטמעתם של מנגנוני המימון בתרבות החדשנית הישראלית תאפשר פיתוח של כלים משמעותיים לצמצום הפערים בחברה הישראלית. המלצות ברוח זו הציג דו"ח שוק הון חברתי שכתבה עו"ד דידי לחמן-מסר במימון קרן יד הנדיב, שסקר את הנעשה בתחום בעולם והציע לפתח אותו בישראל.

"אנחנו רוצים לעשות ליזמות החברתית את מה שעשינו ליזמות העסקית", אומר מארח המפגש, סר רונלד כהן, שפרש ב-2005 מקרן הון הסיכון איפקס הבריטית שייסד ומאז מקדיש את זמנו לפילנתרופיה. לפני כעשור מונה כהן על ידי ממשלת בריטניה לעמוד בראש כוח המשימה הבריטי לשוק הון חברתי, שהמליץ על הקמת שורה של גופים פיננסיים לצד תיקוני חקיקה והקלות מיסוי. "ליוזמות חברתיות חדשניות דרוש מימון חדשני. אם נעשה זאת נוכל להתמודד עם הצרכים החברתיים של העולם".

עופר וקנין

השקעות חברתיות הן תחום פעילות ענק שצומח במהירות בכמה מדינות. בארה"ב הוא מוערך ב-695 מיליארד דולר בשווי נכסים, ומעסיק 12 מיליון עובדים בכמיליון ארגונים. מקבילו הבריטי כולל 160 מיליארד דולר בשווי נכסים, ומעסיק 800 אלף עובדים בכ-200 אלף ארגונים. ניתוח שנערך בבנק ג'יי פי מורגן מעריך כי ההשקעות החברתיות יגיעו ל-400 מיליארד דולר עד טריליון דולר בשווי נכסים בעשור הקרוב.

תשלום עבור ביצוע

בריטניה היא אחת המובילות בתחום. בחודש שעבר הקימה ממשלת בריטניה את הארגון הגדול ביותר במבנה שהציע כוח המשימה: ביג סוסייטי קפיטל, בנק חברתי שבו כהן משמש יו"ר. הבנק יעניק הלוואות למטרת השקעה בארגונים שיספקו תשואה חברתית נוסף על תשואה פיננסית. מקור שני שלישים מהון הבנק, שהיקפו 600 מיליון ליש"ט (כמיליארד דולר), הוא חשבונות בנקים בריטיים שלא נעשתה בהם פעילות זה 15 שנה, והשליש הנותר הגיע מארבעת הבנקים הבריטיים הגדולים - ברקליס, HSBC, לויד ורויאל בנק אוף סקוטלנד.

הבנק החברתי מצטרף לארגונים אחרים שכהן היה מעורב ביצירתם. לפני כעשור הוא הקים את חברת ברידג'ס ונצ'רס, קרן השקעות חברתית המנהלת נכסים בשווי של יותר מ-300 מיליון ליש"ט. הקרן משקיעה בנכסים הממוקמים באזורים החלשים ביותר בבריטניה, ומשיגה תשואות מרשימות. חברה נוספת במארג המורכב הזה היא Social Finanace, שהוקמה בבריטניה במטרה לאפשר גישה להון עבור נותני שירותים תוך החלת מדיניות "תשלום עבור ביצוע" מול הממשלה.

אייל טואג

החברה הבריטית - ששלוחה שלה הוקמה בארה"ב וצפויה לקום גם בישראל - הנפיקה בספטמבר 2011 איגרת חוב חברתית ראשונה המממנת פיילוט לשיקום אסירים המשתחררים מבית הכלא פיטרבורו. בחודש שחלף היא הנפיקה איגרת חוב נוספת, למימון טיפול בילדים בסיכון במנצ'סטר.

איגרת חוב להשפעה חברתית (Social Impact Bond) היא מכשיר פיננסי שבבסיסו עומדת ההנחה כי יש בעיות חברתיות שמניעתן תביא לחיסכון תקציבי בולט אף שתצריך השקעה כספית משמעותית. המודל מבוסס על כך שיש משקיעים שיהיו מוכנים להשקיע בגיבוש דרכים למניעת הבעיה החברתית תוך לקיחת סיכון לכישלון. בתמורה הממשלה תהיה מוכנה לחלוק עם המשקיעים את "הרווח" התקציבי שייווצר אם אותן דרכים ימנעו או יצמצמו את הבעיה ואת התקציבים המוקצים לפתרונה.

כהן מאמין כי גם בישראל ניתן לפעול באופן דומה: "הקמנו ב-2007 את Social finnace כדי להוכיח לממשלה שהחדשנות אפשרית. מאז יש בעולם עוד כ-12 יוזמות דומות של תשלום עבור ביצוע. בישראל התחום יכול להצליח מאוד, שכן מצד אחד יש כאן פערים גדולים ביותר ומצד אחר יזמות תוססת. ברצוננו למשוך לתחום אנשים בעלי ניסיון ביזמות חדשנית ואחריות חברתית".

האם אתה סבור שיש להקים בישראל כוח משימה בדומה לזה שבבריטניה?

"לדעתי אין צורך. בבריטניה כוח המשימה כלל שמונה נציגים, וכאן בפורום כבר משתתפים נציגים מגופים שונים, כך שיחד עם הדו"ח שכתבה דידי לחמן-מסר אני מאמין שנוכל להתקדם. בהשקת שוק חדש יש שלב של השכנוע ושלב של ההוכחות והצגת העובדות. כעת עלינו להציב עובדות בשטח ולהראות התקדמות. אנו שוקדים על הקמת Social Finnance בישראל שתמכור מוצרים כמו איגרת החוב החברתית שפותחה בבריטניה, ונראה לממשלה שאפשר לחבר בין ביצועים כלכליים להחזר חברתי".

כיצד תשכנע את הממשלה להקצות כסף למיזם חברתי בתקופה של הגדלת גירעון וקיצוץ בתקציב?

"המודל שלנו יעזור לצמצום הגירעון הממשלתי. השגת תשואה חברתית תביא לחיסכון בעלות של שירותים חברתיים עתידיים והממשלה תשלם למשקיעים חלק מהסכום שייחסך. נתמקד בתחומים שבהם יש מידע זמין וניתן למדוד החזר חברתי על ההשקעה - למשל, שילוב מובטלים בעבודה וסיוע לצעירים ברכישת השכלה".

מפגשי הקבוצה לא מתקיימים בחלל ריק. גיבוש רעיון שוק ההון החברתי נעשה גם במועצה הלאומית לכלכלה ונידון בפורום השולחנות העגולים במשרד ראש הממשלה. השנה הוחלט כי הפורום, המפגיש את נציגי המגזר הציבורי, העסקי והחברתי, יתמקד בדיונים על הקמת שוק הון חברתי.

כמו בהון סיכון

שלמה דושי, המשתתף בדיוני הקבוצה ומשמש מנכ"ל ארגון שיתופים לקידום החברה האזרחית, סבור כי חלק מהרעיונות העולים במפגשים ידרשו מעורבות רגולטורית גבוהה - למשל בהקמת בנק חברתי או בהנפקת איגרות חוב חברתיות. לדעתו, בנושאים אחרים, כמו הקמת קרנות השקעה, תידרש מעורבות מעטה יותר.

דודו בכר

לדברי דושי, אחד הדברים שעל המדינה יהיה להביאו בחשבון הוא מערכת היחסים הנוכחית בין המגזרים: "לכל אחד מהשחקנים יש מה להרוויח ולהפסיד. עסקים חברתיים ממוקמים בין החברתי לעסקי, ויש לבדוק כיצד זה ישרת את המגזר העסקי ולא יפגע בו. צריך גם להיזהר מסיטואציה שבה המגזר השלישי יראה מגזר שקם לידו ויצטרך להתמודד עם תחרות לא הוגנת.

קיימות שאלות שמשרדי האוצר והמשפטים יצטרכו להחליט בהן, כמו אם תהיה אפשרות לעמותות להפעיל עסקים חברתיים במקביל לטיפול בנושאים חברתיים. זו תהיה תקופה מרתקת".

עו"ד ירון קידר, לשעבר ראש רשות התאגידים ושותף במשרד בוגט קידר המתמחה בארגונים ללא כוונת רווח, סבור כי ללא קידום חקיקה מתאימה והסדרת תחום המיסוי יהיה קשה לקדם הקמת שוק הון חברתי. "בעולם המשפט אנחנו מתמודדים עם דיכוטומיה שלפיה יש תאגידים עם כוונת רווח ויש גופים שמטרתם טובת הציבור ואסור להם לחלק רווחים", הוא אומר. "עכשיו אנחנו רוצים להקים גוף הפועל למטרות ציבוריות אבל מבקש לאפשר חלוקת רווחים מסוימת או החזר השקעה.

"בעולם קראו לזה תאגידים עם מטרות מעורבות. גם בישראל נזדקק למסגרת משפטית שתיתן ודאות לשחקנים בתחום ותאפשר יצירת תאגיד מסוג חדש - תאגיד הפועל למטרות חברתיות ויכול להחזיר השקעה עם רווח מוגבל למשקיעים או לבעלי המניות".

אם לשפוט על פי ניסיון העבר, לממשלה יהיה קל יותר לפעול במודל של קרן הון שתשקיע בתחום ממוקד. ב-15 השנים האחרונות הוכיחה הממשלה כמה פעמים כי היא יודעת לפעול במתכונת הזו במידה משתנה של הצלחה.

הפעם הראשונה היתה בשנות ה-90 בתוכנית יוזמה, שהצמיחה את תעשיית קרנות הון הסיכון שהשקיעו בהיי-טק הישראלי. הפעם השנייה היתה בקרנות המנוף בשיאו של המשבר הפיננסי האחרון, שבו הקצתה המדינה כ-1.1 מיליארד שקל באמצעות שלוש קרנות למתן סיוע לחברות בקשיי מימון בשיתוף המגזר הפרטי.

יעקב בורק, מייסד אוורגרין, אחת מקרנות ההון סיכון הראשונות בישראל, וכיום פעיל חברתי ויו"ר ארגון מידות המדרג את האפקטיביות של עמותות, מצביע על הדמיון בין מודל קרנות הון הסיכון למודל אפשרי של קרנות חברתיות. "המשותף לתעשיית ההון סיכון בישראל אז ולמודל של קרנות הון חברתיות כיום, הוא שמדובר ברמת סיכון שלא היתה מוכרת למשקיעים", הוא אומר. "יש ליצור מסגרת שמצמצמת את הסיכון למשקיעים באמצעות כסף ממשלתי שיגן בפני הפסד, או שייתן עדיפות למשקיע על פני המדינה במקרה של תשואה".

מודל שוק ההון החברתי, מוסיף בורק, מזכיר את מבנה ההון סיכון המוכר כיום בישראל, תוך פשרה מסוימת בתשואה: "אלה יהיו אותן פרקטיקות שמאפיינות את ההון סיכון - הערכת היזם, הסיכונים וכן הלאה - אבל התשואות יהיו נמוכות יותר מכיוון שהן מכוונות גם להשיג תשואה חברתית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#