שנה למחאה |

"רפורמת הגנים - גזר דין אכזרי לילדים"

חברת הוועדה: "מקלים את הנטל הכלכלי - אך מזניחים את איכות החינוך"; חוק חינוך חובה לבני 3-4 יצא לדרך, חלק מההורים יזכו לסבסוד צהרונים, והחינוך לבני 0-3 עלה על סדר היום; אך ההמלצות המרכזיות לחינוך בגיל הרך נשארו מאחור

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ליאור דטל

שנת הלימודים תסתיים בקרוב, וברשויות המקומיות ובמשרדי הממשלה עמלים במרץ על יישום מסקנות ועדת טרכטנברג.

הוועדה נדרשה לתת מענה לדרישות הרבות שעלו במחאה החברתית, שהולידה שיח ציבורי על הנטל הכלכלי הכבד של ההורים ועל איכות החינוך שניתן לילדים. מסקנות הוועדה בתחום החינוך לא סיפקו את פעילי המחאה, שדרשו מהלכים גדולים, נועזים ויקרים יותר.

תעודת סוף שנה

ובכל זאת, היו לוועדה כמה הישגים משמעותיים: היא הביאה לתחילת יישום מלא של חוק חינוך חובה לגילאי 3-4, שנחקק כבר ב-1984; להמלצה מהפכנית על סבסוד צהרונים אחר הלימודים; ושמה דגש על החינוך לגילאי 0-3. ואולם, התוצאות בשטח עדיין רחוקות מלהלום את כוונות הוועדה.

חברי הוועדה קבעו כי "על הממשלה לקחת אחריות גדולה יותר בהקניית יכולות בגילים הצעירים - להעמיק את העשייה בגילי 3-4 ולקחת אחריות הדרגתית גם על גילי 0-3". בשנת הלימודים הבאה יופחת הנטל על ההורים - בעיקר בשכבות החלשות ביותר, וכן על חלק נכבד מההורים לבני 3-4 במערכת הציבורית.

ואולם, נראה שהממשלה אמנם הזדרזה ליישם את המסקנות שנוגעות להקלת הנטל הכלכלי - על ידי תוספות תקציביות למערכת ופריסתן לשנים הקרובות, הענקת נקודות זיכוי לאבות והקלה על תשלומי ההורים לבתי הספר וברכישת ספרים - אך צעדים אלה לא מעניקים מענה מלא לצוכרי הילדים - כך מזהירה פרופ' פנינה קליין, מומחית לחינוך בגיל הרך, כלת פרס ישראל לחינוך ואחת החברות הבולטות בוועדת טרכטנברג. "אני מאוד מוטרדת מהמצב", היא אומרת. "לצערי, נעשו צעדים שנוגעים לנושא הכלכלי בלבד".

קליין, העוקבת בדאגה אחר יישום ההמלצות, מוסיפה: "המלצנו על סטנדרטים לגבי איכות החינוך, אבל האיכות מופקרת. הייתי רוצה לראות את ההורים מתאגדים, כי חייבים לדאוג שהפעוטות יקבלו טיפול וחינוך איכותי - כדי שלא ניצור נזקים שיהיו בכייה לדורות".

פנינה קלייןצילום: מוטי מילרוד

כך למשל, אף שחברי הוועדה הדגישו את חשיבות איכות החינוך שניתן כיום במעונות, ההמלצות המשמעותיות בתחום לא יושמו והצפיפות בגני הילדים נותרה גבוהה ומנוגדת להמלצות מומחים לגיל הרך, ועולה בהרבה על המקובל במדינות המפותחות. כמו כן, עדיין לא ידוע האם סבסוד הצהרונים, שהיו אמורים לתת מענה חינוכי לילדים בשעות אחר הצהריים ולצמצם פערים, אכן ייושם בערי הפריפריה שהיו אמורות ליהנות ממנו כבר השנה.

בנוסף, קבעה הוועדה כי יש להקים גוף מקצועי לגיל הרך שיתווה אסטרטגיה לפיתוח תכנים התפתחותיים וחינוכיים למעונות ויקבע את דפוסי ההשקעה בהם והסטנדרטים לפיקוח. עדיין לא הוקם גוף שכזה.

בני 0-3: ההמלצה המרכזית נותרה בחוץ - ועדיין אין פיקוח על המעונות

הורים טריים שמעוניינים לחזור למעגל העבודה נתקלים בקשיים: קיים מחסור גדול במעונות המסובסדים, ולא כולם יכולים לשלוח את ילדיהם למעונות הפרטיים היקרים - מה גם שהם לא מפוקחים.

התוצאה: 270 אלף ילדים בני 0-3 נשארים כל יום עם הוריהם, הסבתות או המטפלת, ו-100 אלף נוספים מבלים את רוב היום במסגרות שכלל לא ידוע מה טיב הטיפול בהן. היתר, כ-100 אלף ילדים, נמצאים במסגרות המסובסדות.

גן ילדים בהקמה ברחוב פנקס בתל אביבצילום: תומר אפלבאום

לפי דו"ח טרכטנברג, "המחקר המדעי בנושא התפתחות הילד מצביע על כך שגילי 0-3 הם קריטיים לפיתוח היכולות והאיזון הרגשי של הילד, שהם בעלי חשיבות מכרעת להמשך התפתחותו. הפוטנציאל לנזק בלתי הפיך לילד הוא עצום. מחקרים הראו פגיעה מוחית ברורה בילדים אשר בגילים אלה לא זכו לטיפול הולם. השארת הפיקוח על מעונות היום בידי התמ"ת היא מצב שדורש שינוי יסודי ומיידי. מעונות יום הם מוסדות חינוכיים התפתחותיים ועל כן צריכים להיות תחת האחריות של משרד החינוך. זהו צעד ראשון ותנאי הכרחי לכל המהלך".

את המצב הבעייתי הציעה הוועדה לפתור בשתי המלצות עיקריות: לאשר את חוק הפיקוח על המעונות שהוגש לממשלה כבר לפני שנתיים, ולהעביר את האחריות על המעונות ממשרד התמ"ת למשרד החינוך.

"המשרד המופקד על חינוך הוא משרד החינוך, לכן נראה סביר שהוא יטפל באוכלוסייה רגישה בגילים אלה. המטרה היתה לייצר רצף חינוכי פדגוגי", מסבירה פרופ' פנינה קליין, מומחית לחינוך בגיל הרך שהיתה חברה בוועדת טרכטנברג. לצורך כך ביקשה הוועדה להקים צוות בין-משרדי שיגיש עד ינואר תוכנית פעולה מסודרת, וליישם את המהלך עד ספטמבר 2012.

לא מדובר בחידוש של הוועדה, אלא בנושא שכבר נדון בעבר בין משרד החינוך לתמ"ת. ואולם, האחריות על המעונות נותרה בידי התמ"ת, שלא מיהר לוותר על התקציבים והסמכות הכרוכים בה, ועל פי עמדת שר התמ"ת, שלום שמחון, המשרד יהיה מוכן להעביר את הסמכות למשרד החינוך רק אם יוחל חוק חינוך חינם מגיל אפס. ההמלצה בנושא כלל לא נכללה בהחלטות הממשלה הנוגעות לפרק החינוך בדו"ח. לפי תגובת התמ"ת, "כל עוד אין חוק חינוך חינם מגיל אפס, ואין מדובר בשירות הפתוח לכולם חינם, הרי שהמעונות הם כלי לעידוד יציאת נשים לעבודה - וככזה מקומו בתמ"ת".

לפי חוק הפיקוח, מי שמבקש להפעיל מעון צריך לקבל רישיון, ועליו לעמוד בסטנדרטים בנוגע לתנאים במעון, לכישורים ולניסיון של המטפלים, כמו גם לעמוד בבחינות מקצועיות. החוק עבר דרך ייסורים מ-2010, עד שנמשך במארס האחרון חזרה על ידי שמחון, בעקבות התנגדות של כמה חברי כנסת - וכעת עובדים בתמ"ת על הגשתו מחדש.

לפי התמ"ת, "החוק לא עבר בגלל התנגדות שהובילו הארגונים המפעילים את המעונות, בשל חשש מתחרות. אנו פועלים במרץ במטרה להביא את הצעת החוק מחדש לאישור הכנסת, ואישורו הוא בעל חשיבות רבה".

מה בכל זאת בוצע? ניתנו שתי נקודות זיכוי לגברים עבור כל ילד עד גיל 3. כמו כן, התמ"ת פועל להוספת 50 אלף מקומות חדשים במעונות המפוקחים בחמש השנים הקרובות, ותגבור מערך הפיקוח והאכיפה בהם. הוועדה, עם זאת, המליצה להוסיף 60 אלף מקומות חדשים - מעבר לגידול שהיה צפוי, כ-10,000 מקומות בחמש השנים הקרובות.

מנתוני בנק ישראל עולה כי סבסוד המעונות נמוך יותר בישראל מאשר בעולם המערבי (כ-44% מהעלות, לעומת 68% במדינות המפותחות), ואם חוק הפיקוח יאושר, עלויות הפעלת הגנים יעלו בכ-40% - וההורים יישאו ברובן, אלא אם יינתן תקצוב מלא על ידי הממשלה.

השורה התחתונה: מסקנות הבסיס של הוועדה לגילאים אלה עדיין לא יושמו.

בני 3-4: "מערכת הגנים החדשה - גזר דין אכזרי לילדים"

הרשויות המקומיות נמצאות מאז הקיץ האחרון במרוץ נגד השעון - בעוד חודשיים וחצי תתחיל שנת הלימודים הבאה, ועליהן לבנות כמה שיותר גנים כדי לקלוט אלפי ילדים, בהתאם למסקנות דו"ח טרכטנברג. הוועדה המליצה לתת חינוך חינם ל-80 אלף ילדים שכרגע לא נמצאים במסגרת חינוכית ציבורית (אלא שוהים בגנים פרטיים, עם ההורים או עם מטפלת), וכן לספק חינוך חינם ל-120 אלף ילדים השוהים כיום בגנים ציבוריים בתשלום. ואולם כבר עכשיו ידוע שלכ-40 אלף ילדים בני 3-4 לא יהיה מקום בגנים החינמיים.

בערים הגדולות מחפשים פתרונות יצירתיים - בתל אביב בונים גנים בקומות, בחיפה ממירים בתי כנסת לגנים, ובהרצליה הודיעו להורים שיימצא מקום לכל הילדים, אבל רק אחרי סוכות. למרות זאת, במשרד החינוך גאים במהלך הענק שהובילו בחודשים האחרונים ושעלה על הציפיות - לפי נתוני המשרד, עד תחילת שנת הלימודים ייפתחו כ-866 גנים חדשים, וכ-428 גנים פרטיים נוספים קיבלו רישיון ויוסבו לגנים ציבוריים - כך שלכ-85% מבני 3-4 תימצא מסגרת חינוכית, ובהם כמחצית מ-80 אלף הילדים שהיו עד כה ללא מסגרת חינוכית.

על פני השטח אין מדובר בשיפור של ממש, מכיוון שכיום כ-74% מהילדים בגילים אלה נמצאים במסגרות חינוכיות. למרות זאת, הנתון מעודד מבחינת היכולת של משרד החינוך להשלים את המהלך בשלוש השנים הקרובות - שבסופן ייכנסו בני 3-4 למסגרת חוק חינוך חובה. מה גם שהמשרד הצליח לגייס כ-2,600 גננות חדשות.

הבעיה היא שמערכת הגנים הזאת מסתמנת כאחת הצפופות בעולם. משרד החינוך הציב תקן של 31 תלמידים בכל גן, בדומה למצב בגני הילדים הקיימים, עם סייעת אחת וגננת אחת (בפועל, מספר הילדים הוא 31-35). מערכת החינוך לגילאי הרך בישראל היא כבר כיום אחת הצפופות מבין מדינות OECD, אחרי מקסיקו וטורקיה, עם 22.6 ילדים לכל גננת, לעומת 14.4 בממוצע במדינות OECD. עם זאת, כשבוחנים את היחס בין מספר אנשי הצוות בגן לילדים, מצבנו טוב יותר מהממוצע ב-OECD, עם 11.1 ילדים לאיש צוות לעומת 13.1 במדינות הארגון.

למרות שדו"ח טרכטנברג לא עסק במפורש במספר הילדים בגנים, לא כולם מרוצים מהמצב החדש. באחרונה הודיעו 200 סטודנטיות בשנה השלישית לחינוך לגיל הרך במכללת לווינסקי כי הן מסרבות לקחת חלק ברפורמה בתנאים הנוכחיים. גם פרופ' פנינה קליין, כלת פרס ישראל לחינוך, שכמומחית לגיל הרך היתה חברה בוועדת טרכטנברג, מבקרת את אופן יישום המלצות הוועדה. "פתיחת מסגרות בלבד, בלי דאגה לאיכות הטיפול הניתן לילדים, היא עצימת עיניים ועלולה לגרום לנזקים התפתחותיים", היא אומרת ל-TheMarker.

קליין, שב-2008 עמדה בראש ועדה לבחינת איכות החינוך בגיל הרך, שהמליצה לממשלה להגביל את מספר הילדים בני 3-4 בגנים ל-14-16, מוסיפה כי "כיום, המשמעות של חינוך חינם בגיל 3-4 פירושה הכנסה של כ-35 ילדים לכיתה אחת עם גננת אחת וסייעת אחת.

זה לא עומד בדרישות המינימליות של טיפול בילדים בגיל הזה. אנחנו חותמים על גזר דין אכזרי מאוד לילדים בשנים הקרובות". לדבריה, "המחקרים מצביעים על נזקים פוטנציאליים כאשר לא מעניקים לילדים חינוך איכותי כבר בשלבי ההתפתחות המוקדמים, ולכן המצב הנוכחי מדאיג".

דלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך, טוענת מנגד כי "המדינה תספק חינוך חינם לכלל גילי 3-4 תוך שלוש שנים. ובכך, משפחות רבות שידן לא השיגה יוכלו לקבל את השירות מהמדינה. גם כיום כ-220 אלף תלמידים בגילי 3-4 נמצאים בסטנדרט הקיים בחינוך הממלכתי והרישום הער לגנים שהתקיים ברשויות המקומיות מצביע על רצונם של ההורים לשלב את ילדיהם בחינוך הממלכתי בגיל הזה. החלטת הממשלה היא על חינוך חינם ולא על חינוך חובה, כך שהבחירה היא של ההורים".

בתנועת פעילי החינוך, שהוקמה במטרה לקדם את מערכת החינוך, מגיבים: "צר לנו שמשרד החינוך שוב מקריב את הטווח הרחוק לטובת הטווח הקצר. המשרד ממהר למצוא מבנים לגנים, אך במקביל לא עושה מספיק לטובת הכשרת הגננות ולא עושה בכלל לטובת השקעה בחשיבה ערכית ופדגוגית כדי להעלות את הסטנדרטים בגנים". זאת, למרות מחקרים המצביעים על החשיבות העליונה של ההשקעה בילדים בגילים הללו".

השורה התחתונה: הורדת הנטל הכלכלי עבור חלק גדול מההורים שיצליחו להתקבל לגנים החדשים, אך במחיר של גנים צפופים וחוסר וודאות לגבי הרישום עד הרגע האחרון.

סבסוד הצהרונים: בינתיים, מעמד הביניים ימשיך לשלם על צהרונים

המרוץ לבניית גני הילדים החסרים ליישום חוק חינוך חינם לגילי 3-4 הוריד מסדר היום את גלגוליה של אחת ההמלצות המשמעותיות ביותר בדו"ח טרכטנברג: ההמלצה לסבסד צהרונים לילדים.

כיום, לפי ועדת טרכטנברג, רק 16% מילדי הגן ו-27% מילדי כיתות א'-ג' נמצאים במסגרות אחרי הלימודים, בעוד שהיתר מסיימים את הלימודים ב-14:00. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-145 אלף משפחות בישראל משלמות 515 שקל בחודש בממוצע לילד עבור צהרונים, ומחיריהם מגיעים עד 1,200 שקל בחודש.

החלטת הממשלה לאמץ את המלצת הוועדה לסבסד צהרונים סיפקה פתרון חינוכי והקלה לאלפי הורים. לפי ההחלטה המקורית, הסבסוד ייפרש על פי אשכולות חברתיים-כלכליים של היישובים, כך שיינתן סבסוד לשלושת האשכולות הכוללים את השכבות החלשות באוכלוסייה - ולחלק מהאשכול הרביעי. שלושת האשכולות כוללים בעיקר יישובי מיעוטים ויישובים בעלי אופי חרדי, כמו בני ברק. יישובי האשכול הרביעי כוללים גם את ירושלים, לוד ודימונה.

עם זאת, באפריל החליט הקבינט החברתי-כלכלי לבטל את מבחן התעסוקה כתנאי לקבלת הסבסוד לצהרונים בשלושת האשכולות הנמוכים - שפירושו שרק הורים עובדים יזכו לסבסוד, בהתאם למצבם הכלכלי - ולהסמיך את שרי האוצר והחינוך לבצע שינויים בנוגע ליישום התוכנית ביתר היישובים במדינה כפי שיראו לנכון.

בממשלה הדפו טענות שהשינוי נגרם בעקבות לחץ הסיעות החרדיות, ופרופ' מנואל טרכטנברג הסביר כי הוא תומך במהלך, מאחר שבדו"ח המקורי הומלץ להחיל את הסבסוד באופן אוניברסלי.

הנימוקים נגד הכללת מבחן התעסוקה היו כי הכללתו תפגע ותיצור אפליה בין ילדים שהוריהם עובדים ובין אלה שהוריהם אינם עובדים, ואילו עם ביטולו ניתן יהיה לאפשר לכלל הילדים ליהנות ממסגרות חינוכיות אחר הצהריים. ואולם, תוספת הילדים לתוכנית הגדילה באופן מהותי את תקציבה ולכן הוחלט ליישם אותו בינתיים רק באשכולות 1-3. עדיין לא ידוע אם ייושם כגם באשכול הרביעי או בחלק ממנו.

נימוקי ועדת השרים כי המהלך יצמצם פערים באוכלוסייה לא התקבלו בעיקר בקרב תושבי ירושלים, שהיו אמורים ליהנות מהסבסוד כבר בשנה הקרובה. קבוצת הורים מהעיר פירסמה עצומה אינטרנטית נגד ביטול מבחן התעסוקה, שבה נכתב כי "לילדים שהוריהם עובדים אין אפשרות לחזור הביתה עם סיום הלימודים, ואולם למשפחות שבהן ההורים בוחרים שלא לעבוד יש אפשרות כזאת".

תנועת התעוררות בירושלים שלחה מכתב חריף לשר החינוך, גדעון סער. "יש פה כניעה של השרים לציבור החרדי, ופגיעה באינטרס של חיזוק ירושלים", אומר עופר ברקוביץ', יו"ר התנועה. "יש דרישה לחינוך איכותי ונגיש יותר מאשר לעוד השקעה בתיירות בעיר העתיקה".

חברת מועצת עיריית ירושלים, רחל עזריה, אמרה כי "החלטת הממשלה לחזור בה מהמסקנות שהיא בעצמה אימצה היא אווילית ומלאת צביעות. ממשלה שמדברת על יציאה לעבודה ושוויון בנטל, תדע להפוך את התיקון המעוות שהתקבל".

המאבק אף הגיע לדיון בוועדת החינוך של הכנסת, שבו קרא ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) להפסיק את האפליה בין האוכלוסיות בירושלים ואמר: "מבחני התעסוקה הם שם קוד נגד הציבור החרדי. אני משבח את האמא שמגדלת שמונה ילדים ועובדת קשה יותר מהשכנה שלה שהתקבלה למשרה כלשהי. אסור לסכסך בין האוכלוסיות ולפלג את העיר". בכל מקרה, תלמידי הכולל היו זוכים לסבסוד על פי הגדרות מבחני התעסוקה של התמ"ת.

ממשרד החינוך נמסר כי "ביטול מבחן התעסוקה מונע פגיעה בילדים. מדובר בהחלטה חינוכית וערכית. יישום התוכנית באשכול הרביעי יהיה חלק מהדיונים התקציביים בין משרדי החינוך והאוצר במסגרת תקציב 2013".

השורה התחתונה: הורדת הנטל הכלכלי של הצהרונים להורים הנזקקים ביותר - לרוב, הציבור הערבי והחרדי. מעמד הביניים ימשיך לחכות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker