בונד רודף אחרי הרעים ומחסל אותם עם כסף. הרבה כסף - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בונד רודף אחרי הרעים ומחסל אותם עם כסף. הרבה כסף

כבר 50 שנה רודף ג'יימס בונד אחרי הרעים ומחסל אותם, בעזרתם האדיבה של ב.מ.וו, אסטון מרטין, אומגה, הייניקן וסמירנוף. סדרת הסרטים נהפכה לזירת קרב בין חברות עולמיות, והשיא ייצא לאקרנים בנובמבר

2תגובות

כשהסרט הראשון בסדרת הסרטים האגדית של ג'יימס בונד - "ד"ר נו" - יצא לאקרנים ב-1962, כמעט לא הובלטו בו מותגים. המוצר היחיד שזכה לאזכור קל היה האקדח שנשא שון קונרי, הראשון שגילם את דמותו של הסוכן הבריטי, כשהוחלף מהברטה הוותיק לוולטר ppk - שנחשב אז לחדיש.

אבל הסיבה האמיתית לכך שהברטה אוזכר בסרט הראשון היתה שיוצרי הסרט רצו לשמור על נאמנות למקור - ספריו של מחבר ספרי ג'יימס בונד, איאן פלמינג, שצייד אותו באקדח מהסוג הזה. כיום מעריכים כי פלמינג לא ייחס חשיבות רבה לכלי הנשק שבו השתמש בונד והוא כתב על הברטה בספר הראשון בסדרה רק משום שהיה נפוץ מאוד בשנות ה-50, אז יצא "קזינו רויאל", הספר הראשון בסדרה. בהמשך החליף פלמינג את אקדחו של בונד לוולטר רק משום שנאמר לו שהוא אקדח טוב יותר, ללא מניעים מסחריים נסתרים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

אך מאז נהפכה סדרת סרטי ג'יימס בונד למסחטת חסויות, שבה כל פריט שמשמש את בונד מקבל אזכור נרחב ובדרך כלל גם נושא תפקיד משמעותי. זה לא יוצא דופן בסרטי קולנוע שיוצאים כיום, אך נראה כי בסדרת הסרטים הזו הפריזו מעט בשימוש במותגים מסחריים ובחשיבות שהם מקבלים במהלך הסרט. כיום הבירה ששותה בונד זוכה לקלוז אפ אימתני, המכונית עושה את עבודת הריגול במקומו, והשעון שהוא עונד מהווה את סמל הגבריות לכל הצופים. לפי הדיווחים בתקשורת, יותר משליש מתקציב ההפקה של הסרט הבא בסדרה - מקורו בחסויות. בסך הכל ישלמו חברות מסחריות למפיקי הסרט "סקייפול", ה-23 בסדרה, כ-45 מיליון דולר. בכך יעקוף הסרט הקרוב את "דו"ח מיוחד" של סטיבן שפילברג כסרט עם מעורבות הפרסומות והחסויות הגדולה בהיסטוריה.

גם התקציב של סרטי בונד תפח משמעותית במהלך השנים. תקציבו של "ד"ר נו" היה כ-1.2 מיליון דולר בלבד, והוא הכניס באותם ימים כמעט 60 מיליון דולר. עם חישובי האינפלציה, הסרט הכניס יותר מ-425 מיליון דולר במונחים של ימינו. לשם השוואה, תקציבו של הסרט "קוונטום של נחמה" מ-2008 היה כ-230 מיליון דולר, והוא הכניס כ-600 מיליון דולר.

עד כה הכניסו כל הסרטים בסדרת סרטי ג'יימס בונד (עם חישוב אינפלציה) כמעט 12 מיליארד דולר, בעוד שעלויות ההפקה הסתכמו בפחות מ-5 מיליארד דולר. הסבר חלקי לשאלה מדוע מעורבות המפרסמים בסרט החדש כה גדולה אפשר למצוא בעובדה שאולפני MGM, המפיקים את הסרט, התאוששו רק באחרונה מפשיטת רגל שהתרחשה בסוף 2010. כחלק מהליכי ההתייעלות של האולפנים קוצצו תקציבי סרטים רבים והפקתם התעכבה. זו גם הסיבה לכך שהסרט ייצא רק בסוף השנה, על אף שתאריך היציאה המקורי תוכנן ל-2011. לשם המחשה, אספנו חלק מהחפצים שמקבלים בשנים האחרונות הדגשה גדלה והולכת בסרטי בונד.

מכונית: בסוף הוא חזר לבריטית

אי אפשר שלא להתחיל במכונית שבה נוהג 007, הסוכן החשאי בעל הרישיון להרוג. בתחום הרכב אפשר לראות בבירור ניכר כיצד השתלטו החסויות על הסרטים הידועים. בעוד בסרט הראשון השתמש בונד במגוון כלי רכב של כמה יצרנים, כמו שברולט בל אייר ואימפלה וסאן בים אלפיין של בריטיש ליילנד, היצרנית הבריטית שנסגרה מאז, בסרטים הבאים המכונית של בונד קיבלה חשיבות גדולה הרבה יותר.

בסרט השלישי בסדרה, "גולדפינגר", נהפכה המכונית שבה השתמש בונד, אסטון מרטין DB5, לכוכבת אמיתית. המכונית כללה מקלעים אוטומטיים ואמצעי מיגון מרשימים ביחס לשנות ה-60, אז יצא הסרט לאקרנים. אותה אסטון מרטין שבה השתמש בונד ב"גולדפינגר" נמכרה במכירה פומבית ב-2007 לאספן מכוניות, תמורת 4.1 מיליון דולר.

הבחירה באסטון מרטין נראתה טבעית, שכן מדובר במותג ספורט בריטי - כיאה לסוכן חשאי נועז שמשרת את המלכה. בשנות ה-90 עוררה הבחירה בב.מ.וו כמחליפה של האסטון בתפקיד המכונית של בונד סערה גדולה. רבים בבריטניה טענו שלא יכול להיות שג'יימס בונד - סמל של הממלכה - ינהג בב.מ.וו הגרמנית (זו לא היתה המכונית הגרמנית הראשונה שבה נהג בונד, אך זו היתה הפעם הראשונה שבה היא שימשה כמכונית העיקרית שלו).

ב.מ.וו ניצלה את החשיפה שקיבלה בסרטי בונד למסעות פרסום והשקה גדולים. כך, למשל, בחרה החברה הבווארית לערוך הצגה ראשונה לדגם Z3 בסרט "גולדן איי" שיצא ב-1995. המכונית בסרט הגיעה עם תוספות מיוחדות כמו טילי סטינגר, והיא זכתה בסך הכל לזמן מסך של פחות משתי דקות. לאחר שלושה סרטים שבהם היתה ב.מ.וו נותנת החסות העיקרית כמכונית של ג'יימס בונד, חזרה אסטון מרטין לככב.

בסרט "למות ביום אחר", שיצא ב-2002, חזר בונד לנהוג באסטון מרטין, הפעם מדגם וונקוויש, אבל המותג הבריטי היה שייך באותן שנים לענקית האמריקאית פורד. החברה מדטרויט לא ויתרה על ההזדמנות לערוך תצוגת תכלית של כוחה בסרט, והציגה בו לראווה מותגים נוספים שהיו אז בבעלותה - פורד, וולוו, יגואר ולנד רובר. על המסך אי אפשר היה לראות, אפילו לא במקרה, מכונית שיוצרה על ידי יצרנית אחרת: אפילו הרעים נהגו בכלי רכב מתוצרת החברה.

ב-2006 חשפה פורד בראשונה בסרט "קזינו רויאל" את דגם המונדיאו החדש, וב-2008 הוצג בסרט "קוואנטום של נחמה" דגם המיני של החברה, קא (שאינו משווק בישראל) - לא בדיוק המכונית שבה הייתם מצפים לראות את בונד נוהג. לפי דיווחים, פורד שילמה 14 מיליון דולר למפיקי "קזינו רויאל" עבור חשיפה של שלוש דקות למונדיאו. אגב, בסרט שייצא לאקרנים בנובמבר ישוב בונד לנהוג באותו דגם של אסטון מרטין מ"גולדפינגר".

אלכוהול: בירה מעורבבת, לא מנוערת

המשפט האלמותי שתבע שון קונרי כשביקש קוקטייל מרטיני "מעורבב, לא מנוער" הופיע לראשונה בספר "יהלומים לנצח", והוא ליווה את בונד לכל אורך הדרך. אבל בשביל מעט כסף, מוכן הסוכן לוותר על ההרגל הוותיק. בתחילת אפריל דווח כי דניאל קרייג, שיגלם את דמותו של בונד ב"סקייפול", ילגום בכלל בירה.

לפי הדיווח, חברת הייניקן חתמה על חוזה עם מפיקי הסרט, שלפיו יראו את בונד שותה בירה מתוצרת החברה לפחות בסצנה אחת. קרייג הגן על הטענה כי בונד מאבד את המסורת וטען כי "הסרט יקר להפקה. יש לנו מערכת יחסים עם כמה חברות ולכן אנחנו יכולים לעשות את הסרט. בלעדיהן לא היינו יכולים לעשות אותו. זה מצער, אבל ככה זה".

הייניקן תנצל כמובן את הפלטפורמה של הסרט ותשיק בסמוך לעלייתו לאקרנים קמפיין מיוחד. ואולם כבר בסרט "קזינו רויאל" אמר בונד לברמן "נראה לך שאכפת לי", כשזה שאל אותו איך הוא רוצה את המרטיני שלו.

אבל זו לא תהיה הפעם הראשונה שבה ישתה בונד משקה ממותג. בסרט "מחר לנצח", שיצא לאקרנים ב-1997, הזמין בונד וודקה ועל המסך נראה בבירור בקבוק סמירנוף. לאחר יציאת "קוואנטום של נחמה" ב-2008 השיקה סמירנוף סדרה מיוחדת של וודקה "ג'יימס בונד". בסרטים אחרים לגם בונד גם וודקה מתוצרת אבסולוט ופינלנדיה. כל החברות השיקו קמפיינים שמתארים את המותגים כ"משקה של ג'יימס בונד".

שעונים: למות בשעה אחרת

אחד החלקים האהובים ביותר על הצופים בסרטים של בונד הוא הקטע שבו הסוכן החשאי מקבל את השעון החדש שלו - שהוא למעשה אולר שווייצי, מערכת לייזר משוכללת ולפעמים גם חבלי סנפלינג נסתרים. גם בתחום זה ניצלו החברות המסחריות את ההזדמנות והתנפלו על פרק כף היד של 007.

בסרטים הראשונים בסדרה ענד בונד שעון רולקס יוקרתי. בהמשך, ענד שעון ברייטלינג ושעונים של חברת סייקו היפנית. השם סייקו נראה בבירור בסרטים של בונד משנות ה-70 וה-80, כחלק מהסכם בין החברה למפיקי הסרט. החל בשנות ה-90 מעניקה חברת השעונים אומגה, שנמצאת בבעלות חברת סווטש, חסות לסוכן החשאי המפורסם.

ב-2002 הוציאה אומגה מהדורה מוגבלת של השעון מהסרט "למות ביום אחר" לרגל 40 שנה ליציאת סרטו הראשון של בונד. החברה ייצרה כ-10,000 יחידות מדגם השעון וכיום הוא נמכר באלפי דולרים. החברה ידעה לנצל מאז את הפלטפורמה של סדרת הסרטים, והשיקה בכל פעם מהדורות מוגבלות של הדגמים שענד בונד ושל דגמים הדומים לאלה שהוא ענד - במחיר גבוה מזה של דגמים מקבילים ברמתם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#