דרושים: 10,000 עובדי היי-טק ב-23 אלף שקל לחודש - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דרושים: 10,000 עובדי היי-טק ב-23 אלף שקל לחודש

כיצד ייתכן שדווקא ההיי-טק הישראלי, שנחשב לקטר הצמיחה ולחלום של רבים כל כך, משווע לידיים עובדות? ■ "בעוד חמש שנים יהיו חסרים 20 אלף עובדים" ■ יהודה זיסאפל: התשובה נעוצה במספרם הנמוך של בוגרי המדעים באוניברסיטאות ■ המקצועות החסרים - כתבה אחרונה בסדרה

296תגובות

<<בעבור קותי, מהנדס חומרה מתחיל בחברת היי-טק קטנה שיושבת במבואות הדרומיים של חיפה, תקופת התיכון ביקנעם היתה תקופה רעה. ציוניו במתמטיקה, בפיסיקה ומרבית המקצועות האחרים היו נמוכים, ואת רוב זמנו הוא בילה בחצר או בים. הנס התרחש כשהגיע לי"ב: הוא נבחר להשתתף בפרויקט משלוש לחמש, שיזמה לפני עשור קבוצת בוגרי הטכניון בראשות יהודה זיסאפל.

מטרת הפרויקט, שכלל כ-2,000 תלמידים מיישובי הפריפריה, היתה לגייס אנשי מקצוע טובים לענפי ההיי-טק. "נבחרנו, כ-40 תלמידים מבית הספר, בעלי קשיים מיוחדים בלימודים, לקבל הדרכה ולשפר את ההישגים במתמטיקה, בפיסיקה ובאנגלית. אחרי חצי שנה הגעתי לציונים של 80 ו-100. המשכתי בלימודי מחשבים באוניברסיטת תל אביב, וכל השאר היסטוריה".

כתבות קודמות בסידרה

הנדסאי מתחיל מרוויח 10,000 שקל בחודש - פי 2 מעורך דין מתחיל

מדוע מסרבים הישראלים לשכר של 15 אלף שקל?

"העובדים קיימים - אבל איש אינו טורח להכשיר אותם"

מוטי מילרוד

לפני חמש שנים יזמה הקבוצה פרויקט נוסף, אופקים להיי-טק, שבו 250 חיילים משוחררים עברו מכינה של 14 חודשים במתמטיקה, פיסיקה ואנגלית, לקראת הפסיכומטרי והלימודים הגבוהים. כמחצית מהמסיימים התקבלו לאוניברסיטאות והשאר למכללות, בדרך לקריירה בהיי-טק.

שני הפרויקטים הם חלק משורה של יוזמות לגיוס עובדים להיי-טק, המשווע לכוח אדם איכותי. "על פי הערכות מבוססות, חסרים כיום 8,000-10,000 מהנדסי חומרה ותוכנה, והמספר גדל משנה לשנה", אומר אלישע ינאי, יו"ר איגוד חברות האלקטרוניקה. "בעוד חמש שנים כבר יגיע המספר ל-20 אלף. מספר הסטודנטים שמתחילים לימודי מדעים מדויקים עלה מ-1996 בהתמדה והגיע ל-8,000 בשנה, אבל מאז 2005 הוא כבר לא עולה, ואילו הביקוש גדל".

כמו תעשיות רבות אחרות, גם ההיי-טק נהנה עד היום מפירות העלייה הרוסית. "באמצע שנות ה-90 איתר האיגוד מהנדסים מקרב העלייה מבריה"מ לשעבר במקצועות כמו מהנדסי גשרים ומנהרות, מהנדסי טנקים ומהנדסי חקלאות, ובסיוע שר העבודה דאז, אלי ישי, הכשיר כ-20 אלף מהם לעבודה בתחום התוכנה והחומרה", אומר ינאי. "אבל הם כבר היו בשנות הארבעים לחייהם, וזה אומר שבתוך זמן קצר נאבד אותם, והמחסור יגדל".

מה הפתרון להערכתך?

ינאי: "שני מגזרים, החרדי והערבי, הם כיום העתודה המשמעותית ביותר של ההיי-טק. עם כל הכבוד לפרויקטים התנדבותיים למיניהם, על הממשלה לקחת את החרדים והערבים ולעשות מה שעשינו בשעתו עם הרוסים - להכשירם לעבודה בהיי-טק. כמו כן, יש להגדיל את התקציבים למוסדות כמו הטכניון, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת באר שבע, כך שמספר הסטודנטים למדעים המדויקים יגדל ב-1,000 בשנה.

"כדי לשמור על מעמדה של ישראל בתחום היי-טק, יש להכפיל את היצוא של הענף, שמגיע כיום ל-25 מיליארד דולר בשנה, ואת זה ניתן לעשות רק באמצעות תוכנית פעולה תקיפה של גיוס עובדים חדשים".

23 אלף שקל בחודש

זיסאפל, יו"ר רד בינת, שקדם לינאי בתפקיד יו"ר איגוד חברות האלקטרוניקה, מסכים כי המחסור מורגש מאוד בכל התחומים בענף, החל בתקשורת ובמחשבים, עבור בתעשייה הביטחונית וכלה בביוטכנולוגיה. בקבוצת רד בינת, הוא מספר, המעסיקה כיום 4,000 עובדים, חסרים 300-400 מהנדסי תוכנה, בעיקר בודקי איכות.

וקנין עופר

"השכר אצלנו אטרקטיבי למדי, כ-23 אלף שקל בממוצע - יותר מהשכר הממוצע בחברת החשמל, וזה מבלי שנהיה מונופול", הוא אומר. "ובכל זאת אנחנו מתקשים לגייס עובדים. אבל זה לא קורה רק אצלנו. מה שמניע את ההיי-טק הוא מהנדסים ומדענים, הם אלה שמייצרים את הערך המוסף, והם שמושכים את ההשקעות לחברות. התעשייה שלנו עובדת כמו ספירלה: ככל שנקלטים יותר מהנדסים ומדענים איכותיים, כך החברות מתפתחות בקצב מהיר יותר, ואז גדלים גיוסי ההון, ההשקעות והאקזיטים, ושוב נוצר מחסור בעובדים".

זיסאפל מעלה נקודה נוספת, שבוודאי תקפיץ לא מעט אנשים. לדבריו, הקיפאון במספר הבוגרים בתחום מדעי המחשב, הרפואה, המתמטיקה, הפיסיקה, הכימיה, הביולוגיה וההנדסה מדאיג בעיקר על רקע העובדה שלא כל 8,000 הבוגרים שמגיעים לשוק מדי שנה אכן מספקים את הסחורה. כוח אדם איכותי, בעל ערך מוסף, הוא אומר, הוא בוגרי האוניברסיטאות בלבד, ולא בוגרי המכללות. הם אלה שחסרים כל כך בחברות כמו אינטל, צ'ק פוינט, ECI ורד בינת. "עם 3,300 בוגרי אוניברסיטאות בלבד (במדעים המדויקים) אי אפשר לקיים תעשיית היי-טק משגשגת", הוא אומר.

אז מה עושים?

בטווח הקצר יש להשקיע בהכשרת בני 50-60, שתימשך שישה עד תשעה חודשים, כדי להחזיר אותם למעגל העבודה בהיי-טק. מדובר בעובדים רציניים ומסורים שיכולים לחזור ולהיות מהנדסי פיתוח מוצלחים. זה גם הזמן להשקיע מאמץ בהבאתם לישראל של מהנדסים ומדענים יהודים מהתפוצות. בחו"ל יושבים אלפי אנשים שאפשר לתמרץ לחזור לישראל ולעשות כאן קריירה יפה. בישראל הם יכולים להתקדם מהר יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם, אולי פרט לעמק הסיליקון".

ובטווח ארוך היותר?

"לצערי, לא ממצים אצלנו את הפוטנציאל הקיים של כוח אדם איכותי, כי מערכת החינוך בישראל לא מכשירה את התלמידים למתמטיקה ולפיסיקה ברמה גבוהה. צריך להתחיל מבית הספר היסודי, או אפילו מגן הילדים. ההון האנושי בישראל פשוט מוזנח".

אינטל, שמעסיקה 8,000 עובדים ברחבי הארץ, מגייסת מדי שנה 400 מהנדסים, 200 הנדסאים ועוד 600 סטודנטים להנדסה, לחשמל, לאלקטרוניקה ולמדעי המחשב. נירית כהן, סמנכ"לית משאבי האנוש, מספרת כי המבוקשים ביותר הם בוגרי מדעי המחשב, הנדסת תוכנה ואלקטרוניקה. "כמו בכל חברת היי-טק, אנחנו נכנסים כל העת לתחומים חדשים וזקוקים מאוד למהנדסי אנלוג ולמהנדסי ולידציה, אבל קשה להשיגם".

לדבריה, ההנדסאים המבוקשים ביותר הם בתחום המחשוב והבקרה, החשמל, האלקטרוניקה ומיזוג האוויר. אינטל פועלת בדרכים מגוונות כדי להתגבר על המחסור הקבוע בכוח אדם איכותי, בהן חיפוש באמצעות רשתות חברתיות. כמו כן היא מגיעה באמצעות הקונסוליות הישראליות בחו"ל וארגון הג'וינט למהנדסים ולמדענים יהודים בארה"ב ובמערב אירופה.

מאמץ מיוחד משקיעה החברה במגזר הערבי, באמצעות מודעות פרסום במדיה הערבית. "השכר גבוה, התנאים הנלווים מעולים ויש ביטחון תעסוקתי", אומרת כהן, "אני לא זוכרת פיטורים וקיצוצי שכר גם בתקופות של משברים בענף. ובכל זאת המחסור מורגש היטב".

haim.bior@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#