רושמים פטנט? משרד הביטחון מאחוריכם - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רושמים פטנט? משרד הביטחון מאחוריכם

יזם מתחום התוכנה גילה באחרונה כי משרד הביטחון עצר את רישום הפטנט שלו לצורך בדיקה - והוא אף עלול להודיע על איסור הרישום. מבדיקת הנושא עולה כי המונח "המצאה בעלת ערך צבאי" נמצא כיום בתחום אפור מבעבר. הצפי: יותר ויותר יזמים יפגשו את משרד הביטחון בדרך לפטנט

9תגובות

>> פעם החיים היו פשוטים יותר: הקו המפריד בין מוצר צבאי לאזרחי היה ברור, איש לא חשב שטנק הוא המצאה אזרחית, ועולם הסייבר היה נחלתם של חנונים חובבי פנטזיה. כיום הדברים נראים אחרת : אפליקציה שתוכננה לעולם האזרחי יכולה לשמש אמצעי לחימה מודרני - וגם להיפך.

באחרונה קיבל א"מ, יזם היי-טק ותיק, שיעור במציאות משתנה. במהלך רישום פטנט קיבל את המכתב המנומס הבא: "מכוח סמכותו על פי סעיף 95 לחוק הפטנטים, העביר הרשם את בקשתך לשר הביטחון כדי שישקול האם לתת לגביה צו". בהמשך נכתב כי המצאות שעלולות לפגוע בביטחון המדינה או בסודותיה ייבדקו על ידי משרד הביטחון במשך שישה חודשים שבמהלכם לא יירשם הפטנט בישראל, וחל איסור לרשום אותו בחו"ל. הפרת ההוראה היא עבירה פלילית שגוררת מאסר של שנתיים.

"לא ידעתי שמשרד הביטחון יכול להיות מעורב ברישום פטנט או לעצור אותו", אומר א"מ שלא התכוון חלילה לפגוע בביטחון המדינה, ומוסיף שגם עורך דינו לא ממש הכיר את התהליך. בקבוצת ריינהולד כהן, פירמת עורכי הפטנטים הגדולה בישראל, דווקא מכירים את הנושא. "יש הגיון בכך שמדינה רוצה לשמור על עצמה ועל ערכיה הביטחוניים", אומר עו"ד אהוד האוזמן, שותף בכיר ואחראי על תחום ההיי-טק בקבוצה. "הדבר בא לידי ביטוי בחוקי רוב המדינות המתוקנות בעולם, ולכן אין מניעה שמשרד הביטחון - ולא רק רשם הפטנטים - יבדוק בקשות פטנטים שאינן חד-משמעיות. עם זאת, המושג 'ערך ביטחוני' אכן משתנה. פעם חומרי נפץ היו ערך ביטחוני, כיום טכנולוגיות בתחום המחשב יכולות להיות מאוד רלוונטיות לשדה הקרב החדש".

לכן אפשר להניח שיותר ויותר יזמי תוכנה תמימים ייבדקו על ידי משרד הביטחון?

"זו שאלה מעניינת שאין לי עליה תשובה. אני מסכים שמדובר בתחום מעורפל מבעבר. ימים יגידו איך זה ישפיע על הקשר שבין משרד הביטחון והיזמים".

לשמור על שקיפות, לא להיבהל

המשמעות המעשית של העברה של בקשת פטנט לבדיקת משרד הביטחון והטלת צו חסיון פשוטה: הפגיעה ביכולת להגן על קניין רוחני פירושה במקרים רבים גזר דין מוות על היכולת לגייס משקיעים ופיתוח מסחרי של המוצר נשוא בקשת הפטנט. "זה קורה, אבל יחסית מעט", אומר האוזמן. "ומעטים מאוד אכן מקבלים את צו החיסיון. במדינה שבה רישום פטנט אורך שלוש-ארבע שנים - רק כי יש תור - שישה חודשים הם עיכוב זניח יחסית. לרוב, מייד בתום התקופה, אם היזם לא שומע שוב ממשרד הביטחון, הוא יכול להמשיך בתהליך ללא כל עיכוב או בעיה".

מה אם אכן מוטל צו חיסיון?

"אם מדובר ביזם שפיתח מוצר אזרחי בתום לב - אך מאחר שמדובר בהמצאה בעלת ערך צבאי הוטל צו חיסיון - הוא יכול לערער בפני ועדה מיוחדת. אם גם זה לא מצליח, החוק קובע שהמדינה חייבת בפיצוי היזם שנפגע כלכלית. כאן נכנסים לתחום בעייתי מעט. כדי לקבל פיצוי צריכה להתכנס ועדה ברשות שופט עליון, איש אקדמיה ורשם פטנטים. ברור שקשה לכנס ועדה כזו. עד היום התכנסה הוועדה פעמים ספורות. הדיונים בוועדה היו חסויים, והפיצוי ליזם - זעום".

פירוש הדבר הוא ויתור מוחלט על המוצר ופגיעה כלכלית אמיתית.

"לשמחתנו יש שינויים גם בתחום הזה. אם בעבר הוטל צו לכל חיי הפטנט (20 שנה), הרי ששינויים שנידונים עכשיו בכנסת יחייבו את המדינה להצדיק את הצו בכל פרק זמן שייקבע. בנוסף, תהליך הערעור יהיה נוח יותר, וכמוהו גם כינוס ועדת הפיצויים. כיום קיימת מודעות גדולה לצורך לשמור על איזונים. יזמים לא יפגעו בביטחון המדינה, אבל המדינה תעשה מאמץ גדול כדי לשמור על חופש העיסוק וזכות הקניין של הממציאים".

הכל היה נמנע אם היזם היה רושם את הפטנט בארה"ב, למשל?

"בעיקרון כן, אבל אז הוא היה נהפך לעבריין. על פי חוק, אזרח ישראלי שיש בידיו המצאה שעניינה בתחום הנשק, התחמושת או ערך צבאי אחר - כאמור תחום אפור בשנים האחרונות - חייב להגיש את בקשת הפטנט קודם כל בישראל. הגשת ישירות בארה"ב? אתה מסתכן בעד שנתיים מאסר. נכון שעד היום הסעיף לא הופעל, אבל למה להסתכן?".

התמונה מסתבכת כאשר מדובר ביזם שלא היה מודע לדרישות החוק, וכבר נמצא בתהליך של גיוס הון או מכירה. לד"ר בשמת גונן, שותפה מנהלת בקבוצת ריינהולד כהן, שתי המלצות: לא להיבהל ולשמור על שקיפות. "בשלב ראשון מדובר בעיקר במחסום פסיכולוגי, שהרי רק על ממציאים מעטים נאסר להמשיך בתהליך", היא אומרת. "אפשר להניח שליזם התמים, שפוגש במפתיע את משרד הביטחון, נכונה חוויה לא נעימה. ליזם שקיבל הודעה מרשם הפטנטים הייתי ממליצה לערב משקיעים פוטנציאלים ולתכנן את המשך הפיתוח העסקי בהתאם".

איך יכול יזם להימנע מהתהליך הקשה הזה מלכתחילה?

גונן: "הוא צריך לדעת מאילו טעויות להימנע. התייעצות עם מומחים תימנע טעויות שיהיו קשות יותר לתיקון בעתיד".

ולסיום הדובדבן שבקצפת: הניסיון לקבל תשובה פשוטה לשאלה אילו תחומים טכנולוגיים חדשים מועדים להגיע למשרד הביטחון בתהליך רישום הפטנט, ואילו לא, מעלה בעיקר חרס. הן אנשי רשם הפטנטים והן משרד הביטחון התקשו לספק רשימה פשוטה שתעזור ליזמים להימנע מן המכשול, והסתפקו בהגדרות כלליות כמו "הגנת המדינה", "שמירה על סודותיה", "המצאות העוסקות באמצעי לחימה" ו"המצאות הנוגעות לתעשיות הביטחוניות".

גם האוזמן וגונן לא יכולים לתת רשימה ברורה, מה שמוכיח עד כמה הנושא מעורפל. הם מעריכים כי תחומים כמו הצפנה, אבטחה, האקינג (פריצה) או כל מה שקשור ללוחמת סייבר, מעוררים כיום יותר עניין, אך מסייגים כי "כל בקשת פטנט חייבת להיבדק לגופה".

tali.hs@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#