חוקרות מובילות: "יש להתחיל כבר בבית הספר" - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
איך מלמדים יזמות?

חוקרות מובילות: "יש להתחיל כבר בבית הספר"

בניגוד להגמוניה הגברית בתחום חקר היזמות באקדמיה בעולם, בישראל דווקא הנשים שולטות בכיפה ■ ארבע חוקרות בולטות בתחום מסבירות למה האקדמיה לא מעריכה עדיין את חקר היזמות - ואיך מתאימים את לימודי היזמות כך שיענו על צורכי השוק

3תגובות

במשך עשר דקות תמימות ניסו ארבעת נשות האקדמיה שהתכנסו בחדר אחד להכין רשימה מסודרת של חוקרי היזמות בישראל. לו היו מתבקשות להכין רשימה כזו בתחום השיווק או המימון זה היה מן הסתם פשוט, אלא שבתחום היזמות עלה הדבר בקושי רב.

בישראל 2012 מעט מאוד אנשי אקדמיה, פחות משאפשר לספור על שתי ידיים, הם חוקרי יזמות "טהורים", כאלה שזה תחום מחקרם הבלעדי. נוסף על המספר הזעום ניכרת תופעה נוספת: בעוד שבעולם רוב החוקרים הם גברים - בישראל דווקא נשים הן הגרעין הקשה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

פרופ' מירי לרנר, ראש החטיבה ליזמות במכללה האקדמית תל אביב-יפו, החלה לחקור את התחום באמצע שנות ה-90. אף שהיא כנראה החלוצה בתחום - היא טוענת בצניעות שהיא רק "בין הראשונות". פרופ' דפנה שורץ, ראש מגמת יזמות בפקולטה לניהול של אוניברסיטת בן גוריון ומנהלת מרכז בנג'יס ליזמות והיי-טק, הגיעה בכלל מהשטח ולימדה יזמות בחברה פרטית. בנות דור צעיר יותר, שיושבות לצדן, הן ד"ר דפנה קריב, חוקרת בכירה מהמסלול האקדמי של המכללה למינהל, שהספיקה כבר לכתוב שלושה ספרים, וד"ר מירי ימיני, רק בת 32 ולשעבר תלמידה של פרופ' לרנר. ימיני הגיעה מתחום הביוטכנולוגיה, עשתה הסבה, וכיום חברת סגל וחוקרת יזמות בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב.

לשאלה מדוע "השטח" מראה שיזמות היא נושא גברי בעוד שהאקדמיה מובלת בעיקר על ידי נשים לא מעלה תשובה אחת. ואולם נדמה שגילו הצעיר של התחום חשוב כאן. בעולם החלה היזמות להיחקר כבר בתחילת שנות ה-80, אז הוקם בבסון קולג' האמריקאי, שנחשב גם היום למעוז לימודי היזמות.

בישראל החלו לחקור יזמות רק בתחילת שנות ה-90, יחד עם העלייה הרוסית הגדולה, שדרשה מקורות תעסוקה בזמן קצר והיוותה כר נח לפריצת תחום אקדמי חדש. כתחום יותר יישומי ופחות תיאורטי - הוא נחשב סוג של בן חורג באקדמיה.

העוסקים בתחום נוטים להיות אנשים שיש בהם סקרנות אינטלקטואלית וראייה עתידית, שמוכנים להתמודד עם המשאבים הדלים שהוא מציע - תפישה נשית מוכרת. לתחום יש גם יתרון משמעותי - יש בו פחות תחרות, מה שמאפשר לנשים להזדקק לפחות "מרפקים" מאשר בתחומים מוכרים ומוצפים כמו שיווק או פיננסים. מכיוון שמדובר בתחום צעיר, מסקרן אך לא מוערך, לנשים, שמחפשות בדרך כלל תגמול פנימי (עניין) ופחות חיצוני (הכרה), קל יותר להצטרף אליו.

האם אחרי שנים שלושה עשורים הוא מוערך יותר? בפרקטיקה כן, במחקר עוד לא. בעוד שקורסים ומרכזי יזמות רבים נפתחים בכל בית ספר לניהול שמכבד את עצמו, גם בישראל, ובאוניברסיטאות כמו סטנפורד מחויב כל סטודנט לסיים קורס חובה ביזמות - ברמת המאמרים מדורגים כתבי העת בתחום היזמות נמוך יותר מאשר מגזינים ותיקים שעוסקים בניהול.

מכיוון שמסלול הקידום של איש אקדמיה תלוי בכתבי העת שבהם הוא מפרסם, קידומם של חוקרי יזמות קשה יותר. "כל המחקרים שפירסמתי בכתבי עת בתחום היו שווים פחות מאלה שמפורסמים במגזיני ניהול מסורתיים", אומרת קריב. "גם כתיבת ספרים בתחום, ובכלל, לא נחשבת במסלול הקידום. היה לי ברור שתואר הפרופסור שלי יתעכב". ימיני מצאה פתרון אחר. "כל המאמרים שלי מפורסמים בכתבי עת של חינוך", היא אומרת. "אני גם לא כותבת ספרים כרגע, כדי לא לעכב את הקידום".

למה בעצם נותרו עדיין כיסי התנגדות?

"מדובר בתחום יישומי והאקדמיה פחות מעריכה יישום" אומרת שורץ. "עם זאת, במהלך השנים המודעות הולכת וגדלה, ואתה גם ההכרה במרכזיות התחום".

זה לא פותר את בעיית סיווג כתבי העת.

לרנר: "נכון, אבל זה תהליך. בהרווארד זו המחלקה השנייה בגודלה, מתפתחים פורומים בינלאומיים, מתקיימים מדדי יזמות בינלאומיים, מאורגנים כנסים אקדמיים ברחבי העולם, וההכרה בחשיבות התיאורתית של התחום הולכת ותופסת את מקומה".

יכול להיות שיש לכן רגשי נחיתות מסוימים מול מקצועות הליבה של בתי הספר למינהל עסקים כי יזמות היא עדיין סוג של בן חורג?

ארבעתן: "להפך!".

ימיני: "יזמות היא נושא שצריך להתחיל ללמוד כבר בגן, ובאופן ברור בבתי הספר. עקרונות יזמיים הם הדרך להצלחה. אם רוצים להתמודד עם השינויים ששוק העבודה חווה: מבנה המשפחה האחר, יותר נשים שיוצאות לעבודה, יותר טכנולוגיה, יותר תחרות, אדם שמשנה מקצוע כמה פעמים בחיים - יזמות מאפשרת להתמודד נכון עם השינוי".

שורץ: "מדובר בכלי ראשון במעלה לחיזוק מעמד הביניים, שנשחק כל כך במשברים האחרונים".

קריב: "יזמות היא הדרך לעודד את השונה, היצירתי, הייחודי. אדם לומד לסמן מטרה ריאלית ולהגיע אליה כשהוא שומר על אופטימיות מול הקשיים שבדרך. זה תהליך לימודי חשוב לחיים".

לרנר: "יזמות פנימית היא חלק בלתי נפרד מהשיח הארגוני. כדי להצליח צריך לעודד עובדים שהם יזמים בתוך הארגון, לכן חשוב שגם מנהלים, ולא רק יזמים עצמאיים, ילמדו את הנושא".

לימודי יזמות בישראל - יש מקום לשיפור

לימודי היזמות בישראל מעולם לא היו כה פופולריים, אך יש עדיין מקום רב לשיפור. לא מעט יזמים כלל לא פונים ללימודי יזמות באקדמיה, מתוך תחושה שמדובר בתיאוריה ולא בפרקטיקה. אלה שכבר מגיעים לתוכניות כמו MBA עם התמחות בתחום חשים לעתים כי לא למדו את הנדרש כדי לצאת מוכנים יותר לחיים היזמיים.

הפתרונות, לפי ארבע החוקרות, מגוונים: "לימודי יזמות נעשים באופן מסורתי בפקולטות למינהל עסקים ומיועדים לתלמידים האלה", אומרת ימיני. "זה לא נכון. יזמות צריך ללמד גם סטודנטים מתחומים כמו מדעי הטבע, אמנות וכל תחום אחר. מהנדס שיוצא מהאוניברסיטה ומקים סטארט-אפ צריך להכיר כללי בסיס, כמו גם אותה אמנית שמקימה סטודיו. אבל לא צריך לחכות לאוניברסיטה, אלא להתחיל בבתי הספר - שם הדנ"א של הארגון צריך להיות יזמי, כשכולם שותפים בתהליך: תלמידים, מורים, הנהלה, וגם הורים".

לרנר מסכימה. לטענתה, הבנת הכוח של יזמות פנימית ושימוש בו עשויים לפתור לא מעט מהבעיות הכלכליות של מוסדות האקדמיה בישראל. "יש המון רעיונות במוחם הקודח של מדענים באקדמיה, אלא שהתרבות של האוניברסיטה לא משכילה לתת להם את האפשרות לממש אותם, בין היתר בעזרת הסטודנטים שיכולים להוציא אותם לפועל. ברגע שיזמות מאומצת כפילוסופיה של הארגון, היא חלה גם על אנשי הסגל הסגל המנהלי - וכמובן על הסטודנטים".

שורץ מציעה לכל מוסד אקדמי להעניק מעטפת כוללת שיש בה גם התמחות ספציפית שמזכה בנקודות זכות ביזמות, ובמקביל הפעלת גוף לא אקדמי כמו מרכז יזמות שנותן תמיכה, שירותים וליווי בתחומים פרקטיים. אותו מרכז יכול לתת גם קורסי יזמות לא אקדמיים ליזמים שאינם סטודנטים, כחלק מהשיתוף בין האקדמיה והקהילה. לדבריה, "אנחנו פתחנו באחרונה כמה קורסים כאלה - ויש לזה דרישה עצומה".

לדברי קריב, "חממת יזמות אקדמית היא תהליך חשוב. כשהקמנו את החממה במכללה למינהל, רצינו 16 יזמים. הגיעו 60. הדרישה גדולה מאוד. במדינות אירופה שונות נפתחות התמחויות ביזמות לתעשיות מסוימות, שלעתים גם מממנות אותן, וקולטות את היזמים הצעירים לעבודה. בישראל אנחנו חוברים עם בנקים או חברות גדולות כדי לקבל מימון לתוכניות חוץ לימודיות. הייתי שמחה אם עוד חברות היו מתגייסות לנושא. במקביל, חשוב לחבר סטודנטים כמנטורים בתחרויות כמו 'יזמים צעירים' - תהליך שמסייע להם עצמם ללמוד את הנושא".

"כך או כך, חשוב לטפח משוגעים לדבר", מסכמת שורץ. "כדי לקדם את התחום, הן ברמת הלימודים והן ברמת הפעילות הנוספת, חשוב שיהיה חוקר שמהווה את המנוע הפנימי לנושא, מחבר את הדקאן, וזה בתורו מחבר את הנשיא. ככה מרחיבים את גבולות ההכרה בחשיבות הנושא, מקדמים יזמות פנימית - ומאפשרים לסטודנטים לקבל יותר במהלך לימודיהם".

tali.hs@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם