תחתית שוק העבודה: אתיופים - מקבלי השכר הנמוך בישראל - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תחתית שוק העבודה: אתיופים - מקבלי השכר הנמוך בישראל

מחקר חדש מראה שעולי אתיופיה בעלי השכלה וניסיון מקבלים את השכר הנמוך ביותר במשק ■ יוצא אתיופיה עם שש שנות לימוד ועם ניסיון משתכר 137 שקל בממוצע ליום עבודה

14תגובות

>> יוצאי אתיופיה ללא ניסיון תעסוקתי הם כיום מקבלי השכר הנמוך ביותר בישראל, מעמד שבו נמצאו ערביי ישראל עד לעלייה האתיופית של שנות ה-80 וה-90 - כך עולה ממחקר חדש שערכו הכלכלנים ד"ר ארז סיניבר, דקאן בית הספר לכלכלה במסלול האקדמי המכללה למינהל, ופרופ' גיל אפשטיין מאוניברסיטת בר-אילן.

אוליבייה פיטוסי

המחקר הסתמך על מדגם מייצג של הלמ"ס (סקר הכנסות, 2010) שכלל 700 גברים ונשים בעלי 12 שנות לימוד לכל היותר: 123 יוצאי אתיופיה ו-577 ערבים. מהנתונים עולה שיוצאי אתיופיה משתכרים בעת כניסתם לשוק העבודה 30%-40% פחות מערבים בעלי מספר שנות השכלה זהה. לאחר 17 שנות ניסיון בשוק העבודה, פערי השכר מצטמצמים עד ששכרם של יוצאי אתיופיה עולה על זה של ערבים.

בקרב נשים, הפערים בשכר מצטמצמים לאחר 20 שנות ניסיון ואילו אצל הגברים הפער מצטמצם אחרי כעשר שנים.

בממוצע, ערבי בן 36 עם תשע שנות השכלה ועם ניסיון השתכר ב-2010 סך של 171 שקל ליום עבודה, בעוד שיוצא אתיופיה בן 33 עם שש שנות השכלה ועם ניסיון השתכר בממוצע 137 שקל ליום.

המחקר הראה כי התשואה על השכלה (שאינה אקדמית) גבוהה יותר אצל ערבים מאשר בקרב יוצאי אתיופיה: על כל שנת השכלה שרוכש ערבי הוא משתכר 3% יותר מיוצא אתיופיה. עם זאת, לדברי סיניבר, "כשבוחנים פרמטר של ניסיון בעבודה, רואים שעל כל שנת ניסיון יוצא אתיופיה מרוויח יותר לעומת הערבי. הפרשי השכר בין ערבים ליוצאי אתיופיה מצטמצמים מדי שנה ב-2.5%". פערי השכר בין נשים יוצאות אתיופיה לנשים ערביות מצטמצמים לאט יותר, מה שניתן לייחס לדברי סיניבר לעובדה שלנשים ערביות קל יותר למצוא עבודה לעומת נשים יוצאות אתיופיה.

משה זנדבנק

בישראל, אומר סיניבר, מחקר נוסף שביצע ובחן אוכלוסייה שאינה בעלת השכלה אקדמית הראה כי אחרי יהודים ילידי ישראל - שהם מקבלי השכר הגבוה ביותר (265 שקל ליום בממוצע ב-2010) - נמצאים עולי בריה"מ (215 שקל ליום בממוצע) ובמקום השלישי ערביי ישראל. "'בזכות' העלייה האתיופית הערבים כבר לא בתחתית סולם מקבלי השכר", אומר סיניבר.

מדוע יוצאי אתיופיה הם מקבלי השכר הנמוך ביותר בישראל? אחד ההסברים שמציע סיניבר הוא ההבדלים בגודל האוכלוסיות. המגזר הערבי בישראל מונה 1.5 מיליון איש לעומת יוצאי אתיופיה שמונים 140 אלף איש, ולכן לערבים יש אפשרויות תעסוקה גם בתוך המגזר עצמו, בעוד שלאתיופים יש פחות אפשרויות כאלה ולכן גם פחות יכולת למנף את עצמם מקצועית באמצעות קשרים תוך קהילתיים.

"עולים חדשים נתקלים בשני חסמים עיקריים - פערי תרבות וריכוזיות של מקומות עבודה", אומר סיניבר. "מה שקרה למשל בעלייה הרוסית הוא שהיה קושי תרבותי, אבל בשל העובדה שדובר במיליון עולים - הם יכולים היו להעסיק אלה את אלה, וכך לשבור את הריכוזיות. כך קורה גם במגזר הערבי, ואילו יוצאי אתיופיה הם לא קהילה מספיק גדולה כדי ליצור בתוכה רשת של קשרי עבודה".

שתי האוכלוסיות מופלות

סיניבר ואפשטיין הופתעו מהממצאים. "אם מתבוננים על ארה"ב, מקבלי השכר הגבוה ביותר הם גברים לבנים ילידי ארה"ב, אחריהם מהגרים לבנים, במקום השלישי מהגרים שחורים ובתחתית נמצאים שחורים ילדי ארה"ב", אומר סיניבר. "נוהגים להסביר זאת בכך שמי שבוחרים לרוב להגר למדינה הם העובדים הטובים יותר, ולכן משתכרים יותר. חשבנו שנראה את אותה המגמה בישראל, התבדינו".

לדבריו, הממצאים אינם מעידים בהכרח שיוצאי אתיופיה מופלים בשוק העבודה יותר מערבים: "שתי האוכלוסיות מופלות והרקע לאפליה שונה - ערבים מופלים על רקע לאומי ואתיופים בגלל צבע עורם".

מדוע יש שינוי מגמה אחרי 17 שנות ניסיון ויוצאי אתיופיה מתחילים להשתכר יותר?

"בתחילת הדרך שוק העבודה מעריך יותר את הערבים, גם על רקע האפשרות שלהם לעבוד בתוך המגזר. אני מעריך שמי שמעסיקים את יוצאי אתיופיה מגלים, אחרי שהעובדים הוכיחו את עצמם, שהשד אינו נורא. הם מתקדמים בעבודה ושכרם עולה".

אילו צעדים קובעי מדיניות צריכים לנקוט כדי להפחית אפליה בתעסוקה בישראל?

"צריך להשקיע בחינוך לסובלנות ולא לאפשר מצב שבו יש בתי ספר נפרדים ליוצאי אתיופיה למשל. בנוסף צריך לחנך גם את המעסיקים - ככל שיותר אנשים מכל המגזרים והמוצאים יבואו באינטראקציה אחד עם השני, הדעות הקדומות יתחילו להיעלם. כשאוכלוסיות גרות בקהילות סגורות, קשה הרבה יותר להיפתח לשונה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#