כך תיכשלו בעסקים: כל הטעויות שאפשר לעשות כשמקימים חברה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך תיכשלו בעסקים: כל הטעויות שאפשר לעשות כשמקימים חברה

קשה לחזות במדויק מה עושה מיזם לרווחי, ולמה מישהו אחד מצליח בגדול במקום שרבים לפניו נכשלו ■ מחקר חדש של חוקר היזמות ד"ר אייל בנימין מאפשר ללמוד מטעויות של אחרים כדי לדעת מה כדאי לעשות - ובעיקר מה לא לעשות - בדרך למיזם הבא

21תגובות

התשובה לשאלה איזה שיעור של מיזמים - טכנולוגיים ואחרים - בישראל ובעולם, מצליחים להחזיר למשקיעים את הכסף נעה בין 5%-50% - תלוי את מי שואלים. ד"ר אייל בנימין, חוקר יזמות במכללה האקדמית תל אביב-יפו, מסביר שמדובר בתעלומה שנובעת מהעובדה שמחקר היזמות הוא תחום אקדמי צעיר מאוד.

בעולם החלו לחקור את התחום רק בסוף שנות ה-80, ובישראל המחקר עדיין בחיתוליו, כך שהמידע שנאסף עדיין לא עומד על רגליים מוצקות. את מחקרו האחרון החליט בנימין, שעומד גם בראש "המתחם" - תוכנית לימודים פרקטית ליזמים שמעוניינים ללמוד במקביל לעשייה, להקדיש לבדיקת הגורמים שמונעים מיזמים להגיע לאחוזי הצלחה גבוהים.

לשם כך פנו הוא ועוזריו למספר גדול של מאמרים, ספרים ואמירות שהשמיעו עשרות מומחי יזמות בעולם - מהאקדמיה ומהשטח. בכל פעם שמישהו מהם הצביע על סיבה לכישלון של יוזמה כלשהיא, היא קוטלגה ברשימה שתפחה והלכה. באופן הזה נאספו קרוב ל-120 סיבות שונות לכישלון אפשרי.

בשלב הבא חולקו הסיבות שנאספו לחמש קטגוריות מרכזיות, וכאן התגלתה הפתעה. הסברה הרווחת בקרב יזמים היא שבעיות הון הן הקושי המרכזי של כל מיזם, וכי עליהן הוא יקום או ייפול. מצד המשקיעים, צוות העובדים מצוין בדרך כלל כגורם ראשי, אלא שמספר הטעויות שנמנו בקטגוריות השונות הוכיח כי רובן מגיעות מכיוונים שונים לגמרי. "המטבע", אומר בנימין, "נמצא בכלל מתחת לפנס אחר".

לא מוכנים ללכלך את הידיים

במקום הראשון במצעד הטעויות נמצאים הכשלים הקשורים בתהליך בניית המיזם (41 טעויות בקטגוריה), הכוללים טעויות הקשורות בתכנון, שיווק ותזמון; במקום השני (28) טעויות שהן פונקציה של מבנה המיזם - משקיעים, שותפים וכדומה; אישיות היזם במקום השלישי (23); ניהול ההון, שבעיני היזם יהיה תמיד הראשון, מדורג רביעי (14); והרכב הצוות נמצא אחריו, וכולל 13 סוגים של טעויות.

איל טואג

טעויות בתהליך, המהוות כאמור את הרוב, נובעות בעיקר מתפישת מציאות שגויה. כך למשל, כשהמיזם מתנהל על פי תוכנית עסקית שלא הוכנה עד הסוף, או על פי תוכנית אסטרטגית לא אפקטיבית ולא מעודכנת. גם טעויות של תזמון קשורות לתהליך - כניסה מוקדמת או מאוחרת מדי לשוק, אי הבנת המשמעות של קניין רוחני וההגנה עליו, וכדומה.

טעויות בשיווק פוגעות מאוד בתהליך. "באופן כללי, יזם צריך לדעת שברגע שהוא מקים מיזם הוא מפסיק להיות מתכנת נפלא, או ממציא נהדר, או מעצב מן השורה הראשונה - ונהפך ליזם מקצועי, כזה שחייב לשלוט בכל התחומים", אומר בנימין. "חוסר הבנה בסיסי בשיווק, כמו גם במימון ובניהול, מכשיל לא מעט רעיונות נפלאים. אם יזם לא משקיע בלמידה של הנושאים האלה, ונדמה לו שהוא יכול לשחות בהם באופן אינטואיטיבי, הוא יעשה אינספור טעויות שעלולות להוליך את המיזם לאבדון", הוא אומר.

בניגוד לטעויות בתהליך, הרי שטעויות מבניות נעשות בעיקר בתחילת הדרך, ולעתים קרובות נהפכות לבכייה לדורות. כך למשל קורה, כשלמיזם יש מספר גדול מדי, או קטן מדי, של משקיעים או מלווים שיכולים להשפיע על דרכו. טעות אחרת היא פיזור גדול מדי של מניות, או לחילופין שמירה על המניות קרוב לחזה - כך שאין תמריץ לאנשים טובים להצטרף.

גם בחירת המיקום של העסק עשויה להתברר כטעות מבנית, שתשפיע על כוח האדם או על קירבה למשאבים אחרים. חלק מהטעויות המבניות הן הנחות בסיס שגויות כמו: "אם אני אהיה הכי גדול, היתרון יהיה אצלי בכיס", או "אם אני אעשה את זה הפוך מהמתחרים, אני אייצר מודל עסקי חזק ומנצח".

במקום השלישי נמצאת הקטגוריה הכוללת טעויות הקשורות לאישיותו של היזם. לדברי בנימין, יזם מצליח הוא קודם כל זה שמוכיח מחויבות מוחלטת לנושא, מה שמתבטא לא רק בברק בעיניים אלא גם בנכונות "ללכלך את הידיים".

"אחת הטעויות של יזמים היא הגישה שאומרת ‘הרעיון שלי - אתם תעשו את העבודה'", אומר ד"ר בנימין. "גם התפישה שאפשר להצליח על הדרך, בלי להשקיע מאמץ מוחלט במיזם מתבררת כפוטנציאל לכישלון". טעויות אחרות בקטגוריה הזו נובעות מאגו מפותח מדי, וכן ממוטיבציה לא נכונה. "אסור להיכנס למיזם אם המוטיבציה היא כסף", אומר בנימין. "זו הדרך הבטוחה לכישלון. כסף הוא המוצר הנלווה של המטרה העיקרית - המיזם עצמו. מוטיבציה נוספת שמביאה יזמים להיכשל היא כניסה למיזם בעיקר לשם ההרפתקה והאדרנלין. יזם שמחפש הרפתקאות לא יסכים לעשות את העבודה השחורה הנדרשת מיזם, וירוץ תמיד הלאה לדבר הבא - מה שיחליש את המיזם הנוכחי שלו".

לוקחים חברים במקום אנשי מקצוע

הקטגוריות האחרונות ברשימה שהרכיב ד"ר בנימין הן ניהול ההון, והרכב חברי הצוות. כך למשל, הניסיון לגדול מבלי לגייס כסף הוא אחת הטעויות הנפוצות של יזמים, כמו גם השקעה אישית של כל מה שיש ליזם עלי אדמות, ללא ביטחונות מתאימים. גיוס קטן מידי, או להבדיל גדול מידי, עשויים אף הם להתגלות כבעיה קשה במהלך הדרך.

במה שקשור לבחירת הרכב הצוות מתגלות טעויות ישראליות במיוחד. "יזמים נורא אוהבים לעבוד עם חברים שלהם", אומר בנימין. "זה באמת כיף לעשות משהו גדול עם חברים מהצבא או מהאוניברסיטה - הם רק שוכחים לשאול את עצמם אם מדובר באנשי המקצוע הנכונים. כך קורה שברגע האמת מגלים שאמנם היה כיף, אבל לא ממש פרודוקטיבי".

טעויות נוספות הקשורות לצוות הן שכירת מתכנתים גרועים, קושי בהנעת עבודת צוות, ריבים בין המייסדים והתייחסות לעובדים כאל חבר במקום כבוס - שפוגעת ביכולת להנהיג את הצוות על בדרכך.

כדי להימנע ככל האפשר ממספר הטעויות האפשריות הגדול הממתין בדרך למיזם מצליח, בנימין מנדב כמה עצות: "לפני שאתה נכנס למיזם, ודא שיש בך מחויבות מוחלטת כלפיו", הוא אומר. "במקביל, למד היטב במסגרת רשמית או בעזרת מנטורינג את שלושת התחומים החשובים - שיווק, מימון, וניהול. בקיאות בתחומים האלה יכולה לעשות את כל ההבדל בין כישלון והצלחה.

"חשוב להשקיע הרבה זמן ומאמץ בתכנון הפעילות, ולזכור לעדכן כל הזמן את התוכנית האסטרטגית, שהרי מדובר במיזם חי ואתו משתנים לעתים גם הכיוונים". ולסיום, הוא מנדב עצה אחרונה: "עשה את זה נכון: מוטיבציה נכונה, ניצול נכון של הזדמנויות, ערנות לתזמון וצוות נכון, יעזרו למיזם להתרומם ולהצליח".

tali.hs@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#