הלמ"ס: למדתם במכללה? בוגרי אוניברסיטאות מרוויחים יותר - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הלמ"ס: למדתם במכללה? בוגרי אוניברסיטאות מרוויחים יותר

לפי מחקר ראשון מסוגו, שכרם של בוגרי תואר ראשון באוניברסיטאות גבוה ב-500-800 שקל מבוגרי מכללות ■ פערי שכר של אלפי שקלים בין גברים לנשים בוגרי תארים דומים

39תגובות

פערי השכר של בוגרי תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות מסתכמים במאות שקלים בחודש, כאשר ברוב המקרים הפער הוא לטובת בוגרי האוניברסיטאות, פרט לתחומים כמו מינהל עסקים ומשפטים בהם הפער הוא לטובת בוגרי המכללות - כך עולה ממחקר שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המבוסס על כל הסטודנטים שהחלו לימודים לתואר ראשון בשנים 1998-2001. הלשכה עקבה אחרי העסקתם ומשכורתם במשך שלוש שנים מסיום התואר, עד ל-2008.

לפי הלמ"ס רוב מקבלי התואר הראשון (כ-25.6%) למדו בתחום מדעי החברה, כ-15.4% מהבוגרים למדו הנדסה ו-14.2% למדו מדעי הרוח. שיעור בוגרי תואר ראשון במשפטים היה 9.7% ובמינהל עסקים 7.6%. כ-7.2% מהסטודנטים סיימו תואר ראשון במדעי המחשב.

שכרם של בוגרי האוניברסיאות בשנה הראשונה מסתכם בכ-6,960 שקל (ברוטו) לחודש, אך לאחר שלוש שנים עולה ל-9,900 שקל (גידול של כ-42%). לעומת זאת, שכר בוגרי המכללות הכללי גבוה יותר, ובנטרול בוגרי המכללות לחיוך מסתכם בכ-7,820 שקל בשנה הראשונה לתעסוקה וב-11,777 שקל בתוך שלוש שנים (עלייה של כ-50.5%).

השכר הגבוה ביותר ניתן לבוגרי מדעי המחשב באוניברסיטאות. אלו, השתכרו בתוך 3 שנים 18,400 שקל בחודש (עלייה של כ-50% משכרם בשנה הראשונה לתפקיד). השכר של בוגרי התואר במכללות עמד אחרי שלוש שים על 15.6 אלף שקל (עלייה של כ-64%). לאחר מכן, השתכרו בוגרי תואר ראשון בהדסה מהמכללות 17.5 אלף שקל בחודש (עלייה של כ-64% משכרם בשנה הראשונה)לעומתם, בוגרי המכללות השתכרו לאחר שלוש שים 14.3 אלף שקל בחודש (עלייה של כ-48% משכרם בשנה הראשונה בתפקיד).

טס שפלן

העלייה המשמעותית ביותר בשכר ניתנת לבוגרי מינהל עסקים ומשפטים. בוגרי מינהל עסקים באוניברסיטאות השתכרו 10.8 אלף שקל בחודש בשנה השלישית לעבודתם, אך בתחילת דרכם הרוויחו 5,700 שקל בלבד (עלייה של כ-90%). לעומת זאת, שכרם של בוגרי מינהל עסקים לאחר שלוש שנים מהמכללות היה גבוה יותר - 12.5 אלף שקל (זינוק של כ-53% משכרם בשנה הראשוה, שגם הוא היה גבוה יותר - כ-8,100 שקל). בוגרי משפטים באוניברסיטאות השתכרו 11.9 אלף שקל (עלייה של כ-84%) ואילו בוגרי משפטים במכללות השתכרו 10.8 אלף שקל (עלייה של כ-50%).

בוגרי מדעי החברה באוניברסיטאות השתכרו 8,400 שקל לאחר שלוש שנים (עלייה של כ-30% מהשכר בשה הראשוה), ובוגרי התחום מהמכללות השתכרו 8,100 שקל לאחר שלוש שנים.בוגרי אדריכלות ועיחצוב באוניברסיטאות השתכרו לאחר שלוש שים 8,300 שקל (עלייה של כ-38.5%), ובוגרי המכללות בתחום זה השתכרו 7,500 שקל (עלייה של כ-35%).

השכר הנמוך ביותר ניתן לבוגרי מסלולי הוראה וחינוך ובוגרי תואר ראשון ברפואה. בוגרי תואר ראשון בחינוך השתכרו 6,400 שקל במידה וסיימו את התואר באוניברסיטה ו-5,300 שקל במידה וסיימו אותו במכללה. העלייה בשכר בקרב בוגרי מסלולי חינוך התבטאה בכ-20-25% בשלוש שנים. בוגרי רפואה ורפורת שיניים השתכרו 2,680 שקל בשנה הראשונה ו-5,700 שקל בשנה השלישית לעבודתם. שכרם של בוגרי התואר הראשון ברפואה נמוך מאחר ועדיין לא סיימו את הלימודים לקבלת תואר הד"ר.

על פי הלמ"ס, קיימים פערים של מאות שקלים בחודש בין שכרם של נשים וגברים, למרות שהם מחזיקים בתארים דומים.

אילן אסייג

שכרם הממוצע של כלל הבוגרים הגברים שסיימו תואר ראשון באוניברסיטה היה 10,248 שקל בשנה הראשונה להעסקתם לעומת 9,465 שקל בקרב בוגרי המכללות, ו-6,324 בקרב בוגרי המכללות להוראה. שכרם של הנשים שסיימו תואר ראשון היה נמוך בהרבה - 6,150 שקל לבוגרת תואר ראשון אוניברסיטאי, לעומת כ-6090 שקל לחודש לבוגרת תואר מכללה.

הפערים האלה באים לידי ביטוי גם בהמשך ההעסקה. בשנה השלישית לתעסוקתו השתכר בוגר תואר ראשון אוניברסיטאי כ-15,000 שקל לחודש לעומת שכר של 14,620 שקל לחודש של בוגרי מכללה. לעומת זאת, שכרם של נשים בוגרות מכללות היה גבוה יותר בשנה השלישית לתעסוקתן כ-8,700 שקל לעומת 8,000 שקל לבוגרות האוניברסיטאות.

כך למשל גברים שסיימו לימודי הנדסה באוניברסיטאות השתכרו 19,530 שקל לחודש בשנה השלישית לעבדתם לעומת 15,700 שקל לחודש לבוגרי המכללה, ואילו הנשים בוגרות האוניברסיטאות השתכרו בשנה השלישית 15,100 שקל לחודש לעומת 9,850 לבוגרות המכללות.

שכר הבוגרים במדעי המחשב עומד על 14,240 שקל עם סיום הלימודים בשנה הראשונה לתעסוקה ו-11,658 שקל עבור הנשים. בשנה הששלישית לתעסוקה עלה שכרם של הגברים בוגרי האוניברסיטאות לכ-21 אלף שקל לעומת כ-17 אלף שקל עבור בוגרי המכללות. שכר הנשים בשנה השלישית היה 17 אלף שקל לבוגרי האוניברסיטאות וכ-13 אלף שקל לבוגרי המכללות.

בוגרי תואר ראשון במינהל עסקים באוניברסיטאות השתכרו 12,650 שקל לחודש בשנה השלישית לעבודתם, אך בשנה הראשונה הרוויחו רק כ-6,100 שקל בלבד. בשנה השלישית השתכרה בוגרת אוניברסיטה כ-9,600 שקל לחודש לעומת כ-10,000 שקל שקיבלה בוגרת מכללה.

אלון רון

בכל תחומי הלימוד וסוגי המוסדות שכרם של יוצאי ישובים חלשים מבחינה רמה חברתית כלכלית לא נופל משכרם של בוגרי ישובים מבוססים. לפי הלמ"ס הממצא מעיד על הצלחה מרשימה של מערכת ההשכלה הגובהה בישראל לצמצום פערים חברתיים". עם זאת, קיימים פערים בנגישות למערכת ההשכלה הגבוהה לטובת יוצאי הישובים המבוססים, כך שלסטודנטים מרקע כלכלי מוחלש סיכויי הקבלה לאקדמיה נמוכים יותר. לפי הלמ"ס בוגרים יוצאי ישובים החלדשים ביותר (אשכולות חברתיים 3-1 מתוך 10) מהווים כ-15% מבוגרי תואר ראשון, למרות שמדובר על כ-18% מאוכלוסית ישראל.

עם זאת, קיימים פערי שכר בין בוגרי הישובים המבוססים לישובים המוחלשים. שכרם של בוגרי מינהל עסקים באוניברסיטאות מהעשירונים הנמוכים היה 8,500 שקל לחודש בשנה השלישית לתעסוקתם לעומת 11,255 שקל לחודש בשנה השלישית עבור מסיימי תואר אוניברסיטאי דומה מהישובים המוחלשים. בקרב בוגרי משפטים מהעשירנים הנמוכים ביותר הפער מסתכם בכ-1,000 שקלים.

בנוסף, מהמחקר עולה כי ככל שהציון הפסיכומטרי גבוה יותר כך גם השכר גבוה יותר. בשנה השלישית לתעסוקתם השתכרו בוגרי האוניברסיטאות הגברים שציון הפסיכומטרי שלהם היה נמוך (200-350) 6,118 שקל בחודש לעומת שכר של 15 אלף שקל לחודש לבוגרי תוא ראשון עם ציום פסיכומטרי גבוה (600-800).

ליאור מזרחי

היציבות התעסוקתית של מסיימי התואר הראשון נקבעה לפי מספר חודשי עבודה בשנה. באופן כללי בממוצע, גברים הועסקו 11 חודשים בשנה לעומת 10.3 חודשים בשנה עבור נשים, בשנה השלישית לאחר סיום התואר. התעסוקה של כלל בוגרי המכללות והאוניברסיטאות היתה דומה.

משך הלימודים הממוצע לתואר ראשו ןבאוניברסיטאות עומד על 3.87 שנים, לעומת 3.71 שנים במכללות. ההבדל נובע בין היתר גם מהבדלים בהרכב תוכנית הלימודים. הלמ"ס מצא שבכל אחד מתחומי הלימוד קיים פער בין מספר השנים לתואר שנקבע כל ידי המוסודת, לבין משך סיום התואר בפועל. כך למשל, נדרשו בממוצע כ-4 באוניברסיטאות ו4.7 שנים במכללות להשלים תוא במדעי הרוח, לעומת 3 שנים בתקן, וכ-3.6-4 שנים להשלים תואר במדעי המחשב לעומת שלוש שנות תקן.

ממצאי הלמ"ס מבוססים על שילוב מידע ממרשם האוכלוסין, נתוני הסטודנטים ומקבלי תואר ראשון , נתוני ההכנסה מרשות המסים, ונתוני מפקד האוכלוסין. הלמ"ס עקב אחרי בוגרי תואר ראשון במשך עד שלוש שנים ממועד סיום הלימודים.זו הפעם הראשונה בה נערך מחקר כזה בישראל במטרה לסייע למבקשים לרכוש השכלה גבוהה, בבחירת המקצוע והמוסד. הפרסום נערך בהתאם להמלצות ועדת היגוי של המועצה, שבראשה עמד המשנה לשעבר לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין.

איזה מקצוע הכי משתלם כלכלית ללמוד - ואיפה?

מינהל עסקים: בוגרי תואר ראשון במינהל עסקים באוניברסיטאות השתכרו 12,650 שקל לחודש בשנה השלישית לעבודתם, על אף שבשנה הראשונה הרוויחו רק כ-6,100 שקל. שכרם של בוגרי מינהל עסקים במכללות היה גבוה יותר מאשר של בוגרי האוניברסיטאות - 14,650 שקל בשנה השלישית. גם בתחום זה קיים פער משמעותי בין הגברים לנשים. בשנה השלישית השתכרה בוגרת אוניברסיטה כ-9,600 שקל לחודש, לעומת כ-10,000 שקל שקיבלה בוגרת מכללה.

אדריכלות: שכר בוגרי תואר ראשון באדריכלות ועיצוב שלמדו באוניברסיטאות היה 6,411 שקל עבור גברים ו-5,750 שקל עבור נשים בשנה הראשונה, ועלה ל-8,115 שקל עבור גברים ו-8,000 שקל לנשים בשנה השלישית לתעסוקה. שכר הבוגרים במכללות היה גבוה יותר עבור הגברים (6,526 שקל בשנה הראשונה) אך נמוך עבור הנשים (5,150 שקל בשנה הראשונה).

מדעי המחשב: שכר הגברים בוגרי מדעי המחשב היה 14,240 שקל בשנה הראשונה לתעסוקה ו-11,658 שקל עבור הנשים. שכר הבוגרים במכללות היה נמוך יותר (10,449 שקל לגברים ו-7,678 שקל לנשים). בשנה השלישית לתעסוקה עלה שכרם של הגברים בוגרי האוניברסיטאות לכ-21 אלף שקל לעומת כ-17 אלף שקל עבור בוגרי המכללות. שכר הנשים בשנה השלישית היה 17 אלף שקל לבוגרי האוניברסיטאות וכ-13 אלף שקל לבוגרי המכללות.

רפואה: ברפואה, השכר אחרי סיום התואר הסתכם בכ-6,900 שקל עבור הגברים ו-4,200 שקל עבור הנשים בשנה שלאחר סיום התואר הראשון, כשעדיין לא השלימו את לימודיהם. לאחר שלוש שנים עמד השכר על כ-8,000 שקל עבור הגברים וכ-4,800 שקל עבור הנשים.

הנדסה: גברים שסיימו לימודי הנדסה באוניברסיטאות השתכרו 19,530 שקל לחודש בשנה השלישית לעבודתם, לעומת 15,700 שקל לחודש לבוגרי מכללות, ואילו הנשים בוגרות האוניברסיטאות השתכרו בשנה השלישית 15,100 שקל לחודש לעומת 9,850 לבוגרות המכללות.

משפטים: בוגרי תואר ראשון למשפטים באוניברסיטאות השתכרו כ-14,115 שקל לחודש בשנה השלישית לתעסוקתם לעומת כ-13 אלף שקל בקרב בוגרי המכללות, ואילו הנשים בעלות תואר אוניברסיטאי השתכרו כ-10,400 שקל לחודש לעומת 9,000 שקל בקרב בוגרות המכללות.

מדעי החברה: בתחום מדעי החברה הרוויחו גברים בוגרי אוניברסיטאות כ-12 אלף שקל בשנה השלישית לתעסוקתם לעומת 10,900 שקל שקיבלו בוכרי המכללות. שכרם של נשים בוגרות מדעי החברה עמד על כ-7300 שקל בק3רב בוגרות האוניברסיטאות והמכללות.

ממצאי הלמ"ס מבוססים על שילוב מידע ממרשם האוכלוסין, נתוני הסטודנטים ומקבלי תואר ראשון, נתוני ההכנסה מרשות המסים ונתוני מפקד האוכלוסין. הלמ"ס עקב אחרי בוגרי תואר ראשון במשך עד שלוש שנים ממועד סיום הלימודים. זו הפעם הראשונה בה נערך מחקר כזה בישראל במטרה לסייע למבקשים לרכוש השכלה גבוהה בבחירת המקצוע והמוסד. הפרסום נערך בהתאם להמלצות ועדת היגוי של המועצה, שבראשה עמד המשנה לשעבר לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#