ברשויות המקומיות נערכים לחוק חינוך חינם: "לא שיתפו אותנו בהחלטה" - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ברשויות המקומיות נערכים לחוק חינוך חינם: "לא שיתפו אותנו בהחלטה"

לאחר 28 שנה, סוף-סוף החליטה ממשלת ישראל ליישם חוק חינוך חינם מגיל 3 - ומי שנותר להתמודד עם הבשורה הן הרשויות המקומיות ■ איך הן יספיקו, מה צריך לעשות ראש העיר, מה חושבות הגננות הפרטיות ומה ההורים באמת רוצים?

8תגובות

 שושי פינקלמן אמורה היתה להיות הלקוחה האידיאלית של חוק חינוך חינם מגיל 3, שהשבוע החליטה הממשלה סוף-סוף ליישם, החל בספטמבר הקרוב. היא תושבת ראשון לציון, אם עובדת לשלושה ילדים - שתי ילדות בכיתה א' ובגן חובה, וילד בן שנתיים. ההוצאה החודשית שלה על הגן הפרטי של בנה הצעיר - כ-2,200 שקל - היא הגבוהה ביותר בחשבון המשפחתי, אחרי המשכנתא.

לכאורה, היא היתה אמורה להיות מאושרת מהאפשרות שניתנה לה להיפטר מההוצאה הזאת כבר בספטמבר. אבל שושי אינה מתרשמת במיוחד מהצעת החוק, ובוודאי שאינה מתכוונת לשלוח את בנה לגן עירוני בספטמבר. "הגן הפרטי ש בו הוא נמצא כיום נפלא, גם הגדולות היו בו", היא אומרת. "היחס משפחתי, ויש מטפלת אחת לחמישה ילדים. אין סיכוי שמבחינה לוגיסטית יספיקו ליישם את החוק עד ספטמבר - להקים כל כך הרבה גנים ולהכשיר אלפי גננות. גם אם כן, בגן עירוני יש 30 ילדים עם גננת וסייעת במקרה הטוב, ואני לא רוצה להפקיר את החינוך של הבן שלי. אז נמשיך להצטמצם עוד שנה אחת, אני אמנע מבילויים כדי לחסוף את הכסף".

עופר וקנין

כמה שעות לאחר שהממשלה החליטה ליישם את החוק במלואו, לאחר 28 שנים שהוא יושב על המדף ומחכה לתקציבים - עובר מרכז הכובד לרשויות המקומיות. התקציב לחוק חינוך חינם מגיל 3 אמנם יגיע ממשרד החינוך וכך גם בניית הגנים, אבל בפועל, הרשויות הן שיידרשו לאתר קרקעות זמינות, לבנות גנים, לעמוד בביורוקרטיה ולהמתין לאישורים. בנוסף, יהיה עליהן להתמודד עם ההורים הלחוצים ולהבין איך סוגרים את פערי הביקוש עד ספטמבר.

לא ערוכים לספטמבר

בחרנו בראשון לציון כמקרה בוחן. זוהי עיר באזור המרכז המונה 231 אלף תושבים, בדירוג חברתי-כלכלי של 7 מתוך 10 - הרף העליון של מעמד הביניים - וקצת יותר ממחצית מ-3,000 הילדים שגרים בה הולכים לגן עירייה בגיל 3. עד כמה מוכנה הרשות ליישום החוק, מה חושבות הגננות בגנים הפרטיים והאם ההורים מתכוונים לנצל את ההזדמנות שניתנה להם?

מסתבר שפינקלמן לא לבד. גם אתי, אם לשלושה מראשון לציון שביקשה לא להזדהות בשם משפחתה, מתכוונת להשאיר את בנה בגן הפרטי. "מבחינה כלכלית ברור שמשתלם יותר לעבור לגן עירייה, אבל השאלה היא מה אתה מקבל. לא רק שבגן פרטי היחס אישי יותר, אלא שכאשר ביקשתי גן עירייה מסוים עבור הילדים הגדולים, גם אותו לא קיבלנו. גם כיום המערכת לא עומדת בעומס כי אין מספיק גנים. חוץ מזה, בגן פרטי את יכולה לקבל התחייבות מהגננת שייכנסו רק 15 ילדים. בגן עירייה יכולים להגיע 35, 38 ואין לך אפשרות להשפיע על זה".

אתי מוסיפה: "זה חוק מעולה, אבל לפחות בעירייה שלי לא נראה שיש יכולת ומשאבים לבצע אותו כמו שצריך". לפי העירייה, כנראה שהיא צודקת. מבדיקה שביצעה עיריית ראשון לציון עולה כי חסרות 54 כיתות גן כדי לקלוט את כל הילדים בגילי 3-4 בעיר, שאינם לומדים בגנים ציבוריים. לפי הערכת העירייה, בעיר יש כ-3,000 ילדים בשנתון גיל 3, מהם כ-55% לומדים בגני עירייה; כעת עליה למצוא מקום לעוד כ-1,400 התלמידים הנותרים. המצב בגיל 4 טוב יותר כאשר כ-80% מבני גיל זה כבר לומדים בגן עירייה.

משרד החינוך פנה רק באוקטובר האחרון לרשויות המקומיות וביקש מהן לבדוק מהם הצרכים ברשות, לצורך יישום החוק; אי אפשר לבנות גן עירוני בלי אישור של משרד החינוך, שמממן את עלות הבנייה ומעניק לגן רישיון. העיריות העבירו למשרד את מספר הגנים שחסרים להן, וכעת הן מחכות שהמשרד יכריע כמה גנים הן יוכלו לבנות. לאחר מכן מתחיל הליך איתור קרקעות או מציאת מבנים להסבה, אישור ועדה מקומית ומחוזית, מכבי אש, אישור משרד הבריאות ואז - הבנייה. "חוץ מהחלטת הממשלה שקראנו וחוץ מהפנייה של משרד החינוך באוקטובר לא היה מגע נוסף בין משרד החינוך לעירייה", אומר ראש העיר, דב צור.

בראשון לציון עקפו בשנים האחרונות את הנוהל בכך שבנו גנים פרטיים במימון העירייה, שאינם צריכים אישורים כה רבים, ואז השכירו אותם למפעילים בתמורה לסבסוד חלק משכר הלימוד. כעת המהלך יקל עליהם לסגור את העסק ולהמיר את המבנים לגנים עירוניים, ולתת לגננות אפשרות לעבוד בהם - או לא לעבוד כלל - וגנים אלה כנראה יתחילו לפעול בספטמבר.

גם לאחר שיקבלו את אישור משרד החינוך על פי העירייה - יידרשו 4-6 חודשי תכנון וקבלת היתרים מהגורמים השונים ולאחר מכן יידרשו 7-9 חודשים לבנייה עצמה. כך, הגנים החדשים יהיו מוכנים, במקרה הטוב, בעוד שנה ובכל מקרה לא בספטמבר, כמובטח. "ברור שלא היינו ערוכים לבניית 54 גנים", אומר צור, "אני מניח שאם נדע שהתוכנית יוצאת לדרך ומשרד החינוך מוכן לעמוד בהוצאות, בתוך שנה ורבע ניתן יהיה לסיים את בניית הגנים החדשים".

ואולם בעירייה לא מודאגים: כנראה שהם מכירים את צאן מרעיתם. "בסטטיסטיקה של גיל 3 מחשיבים גם פעוטות שעדיין לא הגיעו לגיל הזה. הם זכאים להירשם לגן, אבל אני אומרת בוודאות: גם אם זה יהיה חינם, לא כל ההורים ירשמו אותם לגן עירוני", אומרת שלומית זכאי, ראש אגף קדם יסודי בעיריית ראשון לציון האחראית על החינוך לגיל הרך בעיר. "לא כל הילדים בגילאים האלה בשלים ועצמאים ויכולים להיות בחברה של ילדים רבים במשך היום. בפועל, הרישום לא יהיה בשיעור של 100%".

לדברי זכאי, היא מבינה את ההורים שיבחרו להשאיר את ילדיהם בגנים הפרטיים. "כל הורה מכיר את הילד שלו ויודע אם הוא עצמאי מספיק ומתאים למסגרת ציבורית. אני מאמינה במערכת הציבורית, ילד שנכנס אליה רק מרוויח". לדבריה, העירייה התכוננה ליישום החוק עוד בשיאה של המחאה בקיץ. "יידעתי את קברניטי העיר כבר אז שלפי תחושת הבטן שלי החוק הזה ייושם כי הוא יושב בקנה כבר 28 שנים. לכן, כבר בקיץ התחלנו לבדוק את העניין".

בינתיים, מתמודדים בעירייה עם פניות רבות מההורים, "שרוצים להבין מה החוק הזה אומר, איך אפשר להירשם ולקבל פרטים. בעקבות יישום החוק והפניות החלטנו לשלוח לכל ההורים חוברת מאוד מפורטת לגבי הרישום", אומרת זכאי.

באשר לגננות לגנים החדשים, צור מוסיף כי "לא ברור עדיין כיצד יגויס כוח האדם, אבל אנחנו מניחים שכתוצאה מכך שחלק גדול מההורים ירצו להעביר את הילדים לחלק מהגנים הציבורים ממילא, יגויסו גננות מתוך הגנים שייסגרו". יכול להיות שגננות מגנים פרטיים יועסקו בגנים עירוניים - אבל מהלך כזה יכול להוביל רק משרד החינוך, שהוא המעסיק של הגננות בגנים עירוניים, ולא העירייה.

"גנים פרטיים שוחטים במחיר"

למותר לציין כי התחזית הזאת אינה משמחת במיוחד את הגננות הפרטיות בעיר. "מערכת החינוך הולכת אחורה. לעבור לכיתה עם 35 ילדים, עם גננת וסייעת - זה לא תנאים", חורצת מרי בן יחזקאל מארגון גני הילדים הפרטיים, בעלת גן פרטי בראשון לציון זה 25 שנה. "ההיגיון אומר שדבר שניתן בחינם - ייקחו אותו. בי אישית זה לא יפגע, כי יש לי שתי קבוצות גיל ואני יכולה לפתוח תינוקייה במקום קבוצה של בני 3, אבל לדעתי לפחות 50% מהגנים הפרטיים בשכונות החדשות של ראשון לציוןפועלים ממבנים של העירייה, וכעת העירייה תבוא ותיקח את המבנים, ובעלי הגן יישארו בלי מבנה ובלי פרנסה".

"החשש של הגננות הפרטיות מובן", אומר צור. "בלית ברירה, כמה מהגנים הפרטיים ייסגרו, אבל הגננות לא בהכרח יאבדו מקום עבודה. הן יצטרכו להחליט אם הן רוצות לעבוד במערכת הציבורית. העירייה תכבד את חוזי השכירות הקיימים בשכונות החדשות, אבל כשאלה יסתיימו נפעל לפי שיקול דעתנו - וכנראה שנשתמש במבנים ליישום החוק".

מרי בן יחזקאל, את לא חושבת שגם הגנים הפרטיים נושאים באחריות למחאה ולחוק שבא בעקבותיה, בגלל שכר הלימוד הגבוה שאתם גובים?

"הגן שלי נמצא ליד ארבעה גנים עירוניים, וההורים משלמים בגן העירוני 1,700 שקל. העירייה מוכרת כמלכ"ר, לעומת זאת, אנחנו משלמים את המע"מ וזה עובר להורים", אומרת יחזקאל שגובה שכר לימוד של 2,400 שקל. "אנחנו עובדים בכל החופשות, אני לא מחזיקה מעבר ל-25 ילדים עם שלושה מבוגרים. אצלי יש שישה חוגים - אם אני מורידה אותם, אוכל לגבות 700 שקל פחות. אבל אי אפשר להשוות את הרמה לגן עירייה. אי אפשר לתת משהו בחינם ולצפות שהוא יהיה ברמה גבוהה".

המחיר שאותו מתארת יחזקאל כולל גם את התשלום עבור הגן וגם התשלום עבור הצהרון. אם לצורך יישום החוק יומר הגן שלה לגן עירוני, אזי התשלום לגן יהיה בחינם וגם הצהרון יסובסד, בהתאם לגובה הכנסת ההורים. בעיר מבוססת כמו ראשון לציון, סביר להניח שההורים ימשיכו לשלם שיעור נכבד ממחיר הצהרון. "גנים פרטיים שוחטים במחיר בלי לראות בעיניים", מודה נילי, בעלת גן ותיקה שגובה שכר לימוד של 2,200 שקל ומצהירה כי היא עצמה "לא מתפשרת על כלום".

"עושים מסחרה - גם מהחוגים, גם מהאוכל וגם ממצבת כוח האדם", אומרת נילי. "את באה בבוקר ורואה שלוש מטפלות בקבוצה, מגיעה השעה 9:30 ופתאום אחת הסייעות עוברת לקבוצה אחרת. מבטלים חוגים בלי שההורים יודעים מזה. יש הרבה מסחרה בגנים פרטיים. אבל אם את חושבת שזה לא קורה בגנים עירוניים - את לא מבינה כלום. נותנים לחתול לשמור על החלב. הורים צריכים כל הזמן להיות ערניים".

בגנים הפרטיים כבר חושבים איך להתמודד עם ההשלכות הגורליות של החוק - לחסוך על גבי התלמידים או להפסיק לקבל אותם. "שמעתי שקולגה שלי מתכוונת להוריד את המחיר לבוגרים. אני לא הולכת להיכנס לנישה הזאת. אני לא מתכוונת להוריד את המחיר", אומרת נילי.

לדבריה, שכר הלימוד שהיא גובה "הוא מהנמוכים- 2,200 שקל בחודש, יש גם כאלה שגובות 2,500. עדיף לי שלא יהיו לי ילדים בגיל 3. אם ארצה להוריד שכר לימוד, אצטרך לקצץ בתנאים. אם אני מורידה חוג מחשב אני חוסכת 1,200 שקל בחודש; מורידה מטפלת - מצמצמת את הפער. שיעור הרווח לילד ממילא מזערי אם מחשבים הוצאות על מע"מ, ביטוח לאומי ומס הכנסה, חוגים, שכר דירה, עשר מטפלות, מזון, הוצאות שוטפות וחומרי גלם".

נסים חיים, מארגון גני הילדים הפרטיים שבבעלותו שני גני ילדים לגילאי 1-4.5, אחד במערב ראשון לציון והשני ברחובות אומר כי "חבל שבמקום לתת לגיל הרך חינוך איכותי, פוגעים בו. המערכת הציבורית לא יכולה לתת מענה מתאים לצרכים הבסיסיים של כל ילד, החוק פשוט יפגע בהם ובעתיד המדינה תבכה על המהלך הזה".

לדבריו, "המדינה היתה צריכה לפנות לגנים הפרטיים ולשלב אותם בתוכנית. הייתי מסכים לקבל סבסוד של כ-1,000 שקל בחודש לכל תלמיד. לצערי, כך המדינה הופכת גם את החינוך לגיל הרך לעשירים בלבד, שתמיד יצליחו לשפר את איכות החינוך של הילדים שלהם". חיים אומר שהוא מודאג בעיקר מרמת החינוך שיקבלו הילדים שליווה מגיל שנה, במידה שיעברו לגנים ציבוריים; כשהוא נשאל אם הוא מודאג באותה מידה משכר הלימוד שמשלמים ההורים - כ-2,300-2,500 שקל בחודש - הוא עונה שהרבה פחות.

חיים אינו מתכוון לשבת בשקט, ומתכנן כבר את הסיבוב הבא של המאבק על ההורים: "הורים יחשבו על הטווח הקצר, וזו תהיה טעות בטווח הארוך. ה-1,000 שקל שהם יחסכו בחודש יהיו יקרים מאוד אחר כך, ויושקעו בשיעורים פרטיים או במטפלים אחרים. אני מאמין שבקרוב אכנס הורים ואסביר להם מהם הצרכים של ילדים בגילאי 3-4 ולמה חשוב שיקבלו מענה מתאים".

אם כך, הגנים הפרטיים לא מרוצים, העירייה עוד מחכה לראות מה יהיה וחלק מההורים כלל לא מתכננים לנצל את ההטבה: אבל גם בראשון לציון אפשר למצוא אנשים שדווקא שמחים מאוד שהחוק עבר. למשל, דניאלה פנחס, אם לילדה בת 5 וילד בן שנתיים, שכנראה ילך בשנה הבאה לגן עירייה. "הגדולה נכנסה בטרום-טרום חובה בגיל 3 פלוס והחוויה שלי היתה ממש טובה. לכן, אין לי בעיה להכניס גם את הבן שלי לאותו גן. זה נותן הרבה דברים חיוביים, כמו ידע וביטחון. בסופו של דבר הכל תלוי בגננת, ובגן שהילדה שלי נמצאת בו, הגננת היא אשת חינוך והסייעת חמה ואוהבת. לא חסר להם כלום".

פנחס מוסיפה: "שמחתי מאוד על החוק. נכון לעכשיו, הבת שלי בגן עירייה, אבל זה עדיין עולה לנו כמעט 2,000 שקל בגלל הצהרון, ועל הבן שלי אני גם משלמת הרבה מאוד כסף. המשכורות לא בשמים, וזה יעזור להתקדם מבחינה כלכלית. זה גורם לך לחשוב פעמיים אם לקחת את הילד לחוג אחר הצהריים שעולה 175 שקל בחודש. לי יש רק שני ילדים, וכבר ההוצאה על הגנים היא חצי משכורת".

הרשויות המקומיות: לא שיתפו אותנו

>> הדרישה להיערכות מהירה לבניית גנים חדשים עד ספטמבר תפסה כמה מהרשויות המקומיות לא מוכנות. "הרשויות לא שותפו ואינן מעורבות מתהליך של חוק חינוך חובה חינם החל מגיל 3", נמסר ממרכז השלטון המקומי, המייצג את הרשויות. "אנו לא יודעים איך נבנה כיתות, נקלוט כוח אדם, נתאים תשתיות ופעילויות מורכבות נוספות. לא התבשרנו על העברת תקציב ייעודי, אם בכלל. על אף שהעברנו מסמכי עבודה וניירות עמדה התומכים במהלך, אך מבקשים התחייבות תקציבית - הממשלה מתעלמת מבקשתנו".

על אף שמשרד החינוך הודיע כי יממן את בניית הגנים, במרכז השלטון המקומי טוענים כי לא ידוע להם על כך וכי "מניסיון העבר ברור כי הרשויות המקומיות יידרשו לתקציבים גבוהים מאוד שכיום אין בידיהם. עוד לפני שהחלה הכוונה לחוקק את חוק חינוך חינם מגיל 3, הודענו על מחסור של חצי מיליארד שקל בתקציבי החינוך". מרכז השלטון המקומי מאיים להשבית את הפעילות ברשויות המקומיות בכל המדינה בשבוע הבא במחאה על הפגיעה בתקציבם.

מדיווחי הרשויות עצמן, עולים פערים גדולים במוכנות ליישום החוק. רשויות מסוימות, גבעתיים למשל, מתמידות כבר שנים בבניית גנים - וכיום, לפי העירייה, הרוב הגדול של הילדים בגילי 3-4 לומדים בגן עירייה. עיריית רחובות החלה להיערך לבניית הגנים כבר באוקטובר, עם פניית משרד החינוך, וכעת הם בשלב המכרז לבניית 48 גנים - ולטענתם יספיקו לבנותם עד ספטמבר. ברמת גן החלו להיערך ליישום החוק כבר מכינוס ועדת טרכטנברג, העבירו למשרד החינוך דרישה להבהרות לגבי לוחות הזמנים הצפויים ליישום החוק ברמת גן, וכעת ממתינים לתשובה. ברמת גן גם מתכננים לשתף פעולה עם הגנים הפרטיים.

לעומת זאת, ראש עיריית רעננה, נחום חופרי, המשמש גם יו"ר ועדת החינוך של הרשויות המקומיות, וראש מרכז השלטון המקומי שלמה בוחבוט, שלחו מכתב לשר החינוך שבו טענו כי "בבואנו לפתוח גנים חינם לגילאי 3 ומעלה, יש לדבר משמעויות תקציביות כבדות, בנוסף למימון שכר גננת וסייעת. בהחלטה לא הובאו בחשבון היבטי התקורה הנוספים הכרוכים בהפעלתם של גני הילדים, כגון תחזוקה, אנשי תפעול, הצטיידות ורכיבי אחזקה שוטפים (מים, חשמל, אבטחה) - כולל עלויות ההרחבה ליום חינוך ארוך ומסגרות לימודיות נוספות. אין לנו כל ספק שיהיו לא מעט רשויות מקומיות שתתקשנה לבצע את החוק ללא תוספות תקציב משמעותיות". הם דורשים תיחשוב ותקצוב למימון החוק - וכיסוי מלא של המרכיבים הנכללים בהפעלת הגן.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם