"אין מספיק 'אינדיאנים' שירצו לעבוד; לא באף מגזר" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הכנס הכלכלי-ערבי

"אין מספיק 'אינדיאנים' שירצו לעבוד; לא באף מגזר"

(עדכון) סטף ורטהיימר בכנס הכלכלי-ערבי: "הממשלה לא פה כדי לעשות - הטלוויזיה יותר חשובה להם" ■ בשאר מסרי: "שיתוף הפעולה לא ימשיך בלי שינוי המצב הביטחוני" ■ צפו בשידור החי

23תגובות

"הממשלה לא פה כדי לעשות. הטלוויזיה חשובה להם יותר מאשר ללכת לעבוד, לעבוד זה לא מעניין", כך אמר היום סטף ורטהיימר, נשיא כבוד של ישקר בע"מ ומייסד גני התעשייה, במסגרת פאנל "גני התעשייה כפתרון לעידוד התעשייה במגזר הערבי" שנערך בכנס הכלכלי-ערבי של TheMarker ובנק לאומי.

"לא מעניין לשאול מה מלמדים באוניברסיטה. מלמדים עריכת דין, אבל אין מספיק פושעים לכולם. לכן גם לא צריך שופטים. מלמדים ניהול, אבל כולם רוצים להיות מנהלים, ואין מספיק 'אינדיאנים' שירצו לעבוד. גם הבנקים יכולים לתת רק מה שאנשים מייצרים.

"בשביל להתחרות בעולם צריך מקצוענות. צריך קודם כל לאהוב את מה שאתה עושה. הדבר הכי חשוב הוא החינוך לקידום תעשייה שצריך להתחיל ללמוד בכיתה א', ולהמשיך כל הזמן. המושגים שלנו של לעשות כסף הם נכונים - אך יחד עם אהבת היצירה.

"מזל שאין לנו נפט וגז, כי זה מחייב אותנו ליצור. צריך להכניס באנשים חדוות יצירה, כך שיקבלו את המשכורת הנכונה ואת הכבוד. זה לא קיים במגזר היהודי וגם לא במגזר הערבי", הוסיף. "בגרמניה מכבדים את העבודה - ילד מקבל צעצוע של אוטו קטן כבר בגיל 3. בצרפת ובאנגליה זה לא עובד, כי הילדים מקבלים בובות.

"אני צריך להסביר את כל הרעיון של גן התעשייה בתפן. התחלתי אותו לפני 30 שנה, והוא היה חצי מהגודל של המפעל בנצרת. אזור התעשייה בתפן יצר 10,000 מקומות עבודה, שרובם מתעסקים בייצור, כך ששינה את האזור מפני שהוא חינך לאנשים למקצוע שלא מלמדים לא באוניברסיטאות ולא בבתי הספר. גן התעשייה בנצרת ייפתח בעוד 4 חודשים, וצריך לנצל אותו. אני מאמין שלשני הצדדים יש אותה אפשרות להרוויח כסף - ולא רק לבקש כסף מהבנקים.

דרור ארצי - ג'יני

"הפטנט של גני תעשייה הוא כלי שהופך אזור חקלאי תיירותי לגן תעשייתי, שישאיר את הילדים ליד הבית ויספק עבודה לכולם. מקומות העבודה מייצרים אומטית שויון הזדמנויות והכנסות, וגם משאירים את הפריפריה כפריפריה מצליחה. הגליל המערבי יצר הרבה מקומות עבודה יחסית מסביב לתעשייה ולא במסחר או בבורסה ולא בממשלה".

ורטהיימר פנה לקהל ושאל ״אם יש לכם מוצר שאפשר ליצור אותו, מדוע לא לעשות את זה בגן התעשייה בנצרת? תקבלו עזרה, לא כספית, אלא בכך שאנשים יבואו לגן ויישארו 5 שנים ויצליחו כל כך וייצאו למקום אחר באזור.

"סבתא ג׳מילה מפקיעין עשתה בבית סבון. הצעתי לה לבוא לגן התעשייה בתפן. עזרתי לה להוציא את הקטלוג וכמה קונים, והיום זו חברה שמוכרת בכל העולם סבון מיוחד וממוקמת בפקיעין ובתפן. מה שחשוב זה לא הטענות נגד הבנקים או הממשלה אלא אם יש לכם מוצר שאתם רוצים וחולמים ליצור. אנחנו נשמע וננסה לעבוד איתכם.

"בגן התעשייה בדלתון רוב העובדים מגוש חלב, והם עושים עבודה נהדרת. לישקר יש שם מפעל עם 700 עובדים. מנהל המפעל, בתפקיד כבר 8 שנים, הוא ערבי מירכא - והוא עושה עבודה נהדרת עם עברית פשוטה מאוד.

"לפני 55 שנה ביקשתי הלוואה של 1,000 דולר מבנק לאומי. הם לא אישרו לי את ההלוואה, וחייבו אותי על המונית של השליח שבא והודיע לי שאין אישור. לא פלא שגליה מאור לא נשארה לשמוע את זה", הוסיף.

מסרי: "שיתוף הפעולה לא ימשיך בלי לשנות את המצב הביטחוני"

הישראלים צריכים להבין - יש הרבה אפשרויות לעבוד עם הפלסטינים, אבל זה לא ימשיך בלי לשנות את המצב הביטחוני הקיים", אמר במסגרת הפאנל בשאר מסרי, בעל השליטה בחברת מסאר אינטרנשיונל, אשר בונה את העיר רוואבי.

"האויב שלנו, ישראל, יכולה להיות 'חברה' שלנו כמדינה מתפתחת. הקהילה שיכולה לתרום לשיתוף הפעולה - הקהילה עסקית הערבית-ישראלית, שאנו נפגשים ומשוחחים יחדיו".

"הכלכלה הפלסטינית היא קטנה מאוד, ועם 20% אבטלה. הפרויקט שלנו יוצר 10,000 משרות. אם נוכל להכפיל את הפרויקט בתקופה של 5-6 שנים - נוכל ליצור 50,000 משרות נוספות", הוסיף.

באשר לפרויקט הקמת העיר רוואבי, אמר מסרי: "החזון הוא ליצור עיר מתוכננת לפלסטינים בגדה המערבית ובעזה. המטרה היא לענות המחסור בדירות. חסרות כיום 200,000 יחידות דיור, ועוד כ-100,000 דירות יחסרו בעשר השנים הקרובות".

"העיר ממוקמת 9 ק"מ צפונית מרמאללה, העיר הפלסטינית הגדולה ביותר שנבנתה", הוסיף. "אנחנו בונים 6,000 יחידות דיור, מרכז עירוני, בנייני מסחר, תעשייה, היי טק, מרכזי כנסים, ומרכז תרבות - סרטים, תיאטרון וכו'. אנחנו מתכניים מסגדים וכנסיות, בתי ספר, משטרה, מכבי אש - כל הצרכים של עיר. הבנייה חלה ב-2010, ואנו מניחים שתסתיים ב-5 שנים".

"לא נסכים למכור דירות לפלסטינים המתגוררים בחו"ל, אלא אך ורק לפלסטינים שגרים כאן. אנחנו רוצים ליצור ברוואבי קהילה, לא להפוך אותה לעיר שינה", הוסיף. "אנחנו לא רוצים שזרים יגיעו בקיץ ובשאר הזמן העיר מרוקנת, כפי שקורה בכמה ערים בישראל. יותר ויותר פלסטינים רוצים לגור בעיר, ולעבור מהכפרים והערים הקטנות לעיר גדולה".

מסרי סיפר כי לפני בניית רוואבי הוא זיהה 102 מכשולים, וציין: "החלטנו לקרוא למכשולים אתגרים - ולהתקדם הלאה". מסרי דיבר על אתגרים מסחריים, שכן הספקים המקומיים התקשו לעמוד בדרישות לכמויות גדולות של מוצרים, למשל 5,000 דלתות בחודש במקום 50 דלתות בלבד וכן על אתגרים פוליטיים אותו כינה "האתגר החשוב ביותר".

"לפני שנה וחצי הצענו לישראל לשלם על סלילת דרך זמנית למשאיות שלנו וכנראה שבימים הקרובים סוף סוף נקבל את האישור. אנחנו צריכים להתחנן לאישורים עבור פרויקט שכלל הגורמים ייצאו ממנו נשכרים".

""תיאורטית, בגלל שאנחנו בשטח A, אנחנו לא צריכים אישורים של הממשלה הישראלית או של הצבא. אנחנו צריכים את האישורים של הרשות הפלסטינית, שאנחנו משיגים. הראשונים שיעברו לעיר - 1,000 משפחות - ייכנסו לעיר ב-2013. עלות ההקמה היא 850 מיליון דולר. חשוב שהמודל של רוואבי יועתק לערים נוספות כמו קלקיליה, טול כרם, ג'נין ואחרות".

"כל עוד הגדה המערבית תחת כיבוש צבאי מאוד קשה לחשוב על העתיד. אנחנו מקווים שהעתיד יביא שלום. אבל אנחנו פסימיים. אנחנו נלחמים בכיבוש על ידי בנייה של מקום טוב לפלסטינים".

עוד הוסיף מסרי כי התאכזב מהתרבות העסקית הישראלית. "כשניסינו לרכוש פרויקט במיליארד דולר במזרח ירושלים, דיברנו עם אנשי עסקים ישראלים ועם בנקים בעניין, אבל כשהשמועה על כך נפוצה הבנק נסוג בו. אני לא יכול לפתוח חשבון בבנק ישראלי. יש המון הזדמנויות לעבודה ולעשיית עסקים עם פלסטינים אבל אין דרך לעבוד עם פלסטינים בלי שינוי גישה".

סייף: "הצרכים של המגזר הערבי גדולים ממה שהממשלה יכולה לספק"

"הצרכים של המגזר הערבי הם הרבה יותר גדולים ממה שהממשלה יכולה לספק", אמר במסגרת הפאנל איימן סייף, ראש הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי הדרוזי והצ׳רקסי. סייף סקר את המגמות במגזר הערבי, אשר הוגדר על ידו כ"אוכלוסייה צעירה שמחציתה מתחת לגיל 20, אשר נהנית מעלייה באחוז האקדמאים, בקרב נשים בעיקר, כישרון והשכלה לא מנוצלים וביקושים במשק לכוח אדם מיומן".

״האבסורד הוא שלמשק יש צורך באקדמאים ערביים, בהיי טק למשל, אבל הערבים לא נהנים מכך והמהנדסים עובדים במערכת החינוך", אמר. ״התחרותיות היא החסם המרכזי, וכן הקושי להשיג אשראי ונגישות מוגבלת לשוק העבודה, נגישות מוגבלת לחינוך והשכלה גבוהה, מגורים בפריפריה ורמת עוני גבוהה".

״יש מגמת שיפור ואפילו העדפה למגזר הערבי בשוק העסקי, אבל הצרכים הם גדולים בהרבה מאשר הממשלה מספקת", הוסיף. "יש לקדם תוכניות תעסוקה שיסייעו גם למגזר. גם תמריצים שהממשלה מעניקה יסייעו, לצד תוכניות ייעודיות. היישום קיים בשטח - אליו הוזרמו 800 מליון שקל ל-13 יישובים, וזה מעודד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#