"אם היינו יהודים כולנו היינו יצחק תשובה" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הכנס הכלכלי-ערבי

"אם היינו יהודים כולנו היינו יצחק תשובה"

אנשי עסקים ויזמים ערבים השתתפו בפאנל בנושא החסמים שניצבים בפני המגזר ■ "אנחנו רצים מנקודת האפס - והיהודים רצים 50 מטר לפנינו"

24תגובות

"אנחנו רצים מנקודת האפס - והיהודים רצים 50 מטר לפנינו. אני מאוד אוהב הייטק אבל קודם כל צריך מרגרינה, חיטה. אחר כך היי-טק" - כך אמר הבוקר סמאר נחל'ה, סמנכ"ל בחברת צבחי נח'לה ובניו, בפאנל בנושא האתגרים בשילוב המגזר הערבי בתעשייה, שנערך בכנס הכלכלי-ערבי של TheMarker ובנק לאומי.

לדבריו, הממשלה מדברת על אינטרסים משותפים עם המגזר הערבי, אולם לא מעודדת אותו בפועל. "המגזר הערבי צריך אפליה מתקנת. שיקבל אותן הטבות שמקבלים ישובי קו עימות. עשו את זה לרוסים, למה לא לעשות גם לערבים? כשזה מגיע לערבים, אפליה מתקנת הופכת מילת גנאי. דרושים חוקים מיוחדים שיאיצו תהליכים במיגזר הערבי, כמו בתקופת שרון. היום נדרשות בין שש לשמונה שנים לגמור איזור תעשייה בשפרעם. כמה מוצרי תעשייה ערבים רואים בסופרים? פחות מ-1%", הוסיף.

עופר וקנין

נחל'ה דיבר על האפליה בה נתקלים אנשים וחברות במגזר הערבי, בבואם להשתלב בשוק: "מישהו צריך לדחוף את הערבי. אם הכלכלה העולמית והישראלית תיפול, הכי נמוך יפול המגזר הערבי. עיקר האפלייה בסקטור הפרטי". לדברי נחל'ה, "אם היינו יהודים במדינת היהודים - כל אחד מאיתנו היה תשובה. ירקנו דם, נלחמנו בקיפוח כדי להגיע לאיפה שהיינו".

גם אמיר ח'ורי, מנהל מפעל עיסא ח'ורי למתכת, סבור כי התחרות בה נתקלים אנשי העסקים הערבים אינה הוגנת ואינה שוויונית. "אנחנו ניגשים למכרזים יחד עם חברת חשמל ובתי זיקוק לנפט, אבל נתקלים במחסום - אין כניסה למנכ"ל החברה לבתי הזיקוק. אנחנו צריכים לחכות חצי שנה כדי לבצע את העבודות בהיתר. לחברה ישראלית לוקח שבוע. אין אזורי תעשייה, אין פיתוח, אין סיוע של הממשלה".

עפיף עפיפי, סמנכ"ל שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת, הסכים כי "ישנו קרע חברתי בישראל. כשאתה הולך לשוק ויש לך מתחרים יהודים, אתה מתחיל ממינוס עשר ולא מאפס כמו כולם. כי במגזר העסקי יהודים מעדיפים לעבוד עם יהודים. צריך לעבוד על הקרע החברתי, ומשרדים ממשלתיים צריכים לתת תמיכה למיגזר הערבי בארץ וליצוא".

הבנקאי מוחמד עווד, סגן ראש החטיבה הבנקאית בלאומי, ציין כי "הלקוח הערבי הוא ישר ואמין ואינו מסוכן. כדאי לתת לו אשראי. כשמכירים את הלקוח הערבי, יודעים מאין בא ולאן הוא הולך". בשיר עבד אלרזאק, מהנדס ואיש עסקים, לא הסכים עם הדברים: "המחסום למגזר הערבי קיים. הבנקים לא מעיזים מספיק. המערכת הבנקאית צריכה להיות יותר פתוחה ומתחשבת. צריך לתת עזרה".

ד"ר אמאל איוב, יזמת היי-טק בוגרת פיזיקה בטכניון אשר פרצה את מחסום ההון סיכון הישראלי וגייסה את מורי ארקין כמשקיע בחברה שלה, חברת מטאלו תרפי - Metallo Therapy, אמרה כי "כאישה ערבייה הרבה הסכימו להיפגש איתי, אך לא כולם הסכימו להשקיע. כרטיס הביקור שלי היה היותי אישה ערבייה בתחום הביומד".

לדעתה, אי אפשר לראות בהיי-טק כפתרון האידאלי לכל המגזר הערבי, כי בסופו של דבר היזמים ייפלו ויישארו ללא תעסוקה. "צריך להתאמץ לפתח מערכת קשרים כדי להתקדם לצד השני. זה אחד החסמים הכי גדולים. הצד השני גם לא כל כל מכיר אותנו. חסם נוסף מאוד גדול בהיי-טק ובכלל הוא המיקום הגאוגרפי. אנחנו חיים מחוץ למדינה ישראל שפועלת בין גדרה לחדרה. אנחנו גרים בפריפריה והרבה משקיעים לא מכירים מה יש בה".

"מיזמים צעירים בהיי-טק אינם הפתרון להעסקת אקדמאים ערבים, למרות שרצוי לעודד יזמות ערבית. חברות הזנק נתקלות בבעיה של גיוס הון ומשקיעים. אפשר לייצר היי-טק, זה יחזיק שנה-שלוש ובסוף ייפול ונחזור לאבטלה מאוד גבוהה בקרב אקדמאים ערבים". לדבריה, המדינה צריכה להשקיע יותר על ידי עידוד חברות גדולות כמו אינטל וטבע לפתוח סניפים בפריפריה לצעירים ערבים ויהודים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#