השכר במגזר הציבורי: משבר צפוי מראש

השכר הממוצע במגזר הציבורי אינו גבוה לעומת השכר במגזר העסקי, ויש לשער כי אנשי משרד האוצר בחרו במדיניות הקיצוצים מתוך ראייה קצרת טווח בלבד. ייתכן טלטול של המרקם העדין של מבנה השכר

מיכאל בינסטוק
מיכאל בינסטוק
מיכאל בינסטוק
מיכאל בינסטוק

הממשלה מתכוונת ליזום קיצוץ של 6%-20% בשכרם של עובדי המדינה, על מנת להקטין את הגירעון. מדיניות זאת היא שרירותית ובלתי מוצדקת, ועלולה לגרום למשבר ביחסי עבודה בשנים הבאות, כמו זה שגרמה מדיניות דומה לפני עשר שנים.

השכר הממוצע במגזר הציבורי אינו גבוה לעומת השכר במגזר העסקי, ויש לשער כי אנשי משרד האוצר בחרו במדיניות זאת מתוך ראייה קצרת טווח בלבד. אמנם ייתכן כי המדיניות המוצעת תסתום חור בתקציב, אבל היא עלולה לטלטל ללא צורך את המרקם העדין של מבנה השכר.

הגרף המצורף מראה את השכר במגזר הציבורי כאחוז מהשכר במגזר העסקי. בעבר, עובדי המדינה השתכרו יותר מעמיתיהם במגזר העסקי. ואולם בראשית שנות ה-70 התהפך הגלגל, ושכר עובדי המגזר הציבורי נהפך קטן משכר עמיתיהם במגזר העסקי. השכר היחסי במגזר הציבורי הגיע לשפל ב-90', כאשר השכר במגזר הציבורי היה כ-82% בלבד מהשכר במגזר העסקי. תופעה זאת יצרה את האי-שקט ביחסי העבודה במחצית הראשונה של שנות ה-90, והיתה אחראית לגל השביתות במגזר הציבורי שפקד את המשק ב-1993 ו-1994. בעקבות השביתות תוקן עיוות השכר, והושג שוויון בין השכר במגזר הציבורי לבין השכר במגזר העסקי.

ברם, הישג גדול זה נשחק במהרה, ועד 1999 השכר היחסי נשחק ב-10% לרעת הסקטור הציבורי. שחיקה זאת נבעה מקיפאון בשכר הריאלי במגזר הציבורי ב-1996-1999, לעומת נסיקה של 4.2% לשנה בשכר במגזר העסקי בתקופה זו. מאז 1999 נשמר השכר היחסי ברמה של 93%, אם כי הוא זוחל קלות כלפי מעלה מאז 2001.

השכר בשני המגזרים גדל בצורה דומה בין המחצית השנייה של 1999 לראשית 2001, ולאחר מכן השכר הריאלי ירד ב-10%, הן במגזר העסקי הן במגזר הציבורי. מאבקי השכר במגזר הציבורי מלפני כעשור הצליחו להעלות את השכר היחסי ב-20% בטווח הקצר וב-10% בטווח הארוך - עלייה המהווה בכל זאת הישג משמעותי.

אם תתבצע מדיניות הממשלה לקצץ בשכר עובדי המדינה כ-10% בממוצע, אזי השכר היחסי במגזר הציבורי יירד ל-84% בלבד מהשכר במגזר העסקי. דהיינו, השכר היחסי יחזור לרמתו הנמוכה והמסוכנת של ראשית שנות ה-90.

אני מניח כי רמה נמוכה זאת תתסיס את שוק העבודה ותיצור גל של אי-שקט ביחסי העבודה במגזר הציבורי, בדיוק כפי שהיה לפני עשר שנים. והתוצאה תהיה דומה: השכר היחסי במגזר הציבורי יעלה שוב, והקטנת גירעון הממשלה בגין מדיניות השכר המוצעת לא תחזיק מעמד. לא ניתן לכפות לזמן ממושך על שוק העבודה מבנה שכר מלאכותי, שעונה על הצרכים התקציביים קצרי הטווח של הממשלה.

מקור נתוני הגרף הוא המוסד לביטוח לאומי. נתונים אלה אינם מביאים בחשבון את השוני בהרכב העובדים בשני המגזרים (מדוע כלכלני המוסד לביטוח לאומי לא עשו זאת?). אם העובדים במגזר אחד משכילים יותר ובעלי פריון עבודה גבוה יותר, אזי השכר היחסי במגזר זה צריך להיות גדול יותר בהתאם. עקרונית רצוי לתקנן את השכר עבור השכלה וכו', ולהשוות את השכר הממוצע המתוקנן בין שני המגזרים.

עשיתי את התיקון הזה לשנים האחרונות (באמצעות סקרי הכנסות של הלמ"ס) ונמצא כי פער השכר המתוקנן גדול עוד יותר מפער של 7% שהתקבל בגרף. הפער המתוקנן הוא כ-15% לרעתם של העובדים במגזר הציבורי - פי שניים הפער הגולמי שמשתמע מנתוני המוסד לביטוח לאומי. ממצא חדש זה מחזק עוד יותר את המסקנה כי תהיה זאת טעות גדולה לקצץ בצורה גורפת בשכר של עובדי המדינה.

הכותב הוא פרופסור בחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ