הסגל הזוטר באוניברסיטאות: "אנחנו כמו עובדי קבלן; המו"מ היה לכאורה בלבד" - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסגל הזוטר באוניברסיטאות: "אנחנו כמו עובדי קבלן; המו"מ היה לכאורה בלבד"

חברי הסגל הזוטר פתחו אתמול בשביתה בארבע אוניברסיטאות, במחאה על הקיפאון במשא ומתן על תנאי העסקתם ■ ועד ראשי האוניברסיטאות: "השביתה היא מפגן שרירים שאין לו שום הצדקה אמיתית ואשר פוגע בסטודנטים ללא צורך"

2תגובות

>> חברי הסגל הזוטר בארבע אוניברסיטאות פתחו אתמול בשביתה במחאה על תנאי העסקתם ואי ההתקדמות במשא ומתן המתקיים בינם לבין ועד ראשי האוניברסיטאות, שבו הם דורשים לשפר את תנאי עבודתם, להבטיח ביטחון תעסוקתי ולשפר את שכר הסטודנטים לתואר שני המועסקים בהוראה.

חברי הסגל הזוטר השביתו את ההוראה המתבצעת על ידם באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בן גוריון ובאוניברסיטת חיפה. במהלך היום התקיימו, בשיתוף אגודות הסטודנטים, הפגנות באוניברסיטת תל אביב ובהאוניברסיטה העברית. הסגל הזוטר בטכניון ובאוניברסיטת בר אילן לא הצטרף לשביתה, אך הביע תמיכה. באוניברסיטה הפתוחה למדו כרגיל.

אתמול בערב התקיימה פגישה נוספת בין ועד ראשי האוניברסיטאות לחברי הסגל, במסגרת המו"מ שנערך בחודשים האחרונים, שבו משתתפים גם נציגי הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת). הפגישה נמשכה כשעתיים, והסתיימה ללא התקדמות. לא נקבע מועד לפגישה נוספת, אך צפוי כי פגישה כזו תתקיים בהמשך השבוע. לדברי חברי הסגל הזוטר, השביתה תסתיים רק כאשר ייחתם ההסכם עמם. באוניברסיטאות מקווים שהשביתה תסתיים במידה ותושג התקדמות במו"מ.

בשביתה משתתפים כ-6,400 חברי סגל זוטר מתוך כ-9,350 כלל חברי הסגל הזוטר באוניברסיטאות הלומדים לתואר שני או שלישי ומשמשים כעוזרי הוראה, מתרגלים, וכן מרצים המוגדרים כעמיתי הוראה ומורים מן החוץ. בשלב זה הושבתה רק ההוראה , אך חברי הסגל הזוטר הזהירו כי במידה והשביתה תימשך, הם עלולים לשבש גם את העבודה הקשורה לבדיקת והכנת המבחנים והעבודות.

זו הפעם הראשונה מאז פנו חברי הסגל הזוטר לראשי האוניברסיטאות ולות"ת בדרישה לשפר את תנאי תעסוקתם באוקטובר 2010, שבה הם מממשים את האיום לפתוח בשביתה ללא הגבלת זמן. בתחילת שנת הלימודים הם שבתו ליום אחד, ולאחר מכן שיבשו את הלימודים במספר אוניברסיטאות.

השביתה אתמול החריפה את המתיחות בין הסגל הזוטר לוועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה). אתמול נמסר מור"ה כי "כנראה שלהרעיש ולשבות מעניין את נציגי הסגל הזוטר יותר מלהמשיך לעבוד ללא לאות לפתרון הסוגיות המורכבות הקשורות לתביעותיהם. הצענו לחברי הסגל הזוטר, שכבר כיום מרוויחים מאות שקלים לשעות הוראה, פתרונות הנאמדים בעשרות מיליוני שקלים בכל שנה ופתרונות ראויים בנושא של ביטחון תעסוקתי. לו הסגל הזוטר היה רוצה באמת ובתמים להגיע לפתרון ריאלי, יכול היה כבר להשיג אותו. השביתה היא מפגן שרירים, שאין לו שום הצדקה אמיתית ואשר פוגע בסטודנטים ללא צורך".

"יש גבול לגרירת הרגליים ולתכסיסי המו"מ", אמר בתגובה ד"ר דניאל מישורי, ראש צוות המו"מ מטעם הפורום המתאם של ארגוני הסגל הזוטר. "הגענו למסקנה שהמו"מ שהתקיים היה לכאורה בלבד. ור"ה נאחזו בכל תירוץ אפשרי כדי למשוך את המו"מ ולמנוע שביתה. אחרי שלא עמדו בארכה שביקשו, לא נותרה לנו ברירה אלא לפתוח בשביתה".

"כמו עובדי קבלן"

הסגל הזוטר מכיל בעלי שכר שונה, בהתאם לדרגה, חלקם סטודנטים וחלקם מרצים שמועסקים ללא תקן באוניברסיטאות. שכרם של חברי הסגל הזוטר הוא 200-500 שקל לשעת הוראה. אך מכיוון שהם מועסקים במשרה חלקית, שכרם החודשי נמוך, וחלקם מועסק במספר מוסדות במקביל או בעבודה נוספת מחוץ לאקדמיה.

במהלך המו"מ טענו חברי הסגל הזוטר מספר פעמים כי "הם מועסקים כמו עובדי קבלן", בעוד שבור"ה טענו כי "ההשוואה מגוחכת". חברי הסגל הזוטר מועסקים באופן ישיר על ידי האוניברסיטאות, אך לא בתקן, והעסקתם נפסקת מדי שנה או לפי סמסטר, בהתאם לתפקידם. ברוב המקרים, לא ידוע להם אם יועסקו שוב בשנה הבאה.

חלק מחברי הסגל הזוטר הם סטודנטים לתואר שני, שעובדים במקביל ללימודים - ולכן יפסיקו לעבוד כמתרגלים עם סיום הלימודים, ולא מובטח להם שיועסקו שוב במידה וימשיכו ללימודי התואר השלישי. הסטודנטים לתואר שלישי שמועסקים כחברי סגל זוטר עושים זאת במידה והאוניברסיטה מחדשת את עבודתם עד לסיום התואר, אז הם אמורים לעבור את הפוסט-דוקטורט שלהם, ובסיומו לא בטוח שיתקבלו בתקן.

חברי הסגל הזוטר דורשים להעלות את שכר הסטודנטים לתואר שני שמבצעים בפועל עבודת הוראה בכ-35%-50%, בעוד שבור"ה הציעו להעלות את שכרם בכ-5%. בנוסף, בסגל הזוטר דורשים להגביר את הביטחון התעסוקתי של החברים ולהסדיר את העסקתם לטווח מוגדר וארוך. כמו כן, הם דורשים להקטין את הצפיפות בכיתות או לתמרץ מתרגלים על עומס גבוה במיוחד, וכן להסדיר את גובה, מועד ותוקף המלגות שניתנות להם על ידי האוניברסיטאות.

בסגל הזוטר דורשים עוד מנגנון שייאפשר העסקת חלק מעמיתי ההוראה והמורים מן החוץ כחברי סגל בכיר, מאחר שבמסגרת הרפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה ותוספת התקציבים שיקבלו האונבירסיטאות, הן מתכננות לצמצם העסקת מורים מן החוץ ועמיתי הוראה לטובת העסקת חברי סגל בכיר חדשים.

האוניברסיטאות החלו לעשות שימוש מוגבר בעמיתי הוראה ומורים מן החוץ בעשור האחרון, בשל המצוקה הכספית אליה נקלעו. מדובר במרצים שמועסקים ללא תקן וללא אפשרות קידום. חלקם עוסקים במחקר, וחלקם עובד במספר מוסדות במקביל או בעבודה נוספת הקשורה לתחום שאותו הוא מלמד. המורים מן החוץ מועסקים שמונה חודשים בשנה, וזכאים לזכויות סוציאליות על פי חוק. לפני כשנתיים הומר מעמד המורים מן החוץ למעמד של עמיתי הוראה - המועסקים לפי 12 חודשים ומקבלים שכר 12 חודשים, למרות שההוראה מתבצעת במשך 8 חודשים, וזוכים לזכויות סוציאליות מלאות. אך עדיין נותרו מורים מן החוץ בתוכניות החוץ תקציביות באוניברסיטאות, שחברי הסגל הזוטר מבקשים להחיל עליהם את ההסכם הקודם, כדי שיומרו למעמד של עמיתי הוראה.

האוניברסיטאות הסכימו באופן תקדימי לבחון את הגדרות מסלול הקריירה של עמיתי הוראה, להסדיר סוגיות הקשורות לתלמידי תואר שני ושלישי וסוגיות הקשורות לחברי סגל שהועסקו באופן משמעותי כמורים מן החוץ ועמיתי הוראה בעשור האחרון, אך הודיעו כי החלטות על מתן קביעות יישארו על בסיס מצוינות מחקרית. בנוסף, האוניברסיטאות הציעו מסלולים להבטחת ביטחון תעסוקתי לדוקטורנטים. הצדדים הסכימו גם על תוספת של 1% להפרשות לפנסיה של חברי סגל זוטר.

לפי הסגל הזוטר, דרישותיהם מסתכמות בכ-60 מיליון שקל ופחות. לפי ור"ה, הצעותיהם לחברי הסגל הזוטר מסתכמות בסכום דומה ואף גבוה מכך.

בספטמבר האחרון פנו נציגי הסגל הזוטר לאוניברסיטאות והעלו בפניהם את דרישותיהם. המו"מ עמם החל לאחר שהכריזו על סכסוך עבודה בפברואר. המו"מ הופסק במאי, בשל מחלוקות רבות בין הצדדים. באוגוסט חודשה ההידברות, ביוזמת יו"ר הות"ת, פרופ' מנואל טרכטנברג. חברי הסגל הזוטר הודיעו כי לא ייפתחו את שנת הלימודים אם לא יושגו עד אז הסכמות. לבסוף שבתו רק יום אחד, והדיונים נמשכו. ועד ראשי האוניבסיטאות ביקש ארכה עד ל-1 בדצמבר, כדי לבחון מול הות"ת אם קיים תקציב ליישום ההסכמות העתידיות. כעת, דורשים חברי הסגל הזוטר כי שר החינוך, גדעון סער, המשמש גם כיו"ר המל"ג, יתערב במשבר. "אנחנו מקווים שסער וטרכטנברג יתערבו במשבר, כדי שחברי ור"ה יתעשתו ויהיה אפשר לסיים את השביתה בהקדם", אמר מישורי.

מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר כי "מדובר במהלך מיותר, לא מועיל ופוגע בציבור הסטודנטים, וכל זאת בשעה שמתנהל מו"מ ענייני בליווי ובדחיפת כל הגורמים הרלוונטיים במערכת ההשכלה הגבוהה".

"אני מרגיש שאני במלכודת"

המשמעות של להיות מוגדר סגל זוטר היא שכבר יותר מ-10 שנים אני עובד בתעסוקה שאינה ממש תעסוקה. אחרי תקופה מסוימת כסגל זוטר, אתה נהפך להיות מבחינת האוניברסיטה אקדמאי סוג ב' לכל החיים, וזה מתסכל. שלא לדבר על זה שאני מפוטר בכל שמונה חודשים, שאין ביטחון תעסוקתי ושבקיץ אין הכנסה למשך שלושה חודשים" - כך מספר ד"ר עמנואל נבון, בן 40, מורה מן החוץ בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב.

נבון משמש גם כמרצה בשתי מכללות ועובד כיועץ עסקי, כדי להשלים את השכר שהוא מקבל באוניברסיטה - 2,700 שקל בחודש עבור שלוש שעות הוראה ושעות קבלה.

"השכר עצמו לא נורא, אם אתה מצליח לשלב את העבודה עם מקומות עבודה נוספים", אומר נבון. "אם היתה לי אפשרות הייתי רוצה להקדיש את זמני רק לאקדמיה. פשוט לא ניתן להתפרנס כחבר סגל זוטר רק באקדמיה. אם הייתי מקבל תקן, הייתי יכול לחקור ולהתקדם, אבל בגלל העומס אי אפשר לשקוד מספיק זמן על המאמרים - מה שמונע ממני התקדמות באקדמיה. זה ממש כמו עובד קבלן. אחרי תקופה מסוימת אתה מרגיש שאתה במלכודת".

נבון עלה לישראל ב-1993 עם תואר מהמכון ללימודים פוליטיים בצרפת. הוא המשיך את לימודיו באוניברסיטה העברית, שם סיים את התואר השלישי. בעשור האחרון הוא מועסק כמורה מן החוץ. "עד היום לא היה תקן פנוי כדי לקבל אותי לסגל. אם היה מדובר בשנתיים-שלוש של עבודה כמורה מן החוץ ואז היה מתפנה תקן, עוד היה אפשר להבין את המצב. היום, אחרי עשר שנים, קשה לי להאמין שזה יקרה". לדבריו, "אתה מרגיש שמשתמשים בך כי זה יותר זול ונוח מבחינת האוניברסיטה".

"האקדמיה יורה לעצמה ברגל"

"סטודנטים שבוחרים לעבוד כמתרגלים עושים זאת כי זו הדרך הטובה ביותר להתמקד במחקר באוניברסיטה ובתואר, מבלי לדאוג לפרנסה חיצונית", מסביר אופק בירנהולץ, בן 27, דוקטורנט לפיסיקה באוניברסיטה העברית, החבר גם בארגון המורים והחוקרים באוניברסיטה.

"הרעיון היה לאפשר לנו לבצע מחקר בביטחון. המשבר נוצר בעקבות הקיצוץ במשרות הוראה באוניברסיטאות. אנשים כבר לא מקבלים את הביטחון הזה, ולכן לא מצליחים לחקור. האקדמיה יורה לעצמה כאן ברגל", הוא אומר.

בירנהולץ מסביר כי מבחינתו "הדרישה העיקרית היא לא תוספת שכר, אלא תנאי עבודה וביטחון תעסוקתי. אנחנו מועסקים בתנאים ארעיים משנה לשנה. אי אפשר להסתמך על זה".

כמתרגל הוא אחראי על הרצאות בשיעורים, כתיבת תרגילים, הדרכת סטודנטים ומפגשים עמם בשעות הקבלה, ועל כתיבת המבחנים. במקביל, הוא מבצע מחקר כחלק מהדוקטורט בפיסיקה. משרת ההוראה שלו מוגדרת כ-10 שעות בשבוע, אך, לדבריו, הגדרת השעות אינה משקפת את ההשקעה הנוספת בעבודתו.

"על אף שרוב ההוראה מתבצעת על ידי הסגל הזוטר, אין שום הגדרה לכמות העומס ומספר רף לסטודנטים בכתה אצל המתרגלים", מספר בירנהולץ. "גם אם אני מלמד כיתה שעתיים בשבוע, רוב העבודה מתבצעת מחוץ לשיעור. אם יש לי פי חמישה סטודנטים מבשיעור מקביל, אז אני מבצע פי חמישה יותר עבודה. בתחילת הדוקטורט רציתי להישאר באקדמיה בישראל. אני עדיין מקווה שזה יתאפשר, אבל במצב הנוכחי אני כבר לא בטוח בכך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#