רק 18.9% מבוגרי התיכונים הערבים ממשיכים לאקדמיה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רק 18.9% מבוגרי התיכונים הערבים ממשיכים לאקדמיה

לעומת 36.4% מבוגרי החינוך העברי, לפי דו"ח אדווה ■ שיעור בוגרי התיכונים מהיישובים המבוססים ביותר שהתקבלו לאקדמיה גבוה פי שניים משיעורם ביישובים הלא מבוססים

תגובות

רק שליש מבוגרי התיכונים בישראל מצליחים לעבור את שערי מוסדות ההשכלה הגבוהה, שהם בעיקר תלמידים יהודים מהיישובים המבוססים ביותר - כך עולה מהדו"ח השנתי של מרכז אדווה. שיעור בוגרי התיכונים מהיישובים המבוססים ביותר שהתקבלו לאקדמיה גבוה פי שניים משיעור בוגרי התיכונים מהיישובים הלא מבוססים.

בדו"ח מוצגים נתונים על התלמידים שסיימו את לימודי התיכון ב-2002 והתחילו ללמוד באוניברסיטאות ובמכללות עד 2010 - בתוך שמונה שנים. לכן, לא נכללים בנתונים סטודנטים שהחלו את לימודיהם בגיל מאוחר יותר. לפי הנתונים, רק 33.8% מבוגרי התיכונים ב-2002 החלו עד 2010 ללמוד במוסדות ההשכלה הגבוהה. שיעור הנשים (36.7%) היה גבוה יותר משיעור הגברים (30%).

פתאל מיכל

הפערים במערכת החינוך מתגלים מבחינת בוגרי התיכונים לפי מגזרים באוכלוסייה. שיעור הסטודנטים בקרב בוגרי החינוך העברי הוא 36.4%, לעומת 18.9% בלבד בקרב בוגרי התיכונים הערביים. במגזר היהודי, 44.9% מהסטודנטים בקרב הבוגרים ב-2002 למדו במגמות עיוניות בתיכון ורק 27.4% הם בוגרי הנתיב הטכנולוגי. שיעור הסטודנטים שסיימו תיכון ביישובים העשירים ביותר בישראל (אשכול כלכלי 8-10) כפול משיעורם ביישובים המוחלשים ביותר (אשכולות 1-4) - 47.6% לעומת 23.6%. שיעור הסטדודנטים מהיישובים במעמד הביניים (אשכולות 5-7) היה 34.9%.

הפערים קיימים גם בתוך החברה הערבית עצמה. שיעור הסטודנטים ביישובים המבוססים ביותר במגזר הערבי גבוה כמעט פי שניים משיעורם ביישובים המוחלשים (29.3% לעומת 16%). עם זאת, כותבי הדו"ח מציינים כי צעירים ערבים רבים רוכשים השכלה גבוהה בחו"ל, בין השאר לירדן.

בדו"ח מוצגים נתונים על סיכויי הצעיר הישראלי להתקבל לאקדמיה: רק אחד מארבעה בני הנוער שהיו בני 17 ב-2001 (26.9%) התחיל ללמוד במוסד להשכלה גבוהה עד 2009. שיעור הצעירים היהודים שהתקבלו לאקדמיה כפול מזה של הצעירים הערבים. הנתונים פורסמו גם בשנה שעברה, ועדיין לא עודכנו על ידי משרד החינוך.

לפי הדו"ח, הכולל את הצעירים שנשרו מהתיכונים, רק 75.4% מבני ה-17 ב-2001 למדו במסלול המוביל לבחינות הבגרות, ורק 45.3% מהם זכו לבסוף בתעודת בגרות. ואולם למעשה, רק 38.7% מקבוצת גיל זו החזיקו בתעודת בגרות שאיפשרה להם להגיש מועמדות למוסדות ההשכלה הגבוהה.

"דרך המלך לעתיד אישי וחברתי טוב יותר היא רכישת חינוך והשכלה גבוהה", נכתב בדו"ח. "בישראל דרך זו מסודרת בצורה של פירמידה: כולם מתחילים יחד במדרגה הראשונה, אך ככל שמתקדמים מעלה - קטן מספר העולים לשלב הבא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#