הרעב העולמי כהזדמנות עסקית - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרעב העולמי כהזדמנות עסקית

המדינה צריכה להיות מעורבת ביישום המסחרי של תוצאות המחקרים החקלאיים

4תגובות

הדמוגרף, הכלכלן והכומר האנגלי רוברט מלטוס, הזהיר לפני 200 שנה כי האנושות צועדת לקראת רעב עולמי. האוכלוסיה בעולם, טען הדמוגרף, מתרבה בשיעור גיאומטרי בעוד שהגידול באספקת המזון הוא אריתמטי, ועל כן במקודם או במאוחר מיליוני בני אדם יגוועו ברעב.

נבואתו האפוקליפטית של מלטוס, אף שאיחרה לבוא, היא כבר כאן. נתוני ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) חושפים כי מאות מיליוני בני אדם בעולם השלישי ועשרות מיליונים בעולם המפותח סובלים מתת תזונה ומיליונים מתים מדי שנה מרעב. לא פחות חמור, לחמישית מאוכלוסייה העולמית, כך לפי פרסומי האו"ם, אין אספקה סדירה של מי שתייה נקיים וב-2050 לשליש מהאוכלוסיה לא תהיה.

הנבואה המלטוזיאנית איחרה להתגשם, מפני שהשכלנו להתקיים על חשבון הדורות הבאים. עשרות מיליוני קמ"ר של יערות, ששמרו על המאזן האקולוגי וסיפקו חמצן לאטמוספרה ועץ לבנייה נגדעו והפכו לקרקע חקלאית ובתוך כך הושמדו אלפי מינים של בעלי חיים וצמחים. גם הדגים הניצודים בימים ובאוקיאנוסים הולכים ופוחתים. משאביו של כדור הארץ אינם יכולים לספק לאורך זמן מזון, מי שתייה ואנרגיה זולה לאוכלוסייה הגדלה וכל מי שאומר אחרת טומן ראשו בחול.

נתונים שפרסמו לאחרונה על ידי ארגון מדינות ה-OECD וה- FAO מצבעים על תמונה קודרת לעתיד אספקת המזון בעולם; מחירי המזון הבסיסי (חלב, בשר, אורז, שמן, סוכר) שהוכפלו בעשור האחרון, ימשיכו לעלות גם בעשור הבא. מוצרי החלב יתייקרו ב-45%, הבשר ב-35%, הסוכר ב-22% הגרעינים ב-20% וכל זאת בעת שהאוכלוסיה תגדל בכ-550 מיליון נפש.

בטווח הארוך, הפתרון לרעב ולצמא העולמיים טמון בהפסקת גידול האוכלוסיה ובמעבר לחלוקה שוויונית יותר של משאבי המזון, האנרגיה והמים העולמיים. קשה להעריך אם הפתרון הזה אפשרי, מפני ששלוש הדתות המונותאיסטיות מעודדות ילודה גבוהה כמצווה דתית מרכזית. אך בטווח הקצר אפשר להגדיל בשיעור ניכר את אספקת המזון והמים, וישראל עשויה למלא תפקיד מרכזי במהלך הזה וגם לגרוף ממנו מיליארדי דולרים.

מכוני המחקר החקלאי בישראל ותעשיות המים הישראליות הם מהמובילים בעולם ולזכותם הישגים חסרי תקדים בניצול קרקעות שוליות ומים נחותים לייצור חקלאי. ישראל מובילה בעולם בניצול מי קולחין מטוהרים ומים מליחים (מים במליחות גבוהה) להשקיה והמחקר החקלאי בישראל מוביל בפיתוח גידולים עמידים למחלות ובעלי חיי מדף ארוכים. הפרה הישראלית היא "תעשיית חלב" על ארבע. תנובת החלב שלה היא הגבוהה בעולם וגדלה משנה לשנה. גם מדדי איכות החלב, כמו אחוזי השומן והחלבון, גבוהים במיוחד ברפת הישראלית. בישראל גם פותחה תעשיית דגי בריכות מהמתקדמות בעולם ותעשיית חקלאות ימית מרשימה.

לאחרונה פורסם כי החקלאים במושבי הנגב, מנצלים מים שמליחותם מגיעה ל-1,600 מ"ג כלור בליטר לגידול עגבניות צ'רי לייצוא, שפותחו במיוחד להשקיה במים מליחים. העגבניות הללו אף זוכות לביקוש רב בשווקי אירופה בשל טעמן המיוחד. אך לא זו בלבד שהעגבניות הללו מושקות במים במליחות גבוהה פי 6.5 מהמותר במים שפירים, זו מליחות שהייתה הורגת כל גידול חקלאי שהושקה בהם בעבר (מלבד תמרים). עוד פורסם שכותנה שנזרעה על קרקע חולית(!) והושקתה במים במליחות של 1,100(!) מ"ג כלור בליטר, השיגה שיא עולמי ביבול לדונם. המחקר החקלאי גם מאפשר את מה שרק לפני 30 שנה היה בבחינת הזיה; להשקות מטעי אגסים, רימונים, זיתים וכרמים במים שמליחותם 400 - 1,100 מ"ג כלור בליטר. אין מדינה אחרת בעולם שדיווחה על הישג כזה.

הבעיה הגדולה של החוקרים ומכוני המחקר החקלאי בישראל, המרוכזים באוניברסיטאות ובמכון למחקר חקלאי בבית דגן (מכון וולקני) היא במימון המחקרים. על כן הם נאלצים לממן אותם באמצעות חברות מסחריות מהארץ ומחו"ל בתמורה לרכישת הזכויות לניצול המסחרי של המחקרים. לדוגמה; זרעים שפותחו בעקבות מחקר פורץ דרך להארכת חיי המדף של העגבנייה, נמכרו על ידי החברה המסחרית שמימנה את המחקר למגדלי עגבניות ברחבי העולם במיליארד ורבע דולר, בעוד שהתמלוגים לאוניברסיטה הישראלית שמכרה לחברה המסחרית את הזכויות, הסתכמו ב- 4% מהמכירות.

היישום המסחרי של תוצאות המחקרים החקלאיים בישראל, יניב בעתיד הון עתק לחברות העסקיות שירכשו את הזכויות עליהם. על הממשלה לשקול אפשרות לממן את המחקרים הללו באמצעות הקמת קרנות ייעודיות ולמכור את הזכויות עליהן במכרזים בינלאומיים או בדרכים אחרות, ובכך להשאיר את המיליארדים בבית. בהתמודדות העולמית עם הרעב והצמא טמונה הזדמנות מסחרית גדולה, שעדיף כי ייהנו ממנה החוקרים, מכוני המחקר והתעשייה החקלאית בישראל, מאשר החברות הזרות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#