ה-OECD: מדיניות התעסוקה בישראל לא התקדמה ושיעור העוני הגבוה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
תעסוקה

ה-OECD: מדיניות התעסוקה בישראל לא התקדמה ושיעור העוני הגבוה

התוצאה: פגיעה בפיתוח בסיס המיומנויות של המשק הישראלי

3תגובות

היעדר התקדמות בהגברת היעילות של המדיניות החברתית ומדיניות התעסוקה בישראל ושיעור עוני גבוה פוגעים בפיתוח בסיס המיומנויות של המשק הישראלי - זוהי אחת המסקנות העיקריות העולות מדו"ח OECD - סקירה כלכלית לישראל 2011 - בתחום החברה והתעסוקה.

התייחסות זו קשורה בנתונים המציג הדו"ח בתחום שיעורי התעסוקה בישראל, לפיהם שיעור התעסוקה של גברים בישראל נמצא במגמת ירידה בעשור האחרון כאשר בקרב האוכלוסיה החרדית והערבית, שם שיעורי התעסוקה נמוכים מהשיעור הכללי, מגמות אלה ניכרות גם כן.

לפי הדו"ח, שיעורי התעסוקה בכלל האוכלוסיה, שנשקו ל-80% ב-1997, ירדו לכ-75% ב-2009 בגילים 54-25. בקרב גברים ערבים, שיעורי התעסוקה ירדו בתוך עשור מ-75% לכ-70% ובקרב חרדים השיעורים ירדו מכ-42% ל-39%.

דניאל בר און

שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות נמוך במיוחד - 25% - אך כאן דווקא חלה התקדמות לעומת 1997, אז היו שיעורי התעסוקה סביב 20%. גם בקרב נשים חרדיות חלה עלייה בעשור האחרון בשיעורי התעסוקה ואלה נושקים כיום ל-60%. בקרב גברים שאינם ערבים או חרדים שיעורי התעסוקה נשארו יציבים בעשור האחרון - סביב 80% - מה שמצביע על כך, כפי שגם מצוין בדו"ח, כי פעילות במדינה לשילוב חרדים וערבים בשוק העבודה לא הביאה לתוצאות מספיקות, וכי הגברת שיעורי התעסוקה בקרב אוכלוסיות אלה היא המפתח לקידום שוק העבודה בישראל.

בדו"ח צוין כי "התקדמות לקראת ייעול מדיניות חברתית מכוונת-תעסוקה היתה מאכזבת" אך צוינו לטובה מהלך של הרחבת מס הכנסה שלילי בישראל וכן המלצת דו"ח טרכטנברג להעלות מס הכנסה שלילי לאמהות עובדות, בצירוף הרחבה משמעותית של סבסוד מעונות יום וחינוך לגיל הרך, מהלך שלפי הדו"ח, הוא "צעד בכיוון הנכון".

כמו כן, ציין הארגון כי הושגה התקדמות זעומה בישראל בתחומים עליהם הצביע OECD כדרושים התייחסות בדו"חות קודמים: "הבטחת הכנסה כללית ממשיכה להיות זעומה ולא היו יוזמות כלשהן לחיסכון בנושא קצבאות ילדים כלליות".

נקודה שנזקפה לזכותה של ישראל היא העלאת שכר המינימום בדחיפת הסתדרות העובדים בקיץ האחרון. שכר המינימום בישראל ב-2009 היה כמעט מחצית השכר הממוצע במשק (יחס של 0.45) ולאור זאת דורגה ישראל במקום השלישי אחרי צרפת וניו זילנד בטבלה האומדת את היחס בין שכר המינימום לשכר הממוצע בקרב עשר מדינות OECD המובילות.

ממוצע OECD אף נמוך מזה של ישראל - פחות מ-0.4. עם זאת, חוקי עבודה, כך לפי הדו"ח, ממשיכים שלא להיאכף כראוי מה שמוביל לכך שבדירוג שבין6-0 (אכיפה מינימלית של חוקי עבודה עד לאכיפה מקסימלית) ישראל קיבלה את הציון 2, כשהציון בקרב 10 מדינות OECD המובילות בהקשר זה הוא 2.75 וממוצע OECD הוא מעט מתחת לדירוג של ישראל. מדינות גרועות מישראל בתחום אכיפת חוקי העבודה הן הונגריה, איטליה אוסטרליה, שוויץ, בריטניה, קנדה וארה"ב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#