חתן פרס נובל, פרופ' שכטמן, מזהיר: נהפוך למדינה של מקבצי נדבות - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חתן פרס נובל, פרופ' שכטמן, מזהיר: נהפוך למדינה של מקבצי נדבות

"הורה שמונע מילדיו לימודי ליבה, גורם להם עוול; הוא הופך אותם לפושטי יד ולכן מתעלל בהם; הורה שמתעלל בילדיו צריך להיענש על פי חוק", אומר פרופ' שכטמן

66תגובות

יום אחרי שקיבל את פרס הנובל בכימיה ל 2011, נהפך פרופ' דן שכטמן לאחר המקטרגים החריפים של מערכת החינוך הישראלית. שכטמן, הישראלי העשירי שזכה בתואר, אמר בנאום הזכייה שלו שחובת המדענים היא "לקדם את החינוך, המחשבה הרציונלית ואת הסובלנות. עלינו לעודד את בני הנוער המשכילים להפוך ליזמים בתחום הטכנולוגי. מדינות שיטפחו את הידע הזה ישרדו במשברים פיננסיים וחברתיים. הבה נקדם את המדע וכך ניצור עולם טוב יותר עבור כולנו".

"אין חשוב מן החינוך בשביל לבנות מדינה", אמר היום (א') שכטמן ל-TheMarker ביום שלאחר הזכייה. "יש שני נושאים חשובים: החינוך והיזמות הטכנולוגית והמדעית. בתחום החינוך מתרכז שכטמן בחשיבות שבלימודי הליבה בבית הספר - ודעותיו בנושא צריכים לקבל לימודי ליבה", אומר שכטמן בהתייחסו לתלמידים במערכת החינוך החרדית שאינם לומדים מקצועות ליבה. "הורה שמונע מילדיו לימודי ליבה, גורם להם עוול. הוא הופך אותם לפושטי יד, מקבצי נדבות ולכן מתעלל בהם. הורה שמתעלל בילדיו צריך להיענש על פי חוק", הוסיף שכטמן בהתייחסות לתלמידים במערכת החינוך החרדי שאינם לומדים את מקצועות הליבה.

"אני לא צריך להסביר מה קורה לעם שכל אנשיו הם מקבצי נדבות. לאט לאט אנחנו חוזרים אל המאה ה-19 בישראל, שבה חלק גדול מהאנשים היו חיים על כספי תרומות מהגולה. אנחנו לא רוצים לחזור למצב הזה".

"היזמות היא רוח החיים"

שכטמן התייחס לנושא גם בראיון שערך עם קרן נויבך בתוכנית סדר יום המשודרת ברשת ב' של קול ישראל. "אם מקבלי ההחלטות היו מקשיבים לנו קצת יותר יכול להיות שהיתה לנו ישראל קצת טובה יותר. התחום החשוב ביותר לכולנו הוא תחום החינוך. כל התשתית של ההשכלה הבסיסית והתיכונית צריכה שיפור. אין כל ספק בכך", אמר שכטמן לנויבך.

"חלק גדול מהאוכלוסיה לא מקבלת חינוך כללי בכלל. הם לא יודעים לספור. את הדברים האלה צריך לתקן. לימודי הליבה לא נלמדים בחלק מבתי הספר. העם לא יכול להמשיך לחיות בצורה כזאת. אפשר להתפלל לחסדי שמיים אבל זה לא מביא לחם לשולחן והגנה על המדינה. אנחנו לא יכולים לאפשר למצב הזה להידרדר יותר".

"בעוד כמה שנים לא נוכל לשנות את המצב הקיים וזה יהיה רע מאוד. צריך לשנות את זה עכשיו. למצוא את הדרך לעשות את זה נכון בלי לפגוע באף אחד אבל לא בתהליך שהורס את המדינה".

אי–פי

על החשיבות שביזמות הטכנולוגית אמר שכטמן כי היזמות היא "רוח החיים הכלכליים והמודרניים. בעתיד, המדינות שישרדו ויצליחו כלכלית הם אלו שבהם היזמות מצליחה ופועמת ומחדשת כל הזמן".

אלו נושאים אחרים עלולים לפגוע לדעתך בעתידה של המדינה?

"אני לא יכול להילחם בכל החזיתות. הליבה זו בעיה כואבת מאוד. אני לא מנסה לתקן את כל מדינת ישראל אלא לדון בנושא אחד או שניים - חינוך ויזמות טכנולוגית".

שכטמן, חוקר בפקולטה להנדסת חומרים בטכניון, זכה בפרס היוקרתי על גילוי הגבישים הקווזי-מחזוריים ב-1982. בימים שלאחר קבלת הפרס הוא מתכנן לערוך סדרה של הרצאות ברחבי קמפוסים בשוודיה. בנאומו התייחס שכטמן לפוליטיקאים כשאמר "בעולם האמיתי הפוליטיקאים מחליטים עבורנו. חובת המדענים היא לייעץ לפוליטיקאים", מסביר שכטמן, "לא להשגיח עליהם. אנחנו צריכים לפעול כדי לשנות את הדברים ולהסביר לאנשים כאלה ואחרים איך בונים מדינה".

"מערכת ההשכלה הגבוהה במצב טוב יותר"

שכטמן מעודד יותר ממצבה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, שבה מיושמת זו השנה השנייה רפורמה בת חמש השנים, שבמסגרתה יתווספו למערכת תקציבים בסך 7.5 מיליארד שקל. "מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל כיום במצב טוב יותר ממה שהיתה בבעשור האחרון. המצב בעשור האחרון  נורא. יש נטייה מצד הממשלה להקציב יותר תקציבים, ואנחנו רואים את זה בשטח. לשבחה של המערכת והנהגת המדינה אני מקווה שהמגמה הזאת תמשיך".

האם לדעתך הסטודנטים שמתקבלים כיום למערכת ההשכלה הגבוהה נמצאים ברמה שבה היו הסטודנטים לפני שנייים או שלושה עשורים?

"קשה לדעת והדעות בנושא הזה חלוקות. הרמה משתנה מסטודנט לסטודנט. יש סטודנטים וסטודנטיות מבריקים מאוד כיום, כמו שהיו בעבר".

נשיא הטכניון: למי שיש השפעה חייב לשכנע את קובעי המדיניות

"אין הרבה מדינות בעולם כמו ישראל, שיכולות להתגאות במספר כזה של חתני פרס נובל, שכל אחד מהם פרץ דרך חדשה בתחומו", אמר נשיא הטכניון שבו עובד שכטמן, פרופ' פרץ לביא. "כולם תוצר של מערכת החינוך של שנות ה-50 וה-60. אנחנו חייבים לעשות משהו כדי שהשרשרת הזאת לא תגדע".

"לשמחתי, פרופ' שכטמן נהפך לנושא הדגל בנושא החינוך במדינת ישראל. אני מחזק את ידו. כל מי שיש לו השפעה חייב לנסות לשכנע את קובעי המדיניות שזה הזמן לעשות מעשה כי בעוד כמה שנים יהיה מאוחר מדי".

לביא הוסיף כי "באחת ההרצאות בשוודיה ביקשו ממני לדבר על 'אומת הסטארט-אפ'. כל הנוכחים הביעו פליאה ואמרו שהם רוצים ללמוד מאתנו. אמרתי להם שאני מקווה שהעתיד לא ישתנה, מפני שאם אנחנו לא נצליח לשנות את מערכת החינוך בישראל ולשכנע את החוגים שלא מלמדים את מקצועות הליבה לעשות את, אבוי לנו".

"הפתרון צריך להיות פוליטי, לא אקדמי. קשה לדמיין את המדינה בעוד 30-40 שנה. דומני שכולם טומנים את הראש בחול. זה בנפשנו. ראשי מערכת ההשכלה הגבוהה, מדענים, חתני פרס נובל וכל מי שמדינת ישראל יקרה ללבו חוזרים על זה כמו מנטרה ואף אחד לא מקשיב", אמר לביא. "אי אפשר להתקיים במאה ה 21 בלי לדעת את הדברים הבסיסיים שהאדם המודרני זקוק להם. איך אפשר יהיה לקיים את תעשיית ההיי-טק ומדינה מודרנית כששיעורים גוברים והולכים של תלמידי ישראל אינם לומדים חשבון ואנגלית", אמר לביא.

לדברי לביא, יש להשקיע בהוראת המדעים בבתי הספר, ובעידוד תלמידים נוספים לבחור ללמוד את תחומי המדעים והטכנולוגיה. "אנחנו צריכים להגביר את מספר התלמידים שבוחרים ללמוד מדעים", מוסיף לביא. "מספרם קטן והולך אנחנו צפויים לשלם על זה מחיר בעתיד. אנחנו חייבים להכשיר מורים ולשכנע אנשים טובים ללכת להוראה".

לביא מציין שבטכניון ניתנים מלגות מיוחדות לבוגרים שנרשמו לתוכנית הסבה להוראת המדעים. "הציונות של המאה ה-21 היא לא ליישב את השממה, אלא להיות מורה בישראל. אני קורא לסטודנטים להקדיש חלק מזמנם בעתיד להוראה, לפני שהם פותחים סטארט אפ או מצטרפים לתעשיית ההיי-טק. אנחנו חייבים למלא את השורות במורים שיכולים להוות מודל לחיקוי, שיובילו את התלמידים ולהראות להם את היופי של המדע. זאת ללא ספק המשימה הלאומית של ישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#