עובדים או עבדים? "הסחר בזכות לעבוד בישראל נהפך לסחר בבני אדם"

עובדים זרים שרוצים לעבוד בישראל משלמים במקרים רבים עמלות בלתי חוקיות - ונאלצים להשתעבד כדי להחזירן ■ עמותת קו לעובד לבג"ץ: יבוא העובדים הזרים לישראל "מושחת מכל מושחת"

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מירב ארלוזורוב

"צריך להעביר את האחריות על יבוא עובדים זרים לישראל לידיים ממשלתיות. לחברות כוח אדם יש מקום בטיפול בעובדים הזרים בישראל, אבל לא ביבוא שלהם. היבוא חייב להתבצע במסגרת שאינה למטרות רווח, כי אחרת מתפתח מסחר בזכות לעבודה בישראל - וזה נהפך לסחר בבני אדם" - כך אמר ל-TheMarker ארנון מנטבר, מנכ"ל ארגון הג'וינט בישראל.

מנטבר והג'וינט עומדים לקבל החודש עיטור מטעם נשיא המדינה למלחמה בסחר בבני אדם, בזכות הפעילות של עמותות CIMI שהקים הג'וינט, שעוסקת בהגירה הזרה לישראל ובמאבק בסחר בבני אדם.

לדברי מנטבר, האפשרות שניתנה לחברות מסחריות לעסוק ביבוא של עובדים זרים לישראל פותחת את הפתח למסחר בזכות לעבוד בישראל. בכך מכוון מנטבר לתופעת העמלות הלא חוקיות שמשלמים עובדים זרים כדי להגיע לישראל.

מדובר בעמלות בהיקף שבין אלפי דולרים בודדים לכ-30 אלף דולר לעובד, תלוי במדינה שממנה מגיע העובד ובתחום העיסוק שלו. כתוצאה מכך, לפחות חלקם של העובדים הזרים המגיעים לישראל משועבדים להחזר חובות עצומים שלקחו על עצמם כדי לממן את העמלות הלא חוקיות האלה, מה שהופך אותם למעין עבדים מודרנים.

מנכ"ל ג'וינט ישראל, ארנון מנטברצילום: בכר דודו

לכך נוספות פגיעה קשה בזכויות האדם של העובדים הזרים והשפעה הרסנית על היכולת של עובדים ישראלים חסרי השכלה להתחרות עם העובדים הזרים על אותם מקומות עבודה, שכן הזרים מוכנים לעבוד לילות כימים, כמעט בכל תנאי ובכל מחיר, ובלבד להחזיר את חובם.

לפי נתוני עמותת קו לעובד, העמלות הגבוהות ביותר משולמות ככל הנראה בידי עובדים סינים, עבור הזכות לעבוד בבניין בישראל. קו לעובד אף הגישה עתירה לבג"ץ נגד אוזלת ידה של המדינה במניעת תופעת העמלות הלא חוקיות.

בעתירתה קובעת עמותת קו לעובד כי תחום יבוא העובדים הזרים לישראל הוא "מושחת מכל מושחת". לפי הנטען בעתירה, "העותרת - הפוגשת באלפי מהגרי עבודה מדי שנה במסגרת עבודתה - לא פגשה ולו מהגר עבודה אחד שהגיע לישראל מבלי ששילם דמי תיווך בסכומים מופקעים".

לדברי מנטבר "אסור לתת לחברות מסחריות לעסוק בכך. ראינו גם איך הדרום קוריאנים - שמייבאים עובדים רבים מסרי לנקה - הפקיעו את הטיפול בתחום מידי החברות הפרטיות והעבירו אותו לטיפול ממשלתי. הקוריאנים הבינו שיש דברים שרק המדינה יכולה לעשות".

מנטבר עוסק בתופעת הגירת העבודה בעולם זה שנים ארוכות, ושימש בעבר נציג ישראל בארגון ההגירה הבינלאומי (IOM). כמנכ"ל ג'וינט ישראל הוא הקים את עמותת CIMI, במטרה לטפל בתופעות של הגירה גם בתוך ישראל. בשנים האחרונות שימשה CIMI זרוע של האיחוד האירופי לצורכי מעקב ומחקר אחר תופעת הגירת העבודה והפליטים בישראל, ובין השאר סייעה לממשלת ישראל ביצירת קשרים עם ארגוני הגירה בינלאומיים.

במסגרת זו סייע הג'וינט לישראל ליצור קשרים עם ארגון ה-IOM לשם הסדרת יבוא העובדים הזרים לחקלאות מתאילנד. לאחר מאמץ שנמשך יותר משנתיים, נחתם באחרונה הסכם בין ממשלת ישראל ובין ממשלת תאילנד שלפיו יבוא העובדים הזרים לחקלאות ייעשה מעתה על ידי IOM, ולא על ידי חברות כוח אדם פרטיות.

העובדים ייבחרו באופן אקראי, מתוך מאגר שיבנה על ידי IOM, מה שאמור לעקר את המוטיבציה של העובד לשלם עמלה כדי להבטיח את כניסתו לישראל. כניסת ההסכם לתוקף, החל בינואר הקרוב, אמורה להערכת הג'וינט להקטין את העמלות המשולמות על ידי התאילנדים - מכ-10,000 דולר לעובד לכ-1,000 דולר לעובד בלבד.

ההיקף הכולל של העמלות הלא חוקיות, המשולמות בידי העובדים הזרים כדי להגיע לישראל, נאמד במאות מיליוני דולרים, ואף יותר מכך. הכסף נגבה מהעובדים הזרים בחו"ל, ואין ראיות חד משמעיות כי הוא מגיע לישראל.

כך, תאגידי כוח האדם בבניין, הנמצאים בימים אלה במאבק מול המדינה על כוונתה שלא לאפשר להם לבחור את העובדים הזרים שיגיעו לעבודת הבניין בישראל, טענו במכתבים למדינה כי "התאגידים מתנגדים לכל גבייה של עמלות או תשלום אסור כלשהו מהעובדים הזרים כנגד מתן הזכות לעבוד בישראל. לו יימצא תאגיד שפעל או פועל בניגוד לאמור, עליו לתת את הדין. התאגידים מוכנים למנוע לזות שפתיים ולהוכיח כי הם עובדים בשקיפות מלאה ואין מבחינתם כל מניעה פיקוח ובקרה מקסימליים על הליך הגיוס".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker