ישראל 2011: פערי השכר בין ערבים ויהודים עומדים על 50%

27% מהנשים הערביות עובדות לעומת 66% מכלל הישראליות ■ 57% מהמשפחות הערביות הן עניות

TheMarker Online
TheMarker Online

"27% מהנשים הערביות בגילאי 64-25 עובדות לעומת 66% מכלל הנשים הישראליות" - כך עולה מדברי המשנה לנגיד בנק ישראל, קרנית פלוג, היום (א') בכנס החברה הערבית בישראל במכון ון ליר.

לפי נתונים שהציגה, שעור התעסוקה של נשים ערביות אומנם עלה בהדרגתית ממספר חד ספרתי בשנות ה-70, אך עדיין מדובר באחוזי השתתפות נמוכים מאוד. שעור הגברים הערבים המועסקים ירד בעקביות עד שנת 2003, אך מאז החל לעלות, וב-2010 הוא עומד על 71% לעומת 77% בקרב כלל הגברים בישראל.

בקרב גברים יהודים וערבים בעלי השכלה גבוהה, שעורי התעסוקה דומים. לעומת זאת, שעורי התעסוקה בקרב נשים ערביות נמוכים במידה ניכרת מאלה של נשים יהודיות בכל רמות ההשכלה, אך הפערים בולטים במיוחד בקרב נשים בעלות עד 12 שנות לימוד.

צפו במצגת

5 מתוך 5 |
שיעור תעסוקה - גברים, גילאי 15 ומעלהצילום: למ"ס
1 מתוך 5 |
משלחי היד של גברים יהודים וערבים, 2010צילום: למ"ס
2 מתוך 5 |
משלחי היד של נשים יהודיות וערביות, 2010צילום: למ"ס

בנוסף לפערים בשעורי התעסוקה, נחשפו בכנס פערי השכר בין עובדים יהודים וערבים המגיעים לכמעט 50% בקרב הגברים ולמעלה מ-40% בקרב הנשים. חלק ניכר מהפער מוסבר בהבדלים במאפיינים האישיים בין העובדים היהודים והערבים (גיל, השכלה') אך לא כולו. כרבע מהפער בשכר לשעה בין עובדים יהודים וערבים, וכחמישית מהפער בין עובדות יהודיות וערביות אינו מוסבר, וניתן להעריך שלפחות חלק מפער זה נובע מאפליה בשוק העבודה.

הפערים בשכר ובתעסוקה בין המגזרים משתקפים גם בפערים בהכנסה המשפחתית ובשעורי העוני. כ-57% מבין המשפחות הערביות הן עניות לעומת פחות מ-12% בקרב האוכלוסייה היהודית (ללא חרדים).

הפערים קיימים גם בהישגים הלימודיים: בשיעורי הזכאות לבגרות, ובתוצאות המבחנים הבינלאומיים. למרות צמצום מסוים בשנים האחרונות הפערים צפויים להמשיך ולהשתקף בשנים הבאות בפערי שכר ותעסוקה בין יהודים וערבים.

הגידול המהיר יותר של האוכלוסייה הערבית ביחס לאוכלוסייה היהודית כמו גם של האוכלוסייה החרדית שממעטת אף היא להשתתף בשוק העבודה ושכרה נמוך צפוי להשליך על שעורי הגידול בפריון ועל שעורי הצמיחה העתידיים של המשק.

בסימולציות שערכו במכון ון ליר נבחנו שלושה תרחישים:

  • שעורי ההשתתפות של היהודים והערבים בשוק העבודה יתקבעו ושעור ההשתתפות בעבודה ירד מכ-75% היום ל-73% ב-2030 - מגמה זו תרחיק את ישראל מרמת התוצר לנפש של המדינות המפותחות.
  • מגמות השינוי של שעורי ההשתתפות מהשנים האחרונות ימשיכו - התוצאה היא ששעור ההשתתפות הכללי יעלה בשיעור מזערי שכן המגמה המתונה של עלייתו בכל אחד מהמגזרים תקוזז כמעט כולה עם עליית משקל הערבים באוכלוסיה ששיעור השתתפותם נמוך יותר.
  • מגמת הגידול בשעורי ההשתתפות של האוכלוסייה הערבית תואץ כתוצאה מיישום תכניות להסרת חסמים לתעסוקת ערבים - יעלה שעור ההשתתפות ל-79% ויתקרב לרמה הרווחת במדינות המפותחות. ובכך יתרום לעלייה בתוצר לנפש ולצמצום הפערים.

בין החסמים הבולטים להשתלבות טובה יותר של ערבים בתעסוקה מונים במכון ון ליר את החוסר בהון אנושי תעסוקתי, העדר תחבורה ציבורית בין מקום המגורים ומרכזי התעסוקה, העדר פתרונות מספקים לטיפול בילדים בגיל הרך, אפליה בקבלה לעבודה, וקיומה של תפיסת עולם אצל חלק מהערבים, אשר נרתעת מיציאת נשים לעבודה מחוץ לישוב לצד קיומם של תמריצים שליליים לתעסוקה הגלומים במערכת התמיכות. לסוגיות אלה הוקדש פרק נכבד בהמלצות של וועדת טרכטנברג.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ