יו"ר קרן IVN: "חברה שייכת לא רק לבעלי המניות שלה, אלא גם לקהילה" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יו"ר קרן IVN: "חברה שייכת לא רק לבעלי המניות שלה, אלא גם לקהילה"

אריק בן חמו, יו"ר קרן IVN ולשעבר מנכ"ל 3com, מצהיר על הקמת קרן להשקעות במיזמים חברתיים עסקיים שתפעל במתכונת של קרן הון סיכון. תאגידים צריכים לתרום לא יותר מ-9% מהרווח, אומר בן חמו - ומסביר מדוע עליהם להתחשב בקהילה ולא רק בבעלי המניות בבחירת מקבלי התרומה

תגובות

>> כשאריק בן חמו, לשעבר מנכ"ל ויו"ר 3com העולמית, הגיע מצרפת ללמוד באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, הוא היה צעיר מבטיח עם סכום של כ-100 אלף דולר שגייס למטרת מימון לימודיו. חלק מהסכום נבע ממלגה שקיבל מממשלת צרפת, שאמורה היתה להפוך למענק אם היה חוזר למדינתו. מלגה שנייה קיבל מתורם יהודי אמריקאי עשיר, שלא התנה אותה בדבר.

זה היה המפגש הראשון של בן חמו עם הפילנתרופיה האמריקאית. בסופו של דבר הוא בחר להישאר בארה"ב, ונאלץ להחזיר את המלגה לממשלת צרפת. כעבור שנים נהפך בעצמו לפילנתרופ, ובעשור האחרון הוא משמש כיו"ר קרן הון סיכוי ישראל - IVN, ארגון השקעות חברתיות המורכב ממנהלים ויזמים מהעולם העסקי בישראל ובחו"ל המציע ליזמים שמתקבלים לתוכנית הקרן ייעוץ ממנטורים בכירים, סיוע בפיתוח אסטרטגיה, סל שירותים ותמיכה כספית של כ-200 אלף שקל בהתאם לעמידה באבני דרך.

בשנה הקרובה מתכננת IVN להקים קרן השקעות נוספת. בכסף שיגוייס, היא מתעדת להשקיע בכעשרה מיזמים מדי שנה בהיקף של כ-150 אלף דולר כל אחד. "תיק ההשקעות יהיה זהה לכל קרן הון סיכון אחרת", מסביר בן חמו. "יהיו חברות שיצליחו מאוד, חברות שיצליחו ברמה סבירה, וגם חברות שככל הנראה ייכשלו. יוזמות בכל מקרה לא יחסרו: ישראל מייצרת מספיק יזמות חברתית לאתגר אותנו, ולכן העלינו את הרף לארגונים שיכולים להשפיע ברמה ארצית".

מלניקוב אילייה

אילו מיזמים אתם מחפשים?

"קודם כל היוזמות יהיו גדולות משמעותית: במקום צוות של חמישה אנשים נחפש צוות של 50 איש. מבחן אחר הוא היקף ההשפעה של היוזמה שניתן יהיה להרחיבה להיקף ארצי. מה שייחד את החברות הוא שהן יתמודדו עם מצבים שבהם אין פתרונות מבוססי שוק, או שהשווקים מאוד לא יעילים. לא נתמוך בארגונים שמטרתם העיקרית היא השאת רווח לבעליהם ללא יצירת ערך חברתי. לא נתמוך גם בחברה שיכולה לעבור לרווחיות תוך שלוש-ארבע שנים מיום הקמתה, כי זה אומר שהיא מתאימה לשוק העסקי.

"נשקיע בחברות משני סוגים: ארגונים שנותנים פתרונות תעסוקה לאוכלוסיות מוחלשות בפריפריה גיאוגרפית או פריפריה חברתית. סוג שני של עסקים יתמודד עם כשלי שוק שהעולם העסקי או המדינה לא יכולים להתמודד אתם. דוגמה להשקעה שעשינו היא חברת דורוס, המפעילה חוגי העשרה ולימודי פסיכומטרי ביישובים בדווים בנגב, שחברות מסחריות נמנעו לפעול בהם משיקולים כלכליים. דוגמה נוספת היא ההשקעה בחברת Nptech המספקת שירותי IT למגזר השלישי. תחום נוסף הוא השקעה בחברה המפתחת עזרים לאנשים עם מוגבלויות".

חושב אחרת מבאפט

בן חמו הוא איש עסקים ותיק, שצבר ניסיון בתפקידים הבכירים ביותר בחברות הכלכליות המובילות בעולם הטכנולוגיה. גם כיום הוא חי ונושם את עמק הסיליקון. ב-1990-2000 שימש כמנכ"ל חברת 3com, והמשיך לכהן כיו"ר שלה עד שנמכרה ב-2010 לחברת HP. קודם לכן כיהן כיו"ר חברת פאלם, וכמנכ"ל החברה.

הוא מכיר היטב את עמדתם של בעלי המניות כלפי פעילות פילנתרופית תאגידית. "לפילנתרופיה מסורתית יש מוניטין רע, ואולי היא ראויה לזה", הוא אומר. "יש שיטות שונות של פילנתרופיה: השיטה היהודית הוותיקה ביותר היא לרשום צ'ק ולוודא שכולם יידעו את זה. במקום הזה היא תורמת הון בצורה זמנית, והיא אינה בת קיימא. הרמה הגבוהה ביותר של פילנתרופיה היא כשאתה מסייע למקבל התרומה לשמור על כבודו ובמיוחד לא להזדקק לך יותר. רצוי גם לשמור על פרופיל נמוך ובלי לצפות למשהו בתמורה.

"בזמנים קשים, הפילנתרופיה צריכה להיות אפקטיבית במיוחד - התוכניות צריכות להיות לטווח ארוך, לרבות המימון שלהן. לתאגידים הייתי מציע להקים קרן תרומות נפרדת שאליה יוזרם הכסף הפילנתרופי, ולא ישירות. זאת כדי לרכך את הטלטלה נוכח העליות והירידות שיש במחזור חיי העסק".

וורן באפט טוען שתאגידים ציבוריים צריכים לתרום לפי רצון בעלי המניות. איפה אתה עומד בסוגיה?

"אני חושב אחרת מבאפט. החברה שייכת לא רק לבעלי המניות שלה, אלא גם לקהילה. לכן, אם החברה תומכת, למשל, בבתי ספר בקהילה הדבר תורם לארגון כיוון שהוא יוצר מעורבות רגשית בקרב העובדים. גם מערכות היחסים של התאגידים מורכבות יותר עם סביבתם מבעבר. לטעמי, הפילנתרופיה צריכה להיות קשורה לפעילות החברה, ועליה לאמץ נקודת מבט רחבה כיצד לשרת את בעלי המניות. באפט לא מעריך זאת כי הוא משקיע, ואין לו אחריות ניהולית. לעומת זאת כשאתה מוביל אנשים צריך לקבל החלטות אחרות. לדעתי הכוונה של באפט היתה שהמנכ"ל לא צריך לכוון את התרומות של החברה למוסדות שקרובים ללבו אלא למטרות שישרתו את מטרות החברה. אם מנכ"ל תומך במוזיאון האהוב עליו אין קשר בין זה לחברה.

"המנכ"ל צריך לנהל את החברה תוך הסתכלות על כל בעלי העניין - הלקוחות, הקהילה, והעובדים שלעתים יש להם אחוז קטן ממניות החברה. הרעיון הוא להביא בחשבון את דרישות כל בעלי העניין. הנוסחה היא לאזן בין רצון בעלי המניות לצורכי הקהילה, ושתהיה אפשרות להסביר את הרציונל בפילנתרופיה לטובת החברה".

מהי פילנתרופיה נבונה?

יש היקף השקעה נכון לחברה ציבורית, מעין 'כלל אצבע'?

"הכלל המקובל הוא עד 9% מהרווח. 'ספרה אחת' ולא יותר מכך. זה מבוסס על מחקרים, כמו של מייקל פורטר. כך אתה יכול לתרום לחברה האזרחית ועדיין לרצות את בעלי המניות. יש לכך גם היגיון: אחוז גבוה מדי עלול לגרום לכך שאם החברה עוברת להפסד היא עלולה להפסיק את הפעילות הפילנתרופית, שכן עליה לדאוג קודם כל לעצמה. זה כמו בטיסה, כשמסכות החמצן נופלות: קודם כל ההורים שמים את המסיכה על עצמם ורק אחר כך על הילדים".

לא כל מנכ"ל מצליח הוא פילנתרופ גדול. סטיב ג'ובס, לא עסק כמעט בנושא - בניגוד, למשל, לביל גייטס.

"אנשים רבים בוחרים להיות פילנתרופים אחרי מותם, זה לגיטימי. ג'ובס מת בשיא חייו, וכשאתה בשיא אתה דוחה את העיסוק בפילנתרופיה לשלב מאוחר יותר. אני יודע שרוב הונו יעבור לקרן פילנתרופית, אולם איני יודע מה היו ההנחיות של בצוואתו וכיצד תפעל הקרן".

yazam@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#