דו"ח העוני 2010: 35.3% מהילדים בישראל הוגדרו כעניים

1.77 מיליון איש מבין אזרחי המדינה עניים - 19.8% מהנפשות בישראל, לעומת 20.5% ב-2009 ■ נתניהו: יישום המלצות טרכטנברג הנוגעות לשכבות החלשות יצמצם את מספר העניים בישראל

מצבם של הצעירים בישראל הידרדר בעשור האחרון. כך, למשל, המשפחות הצעירות, שבהן גילם של המפרנס העיקרי הוא מתחת לגיל 35, עניות כיום יותר מבעבר: 26.8% ממשפחות אלה חיות מתחת לקו העוני כיום, לעומת 26.1% ב-2009 וחלקן בעשירונים הנמוכים עלה לעומת המצב בעשור הקודם: יותר מ-30% מהצעירים השתייכו לעשירון השני ב-2009 לעומת 25% בלבד ב-1999. מנגד גם חלקם בעשירון העליון פחת מכ-22% לפני עשור לפחות מ-20%.

כך עולה מנתוני ממדי העוני שפירסם אתמול המוסד לביטוח לאומי. המשמעות ברורה: כיום יש יותר צעירים עניים בישראל. דו"ח נוסף של הביטוח הלאומי שפורסם לפני כחודש התייחס אף הוא למגמה: "ההכנסה על פני מחזור החיים נהפכה לפחות ופחות צודקת מבחינת חלוקתה על פני גיל ומין. מחברי הדו"ח קבעו בשנים האחרונות כי חלו חילופי דורות בין בני הדור המבוגר, שנהנה יותר מתנאי עבודה ושכר הוגנים, לבין הדור הנוכחי.

משחקי ילדיםצילום: תומר נויברג

פרופ' אביה ספיבק, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון, סבור כי את המגמה הזו ניתן לייחס לעובדה שהמגזר הערבי והמגזר החרדי, ששיעורי הילודה בהם גבוהים ביחס לאוכלוסייה הכללית, מאופיינים בשיעור צעירים גבוה. "עם השנים יהיו יותר צעירים בקרב הקבוצות האלה, ולכן התופעה של צעירים עניים עלולה להחמיר", אומר ספיבק.

לדבריו, "ההשלכות הן קשות: מדובר באנשים צעירים שצריכים בשלב זה בחייהם להתחיל להתבסס. כאשר אנשים שסיימו את גידול הילדים מידרדרים לעוני, זה חמור פחות מאנשים שילדיהם חיים בעוני. המשמעות היא שהעוני ימשיך הלאה. אנשים עניים הם לא בהכרח בעלי יכולות אינטלקטואליות ורגשיות טובות פחות מאנשים עשירים, אבל מי שגר בתנאי עוני מתקשה לממש את הפוטנציאל. ילד שזקוק לתמיכה ויד הוריו אינה משגת לספק אותה - ייתקע".

עוד מעלה הדו"ח כי אחרי קיץ של מחאה חברתית סוערת - שיעור העוני בישראל נותר חמור: 1.77 מיליון איש מבין אזרחי ישראל עניים - מהם 837 אלף ילדים. חלקם של העניים העובדים למחייתם בקרב האוכלוסיה הענייה ממשיך לעלות.

35.3% מהילדים בישראל הוגדרו כעניים ב-2010 - שיפור זעום לעומת המצב ב-2009 (36.3%); שיפור ניכר גם במספר הנפשות בישראל שחיו מתחת לקו העוני (19.8% לעומת 20.5% וכך גם בקרב המשפחות (24.4% לעומת 25%). המדד שבוחן את חומרת העוני - שיעור העניים שהכנסתם היא הנמוכה ביותר - נותר יציב.

בעקבות השיפור במצב המשק, ההכנסה הפנויה החיצונית עלתה ב-2010 בכ-3.6%, מה שמצביע על עלייה ברמת החיים, ולכן גם קו העוני עלה כלפי מעלה. על פי הנתונים, חציון ההכנסה נטו לנפש ב-2010 הוא 3,861, ולכן קו העוני לנפש הוגדר על הכנסה של 1,931 שקל.

עדיף להיות צעיר?צילום: TheMarker

קו העוני מחושב על פי גודל המשפחה - במשפחות בעלות ארבע נפשות בכ-6,178 שקל בחודש (נטו) למשפחה, במשפחות בעלות שש נפשות בכ-8,205 שקל בחודש למשפחה. לפי הביטוח הלאומי, הנתונים בדוח מצביעים על התאוששות ניכרת בשוק העבודה, עלייה ברמת התעסוקה וירידה בשיעור האבטלה. ואולם על אף מגמה קלה של שיפור, נתוני הדוח מוסיפים להיות קשים:

המשפחות העובדות עניות יותר

יציאה לעבודה לא מגינה מפני עוני, ושיעור העובדים העניים בקרב האוכלוסייה הענייה ממשיך לעלות. ב-2010 נרשם גידול ניכר בחלקן של המשפחות העובדות בכלל המשפחות העניות - 50.6%, לעומת 49% ב-2009. כ-12.3% מהמשפחות העובדות הן עניות.

שיעור העוני בישראל צילום: TheMarker

לפי הביטוח הלאומי, "עלייה בשיעור התעסוקה בלבד, שאינה מלווה בשיפור ההכנסה מעבודה, אינה ערובה ליציאה מעוני". כך, על אף עלייה בשיעור התעסוקה בקרב ערבים וחרדים, לא חל שיפור משמעותי במצב הכלכלי של קבוצות אלה. ב-2004-2009 עלה שיעור התעסוקה בכלל האוכלוסייה מ-69% ל-73% - אך שיעור העוני לא צומצם באופן משמעותי. גם מצבם של המשפחות שאינן עובדות הורע - שיעור העוני בקרב משפחות אלה עלתה ב-2010 ל-70.1% לעומת 68.9% ב-2009.

ישראל עדיין נמצאת בצמרת המדינות המפותחות העניות

על אף השיפור הקל, לפי חישוב שיעור העוני על פי מדדים הנהוגים ב-- OECD עלה שיעור העוני בישראל מ-20.9% ב-2009 ל-21% ב-2010. ישראל היא עדיין אחת המדינות שבהן האי שיוויון הוא חמור ביותר - רק טורקיה, מקסיקו וצ'ילה מובילות עליה במדד זה.

האי-שוויון זינק

מדד האי שוויון (ג'יני), הבודק את השוויון לפי חלוקת ההכנסות במדינה, ירד מ-2009 ב-1.3% ומ-1999 ב-2.4%. עם זאת, לפי נתוני הביטוח הלאומי, אם בוחנים את המדד על פי ההכנסה הפנויה הנותרת לאחר תשלומי מסים, האי שיוויון זינק מ-1999 בכ-6.9%.

ירושלים - הענייה ביותר

ממדי העוני באזור ירושלים היו הגבוהים ביותר ב-2010. נתון זה נכון לגבי האוכלוסייה הערבית וכן לגבי האוכלוסייה היהודית בעיר. כ-57.7% מהילדים באזור ירושלים הם עניים ו-36.6% מהמשפחות. במחוזות מרכז ותל אביב, ממדי העוני היו נמוכים ביותר - 11.2% בקרב משפחות במרכז ו-11.6% בקרב משפחות בתל אביב.

שיעור המשפחות הערביות בקרב העניים עלה

הירידה היחסית בשיעור העוני נרשמה כמעט בכל קבוצות האוכלוסייה. שיעור העניים הקשישים ירד ל-19.6% ב-2010, לעומת 20.1% ב-2009. גם שיעור המשפחות החד הוריות העניות רשם ירידה של כ-0.2% ל-30.5%. שיעור המשפחות בנות יותר מארבעה ילדים שנמצאות מתחת לקו העוני הוא 57.2% - לעומת 59.9% ב-2009. 53.2% מהמשפחות הערביות חיות מתחת לקו העוני. חלקם של הערבים באוכלוסייה הענייה עלה מ-35.9% ב-2009 ל-37.8% ב-2010.

העוני גבוה יותר בקרב חרדים

הביטוח הלאומי בוחן מה הסיכוי להידרדר לעוני בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות, על סמך הנתונים הקיימים. קבוצת הסיכון הגבוהה ביותר היא החרדים. לפי הנתונים, משקלם של החרדים באוכלוסייה הענייה ביותר בישראל (השליש התחתון מכלל העניים) הוא פי 3.7 ממשקלם בכלל האוכלוסייה. משקלם של הערבים בקבוצה זו הוא פי 2.8 ממשקלם בכלל האוכלוסייה, ושל היהודים שאינם חרדים - פי 0.7 ממספרם בכלל האוכלוסייה.

השכר עלה, המחירים עלו

מדוע על אף העלייה בשיעור התעסוקה, הירידה באבטלה והעלייה בשכר, עדיין קיימים עוני ואי שוויון בישראל? הביטוח הלאומי שם דגש מיוחד על הגורמים לכך, שבין היתר הובילו למחאה החברתית. ב-2010 השכר הממוצע עלה ב-3.3% לעומת השכר ב-2009, אך המחירים עלו בתקופה זו ב-2.7% - כך שהשכר הריאלי עלה רק ב-0.5%.

עם זאת, השכר לא עלה באופן שווה. בענף הבנקאות, התעשייה, והמינהל הציבורי, השכר הריאלי עלה ב-1%. בקרב נותני שירותי בריאות, רווחה ושירותים קהילתיים השכר לא השתנה, ובענפי התחבורה, האחסנה והתקשורת, השכר הריאלי ירד בכ-3%. ההכנסה מתעסוקה עלתה בכ-4%, אך היא נובעת בעיקר מעליית שכר בקרב העצמאים. שכר העובדים השכירים עלה בכ-1.5% בלבד.

"המגמה הכללית בעייתית מאוד"

מאחורי השיפור לכאורה שמציג הדו"ח, עומדת הידרדרות, כך טוען הפרופ' דן בן דוד, מנכ"ל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית ומהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת תל אביב. הירידה המזערית בשיעורי העוני ב-2010, מסביר בן דוד, היא חלק ממגמה של שיפור מסוים במדדים הכלכליים של ישראל בשנים האחרונות, לרבות שיעורי התעסוקה ושיעורי הפריון. ואולם, אם מתבוננים על מגמות ארוכות טווח, מצבה של ישראל לעומת המדינות המפותחות בכי רע: "בעבר רבע מהמשפחות בישראל חיו מתחת לקו העוני, וכיום מדובר בשליש", אומר בן דוד. "אנחנו מסתנוורים מהטווח הקצר ומהתנודות, אבל צריך להסתכל על המגמה הכללית - והמגמה בעייתית מאוד.

"לאנשים רבים אין את הכישורים לעבוד במשק מודרני וזה פוגע בצמיחה ומנציח את העוני. כשתשתיות התחבורה והחינוך לקויות, אז כל מה שנשאר לאנשים לעשות זה לעבוד במפעל ביישוב. המפעל עלול להיסגר או לעבור לסין - ומה אז? ישראל צריכה להשקיע בכישורים הדורשים את כוח המוח. יש להקטין את מספר האנשים הלא מיומנים ואז השכר של אנשים רבים יותר יעלה", אומר בן דוד, "מישהו צריך להתעורר כאן".

גם משה כחלון שר הרווחה מודאג מהמגמה שעולה מדוח העוני: "השינויים בממדי העוני משנה לשנה אינם מצליחים לשנות את תמונת המצב העגומה של השנים האחרונות. אפנה לממשלה בדרישה להתערבות משמעותית ונרחבת כדי להילחם בעוני ולצמצמו". "יש לברךעל שיפור מזערי בממדי העוני, אבל ככלל ממצאי הדו"ח מבשרים רעות", מצטרף גם הפרופ' יוסי יונה, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, העומד עם פרופ' אביה ספיבק בראש הוועדה המייעצת למובילי המחאה החברתית, לעמדתו של בן דוד. "השרים האחראים על המדיניות הכלכלית בישראל עולים על כל עץ רענן ומשבחים את נתוני הצמיחה ואת שיעורי האבטלה המצטמקים, אלא שלממשלה יש חלק מרכזי ביצירת שכבת העניים. זה בא לידי ביטוי בכך שהמדינה היא המעסיקה הגדולה ביותר של עובדי קבלן, כשהמניע הוא חיסכון כספי. בהקשר של עובדי הקבלן הסיסמה ‘מרווחה לעבודה' היא סיסמה חלולה".

מאהל רוטשילד, מחאת הדיור

גם ח"כ שלי יחימוביץ' רואה בנתונים העולים מהדו"ח כמבשרים על המשך מגמה של ניצול עובדים בשוק העבודה. לדבריה, "הנתונים מלמדים כי בגלל הניצול השיטתי בעולם העבודה ובשל העסקה באמצעות קבלנים, עבודה לא רק שאינה מחלצת מעוני, אלא גם מחוללת אותו. זו הסיבה לכך שהנתונים הקשים בשיעור העוני במשפחות העובדות נותר כמעט ללא שינוי, ולכך שהמדדים לעומק העוני וחומרתו אף עלו אצל אותן משפחות".

"הירידות הקלות במדדים בדו"ח העוני הן זניחות, ובוודאי שאינן מעידות על שום שינוי מגמה במדיניות הממשלה בנושא", אמר בתגובה לנתונים גם מנכ"ל הקרן לידידות, ציון גבאי. "דו"ח העוני מראה שעל אף המחאות החברתיות של השנה האחרונה, ממשלת ישראל אינה מקדישה מאמץ מיוחד לצמצום מספר העניים והפערים החברתיים. הממשלה חייבת להחליט על יעד מדיד של צמצום העוני, כפי שהמליץ פרופ' טרכטנברג כבר לפני כמה שנים, ולהציג תוכנית לאומית אמיתית שתכלול השבת הקצבאות לזכאים, התאמתן ליוקר המחירים ועידוד תעסוקה איכותית בשכר המאפשרת קיום בכבוד למועסקים במשרה מלאה", אמר.

שר האוצר התייחס אף הוא לדו"ח העוני אתמול ואמר כי עם כניסתו לתפקיד שם לעצמו למטרה לטפל במשבר הכלכלי העולמי ולהביא לצמצום פערים. לדבריו, "נמשיך עם מדיניות זו בשנה הבאה באמצעות שני צעדים עיקריים: הרחבת מס הכנסה שלילי ופעימה נוספת בשכר המינימום שתיכנס לתוקף".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker