"את העבודה שאגרקסקו עשתה עם 520 עובדים, נעשה עם 85 בלבד" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"את העבודה שאגרקסקו עשתה עם 520 עובדים, נעשה עם 85 בלבד"

גדעון ביקל בטוח שרכישת אגרקסקו היתה הזדמנות כלכלית נכונה; את האסטרטגיה העסקית החדשה של החברה הוא מסכם בשלוש מלים: "שיווק, שיווק, שיווק"

12תגובות

איש העסקים גדעון ביקל הפתיע את המגזר החקלאי כשרכש לפני כשלושה שבועות את אגרקסקו, שקרסה ברעש גדול לפני שלושה חודשים ועברה לניהול נאמן ולאחר מכן לידי מפרק. מה לביקל, מושבניק מכפר מל"ל שמתרחק מהרפתקאות עסקיות, ולחברה שבעליה, מדינת ישראל, הפקיר אותה, ושחלק ניכר מחקלאיה נטשו אותה? מה לביקל ולחברה המיושנת הזאת, שהפסידה בשני העשורים האחרונים מחצית מפלח השוק שלה ושהותירה עם קריסתה חובות בסך 550 מיליון שקל ומאות עובדים מפוטרים?

בראיון על עתיד החברה, שאותה רכש ביקל בכ-42 מיליון שקל, הוא משדר ביטחון ואופטימיות, ומצהיר כי אגרקסקו בבעלותו תחזור להיות ספינת הדגל של היצוא החקלאי מישראל: "אגרקסקו היתה מבחינתי הזדמנות כלכלית נכונה, ואני מתכוון להחזיר עטרה ליושנה. כבר עכשיו, חקלאים רבים שעבדו עם אגרקסקו ונטשו אותה לאחר התמוטטותה, הודיעו לי על שובם הביתה. הם חוזרים לאגרקסקו כי יש להם אינטרס שבמדינת ישראל תהיה חברת יצוא חקלאי מרכזית גדולה, ומי כמוהם יודע שרק אגרקסקו מסוגלת לכך". את רכישת אגרקסקו ומיזוגה בקבוצת פרחי ביקל ליווה עו"ד איתן אפשטיין.

חברה רזה, זריזה, יעילה ואפקטיבית

גדעון ביקל
דודו בכר

גדעון ביקל מקבל אותנו בביתו הפרטי במושב כפר מל"ל, בחדרון צנוע שמשמש לו משרד ושממנו הוא חולש על עסקיו בישראל ובעולם. את הקפה לאורחיו הוא מכין ומגיש בעצמו. אבל לא להתבלבל; האיש הצנוע הזה, שמחייג בעצמו ולא מעסיק פקידה שתרים בשבילו את השפופרת כשהטלפון מצלצל, הוא אימפריה כלכלית, ופעילים במגזר החקלאי מעריכים את שוויו בכמה מאות מיליוני שקלים.

ביקל הוא הבעלים של חברת פרחי ביקל המתמחה בגידול פרחים וצמחי נוי, ושל קבוצת ביקל יצוא וסחר, ממתחרותיה עד לא מכבר של אגרקסקו. קבוצת הסחר משמשת את ביקל ליצוא ירקות, פירות, פרי הדר, תבלינים ותוצרת אורגנית לרשתות השיווק ברחבי העולם.

ביקל, למי ששכח, הוא גם האיש ששבר בראשית שנות ה-80 את המונופול שהיה לאגרקסקו מאז הקמתה על היצוא החקלאי של ישראל, לאחר שבית המשפט העליון חייב את משרד החקלאות, בעקבות בג"ץ שהגיש ביקל, להנפיק רישיונות יצוא ליצואנים פרטיים.

לביקל קרקע פרטית בשטח של 225 דונם במושב בית חנן, שעליה הקים חווה לגידול פרחים וצמחי נוי בחממות ובבתי רשת, ובבעלותו בית אריזה גדול בסמוך למושב. כמו כן מחזיקה פרחי ביקל בחווה חקלאית ששטחה 61 דונם בסמוך למושב נוה ירק, שבה מגדלים בעיקר צמחי נוי. כחבר מושב, ביקל גם מטפח את המשק המשפחתי שלו בכפר מל"ל, 17 דונם שטחו, שבו הקים חממות ובתי צמיחה לצמחי נוי.

ואולם, כל אלה הם הכסף הקטן. ביקל יזם והיה שותף בפרויקט נדל"ן של 1,200 יחידות דיור ומרכז מסחרי גדול במזרח ראשון לציון, והוא הבעלים של קניון הדרים בנתניה, שאותו רכש מחברת מהדרין תמורת 23 מיליון שקל. בבעלותו קרקעות פרטיות נוספות, ובאחרונה מכר לקבוצת עזריאלי מתחם גדול בסמוך לגן הוורדים שמדרום לראשון לציון תמורת 25-30 מיליון דולר. במקום מתוכנן לקום קניון ענק (15-20 אלף מ"ר) שיתחרה בקניון הזהב ובקניון רוטשילד בראשון לציון.

לפני כשלושה שבועות רכשת את המתחרה הגדולה שלך, אגרקסקו. גורמים במגזר החקלאי סבורים שבכוונתך להטמיע את המותגים הבינלאומיים שלה, כרמל ואקו-פרש, בחברות שבבעלותך ולמחוק את השם אגרקסקו מפנקס החברות.

"אין לי כל כוונה כזו, וגם אין בזה כל היגיון. הפעילות של קבוצת ביקל תמוזג לתוך אגרקסקו, והחברה הממוזגת תיקרא אגרקסקו חברה ליצוא. המותגים המובילים שלה יהיו אגרקסקו וכרמל, שהם מותגים בינלאומיים בעלי מוניטין מצוינים. החברה תהיה רזה, זריזה, יעילה ואפקטיבית.

"אני סבור ששלושה מרכיבים יביאו להצלחתה של אגרקסקו החדשה: עובדי החברה, שבתמורה לעמלם ייהנו מפירות ההצלחה, וכבר הודעתי להם שמובטח להם חלק ברווחי החברה; המגדלים, שבלעדיהם אין זכות קיום לחברה, וגם הם ייהנו מפירות עבודתם באמצעות תוכנית תמריצים שהחברה תפעיל בעבורם; וגם הבעלים, שהשקיע בהצלת החברה ובשיקומה את מיטב כספו, זמנו ומרצו, לא ייצאו נפסדים".

ב-2010 רשמה אגרקסקו מחזור מכירות ענק של 2.5 מיליארד שקל. האם אתה מעריך שלאחר כל מה שקרה החברה מסוגלת לחזור להישג כזה?

"אנחנו מצפים להשיג מחדש מחזור מכירות כזה בהקדם, ואף להגדיל את המכירות בתוך שנים ספורות. אני מאמין שאם יהיה שיתוף פעולה פורה בין כל הגורמים באגרקסקו החדשה, ולא פחות מזה סבלנות, יצירתיות, חזון ועבודה קשה, רק השמים יהיו הגבול".

 עובדי אגרקסקו נהנו, בחסות ההסתדרות, מהסכמי שכר נדיבים המקובלים בחברות הממשלתיות. איזו מדיניות שכר תהיה באגרקסקו החדשה? 

"מדיניות השכר שלנו תהיה מבוססת על שיקולים עסקיים בלבד, אך תוך שמירה על זכויות העובדים. אגרקסקו היא עתה חברה פרטית, לא ציבורית ולא ממשלתית, והשכר ייקבע בה באופן פרטני - כל עובד יתוגמל לפי יכולותיו, השקעתו, ניסיונו והישגיו כמובן".

 איזו אסטרטגיה עסקית גיבשת לאגרקסקו החדשה? 

"את האסטרטגיה שלנו אפשר לסכם בשלוש מלים: שיווק, שיווק, שיווק. נציע למגדלים שלנו פלטפורמה שיווקית תוך התאמה עסקית לכל מגדל ומגדל".

מספר לא קטן של חקלאים שעבדו עם אגרקסקו החליטו להיות יצואנים של עצמם.

"ייתכן שיש מגדלים שמסוגלים לייצא את סחורתם באופן עצמאי. אבל לצורך כך עליהם להיות גדולים דיים. אם מגדל קטן, שיש לו כושר יצוא של 200 טונות פלפל, ינסה לייצא ללקוח הולנדי, הוא ימצא מולו עולם מתוחכם ואכזרי של סוחרים ממולחים שלא יהססו לנצל את חוסר ניסיונו בכל הזדמנות, ובלא ייסורי מצפון.

"היצוא החקלאי הוא עולם אכזר. אם אתה קטן, אתה לא יכול גם לגדל וגם להיות מעודכן בכל הנוגע למערכות המידע והמחשוב הנחוצות ליצוא סחורות לחו"ל. אי אפשר להיות גם בשדה וגם לנסוע לחו"ל לבחון שווקים אלטרנטיביים וגם לעסוק בכל הלוגיסטיקה של היצוא. זה יקר מדי, וזה מוליך אותך לכשל שיווקי.

"כאשר עשרות יצואנים קטנים מתרוצצים בשוק בניסיון 'לתפוס' עסקה, הם מורידים את המחירים בשוק, וכבר כיום מסתמן כאוס במחירי הרימונים והאבוקדו, כמו גם במוצרים נוספים מתוצרת ישראלית. המגדלים בישראל מתחילים להפנים שדרושה להם חברה גדולה, איתנה ומובילה, דוגמת אגרקסקו החדשה, שתרכז את היצוא, כדי שהם יזכו במחירים המרביים ובתנאים האופטימליים לתוצרתם.

"בנוסף לכך, בכוונתנו לפתח בחברה פרויקטים שונים ומגוונים, שיהפכו אותה לחברת שיווק בינלאומית שתשנע בחורף סחורות חקלאיות מחצי הכדור הדרומי לחצי הכדור הצפוני, ובקיץ בכיוון ההפוך. אגרקסקו הקימה ברחבי העולם מערכות שינוע יוצאות מגדר הרגיל, ומערכות חישוב ייחודיות. יישום נכון של האמצעים השיווקיים האלה יהיה קלף מנצח".

אתה אומר שהחקלאים החלו לחזור הביתה. אתה יכול לחשוף קצת יותר?

"יש פניות רבות של מגדלי פרחים מובילים. בענף הירקות קיבלנו פניות ממגדלי תפוחי אדמה ואחרים. קיבלנו בקשות רבות ממגדלי אבוקדו, רימונים, אפרסמונים ורבים אחרים - כולם כאחד ממתינים לאישור הפורמלי של הממונה על הגבלים העסקיים, שצפוי להערכתנו להתקבל בימים הקרובים.

"ארגונים חקלאיים גדולים, שבעקבות פירוקה של אגרקסקו וחוסר הוודאות לגבי המשך קיומה התקשרו עם חברות אחרות לעונה הקרובה, יחזרו אלינו בוודאות. התאחדות האיכרים הביעה את שמחתה על החלטת בית המשפט לאשר את הצעת קבוצת ביקל, והודיעה כי תמשיך לעבוד אתנו. מהרגע שבית המשפט החליט למסור לנו את החברה, התחלנו לקבל פניות רבות מרשתות השיווק בחו"ל שעבדו עם אגרקסקו ומבקשות לחזור לעבוד אתנו, מפני שאינן מסוגלות לעבוד במקביל עם יצואנים קטנים רבים.

"כשכל כך הרבה יצואנים מתרוצצים בשטח, לרשתות אין יכולת לשמור ולפקח על איכות אחידה של המוצרים, ומתפתחת בעיה של אי אחידות באיכות המוצרים על המדפים. לכן הם מעוניינים לעבוד עם חברת עוגן גדולה שכולם יתיישרו לפיה, וזו תהיה אגרקסקו".

"אוניות? הן מצטלמות טוב אבל עולות הון"

מה אתם מציעים לרשתות שאין לאחרים?

"אגרקסקו צברה ב-56 שנות קיומה מוניטין ייחודיים, שלא ניתן להשיג בעונה אחת או שתיים. לחברה יש תו תקן בינלאומי (אקו-פרש) שליצואנים אחרים אין. יש לה פריסה עולמית, משרדים ברחבי העולם ומערכת לוגיסטית ארגונית שמאפשרת לה להגיע עם תוצרתה לכל מקום על הגלובוס.

"המוניטין, המותגים (כרמל ואגרקסקו), הפריסה והמערכת הארגונית ימשיכו להתקיים, אבל התפעול יהיה שונה. אם יידרש, נפעיל גם מיקור חוץ, וזאת, בין היתר, כדי להימנע מהוצאת סכומי ענק על שליחת אנשים מיותרים לחו"ל. בסניף באנגליה, שבו העסיקה אגרקסקו הישנה 40 עובדים, נשאיר מנהל אחד ושבעה עובדים שיתמקדו במכירות. במקום להחזיק מחסנים בלונדון ובמקומות אחרים בעלויות גבוהות, נרכוש שירותי אחסון במיקור חוץ.

"אגרקסקו החדשה גם לא תחכור אוניות, שעלות החכרתן הקבועה מגיעה ל-10 מיליון יורו בשנה, אלא נרכוש שירותי הובלה לפי הצורך, לפי העניין ולפי המחיר. לא נחזיק אוניות, שמצטלמות טוב בתקשורת אבל עולות הון. את העבודה שעשתה אגרקסקו הוותיקה עם 520 עובדים, 365 בישראל ו-155 בחו"ל, נעשה עם 85 עובדים - 50 בישראל ו-35 בחו"ל.

האם תתיר לעובדי החברה להקים ועד עובדים?

"אין לי דבר נגד ועדי עובדים, אבל זו לא הדרך היחידה להגיע להישגים. בפרחי ביקל אין ועד עובדים ויש עובדים מאושרים. אני מאמין שלעובדי אגרקסקו החדשה יהיה אתגר וסיפוק גדול מעצם עבודתם בחברה, ובהקשר זה אציין שקראתי לכל עובדי אגרקסקו שפנו לעבוד בחברות אחרות, לחזור הביתה".

אגרקסקו הוותיקה עבדה עם הפלסטינים, גם בעזה וגם בגדה. האם תמשיכו בכך?

"ב-89' מינתה אותי ממשלת ישראל ליו"ר הוועדה לאסטרטגיה חקלאית, שאחד מתפקידיה היה בחינת יחסי הגומלין בין ישראל לערביי השטחים. המלצתי היתה חד משמעית: לספק לפלסטינים ידע חקלאי, בייחוד לגידולי יצוא. האני מאמין שלי הוא כי מי שמעבד את אדמתו, לא זורק אבנים ולא מבצע פיגועים. רפאל איתן, שהיה אז שר החקלאות, וממשלת ישראל אימצו את גישתי. אני שמח לומר שאגרקסקו במתכונתה החדשה תייצא כבר השנה תוצרת פלסטינית שתכלול, בין היתר, פרחים ותות שדה".

יש לכם אינדיקציה לגבי עמדת הממונה על ההגבלים?

"אנחנו מאמינים שהממונה יאשר את המיזוג כבר בימים הקרובים. עם קבלת האישור, יתחיל בפועל שיקום החברה, שקיומה אינו רק אינטרס של הבעלים, המגדלים והעובדים, אלא הוא אינטרס ציוני אמיתי. אני מאמין באמת ובתמים שאגרקסקו תחזור לימיה הגדולים, ועובדיה, המגדלים, החקלאים והלקוחות יחזרו לחייך. אעשה כל שביכולתי כדי שתרחיש כזה יקרה בהקדם האפשרי".

נרדמו בשמירה

את החשבון על קריסת אגרקסקו יש להציג לחברי הדירקטוריון. מדוע אישרו לחברה לחכור אוניות קירור יקרות, שהגדילו את ההוצאה השנתית ב-10 מיליון יורו, בשעה שפלח השוק שלה הצטמצם במהירות? מדוע לא דרשו דו"חות רבעוניים, כמקובל בחברות עסקיות, כאשר הדו"חות השנתיים הראו שההכנסות יורדות וההוצאות עולות? מדוע לא תבעו מהחברה לרכוש ביטוח נגד אסונות טבע, עד שב-2008 הפסידה החברה הכנסות בסך מיליארד שקל מפגיעת קרה ביבולים?

על חברי הדירקטוריון גם להשיב מדוע לא תבעו מהחברה לנקוט צעדי התייעלות חריפים אף שידעו שחובות החברה תופחים משנה לשנה, עד שבראשית 2011 הגיעו ל-170 מיליון יורו. החברה הידרדרה עד כדי כך, שהמגדלים, הבנקים, מחזיקי האג"ח והלקוחות איבדו את אמונם בה, והיא נאלצה להכריז על חדלות פירעון ולבקש את הגנת בית המשפט. חברי הדירקטוריון צריכים לספק הסבר מתקבל על הדעת, מדוע נמכרה אגרקסקו לפרחי ביקל ב-42 מיליון שקל, בעוד לפני שנתיים בלבד שוויה נאמד ב-600 מיליון שקל.

ואולם, אין זו רק אשמת הדירקטוריון. גם הממשלה תצטרך לתת דין וחשבון לחוקר שמינה כונס הנכסים הרשמי, שיחקור את הסיבות לקריסה. בין השאר תידרש הממשלה להשיב מדוע לא יושמה המלצת הוועדה הממשלתית שמונתה ב-2002 למכור את חלקה של הממשלה באגרקסקו, ואת התמורה מהמכירה להשקיע בחברה כהון עצמי.

ככל הידוע, כל השותפים באגרקסקו, ובכללם מועצות הייצור החקלאיות, הסכימו למתווה שהוצע ב-2002, למעט אחת ממועצות הייצור שהטילה וטו, ובכך מנעה את המכירה. על החוקר לבדוק מדוע הוטל הווטו, והאם הסיבות להטלתו היו מוצדקות או נבעו משיקולים זרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#