מיקור חוץ בישראל: כמו בפינלנד, שוודיה וגרמניה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מיקור חוץ בישראל: כמו בפינלנד, שוודיה וגרמניה

ההוצאה הממשלתית גבוהה בכ-30% לעומת ממוצע המדינות המפותחות, לפי נתוני OECD כפי שנותחו בידי האוצר - אך השימוש במיקור חוץ נמצא בעלייה מתמדת בכל המדינות המפותחות

23תגובות

ההוצאה של ממשלת ישראל על העסקת עובדי קבלן אינה חריגה בנוף העולמי - כך עולה מניתוח של נתוני ארגון OECD בידי משרד האוצר. הדו"ח האחרון של OECD, המתייחס לנתוני 2009, בדק את ההוצאה של ממשלות על מיקור חוץ ביחס לתוצר. מהדו"ח עולה כי ממוצע ההוצאה במדינות הארגון על מיקור חוץ היה כ-10% מהתוצר. ממשלת ישראל מוציאה כ-13% מהתוצר על מיקור חוץ - כך שיעור ההוצאה של ישראל גבוה בכ-30% מזה של ממוצע המדינות המפותחות.

בדיקה מפורטת של ההוצאות של המדינות השונות על מיקור חוץ מגלה כי היקף ההעסקה בישראל דומה לזה לכלכלות מערביות מובילות. שיאנית ההוצאה היא הולנד, שמקדישה כמעט 20% מהתוצר שלה לרכישת שירותי מיקור חוץ בידי הממשלה. אחריה נמצאות פינלנד, בריטניה, שוודיה - ורק אז ישראל. למעשה, בטווח שבין 12% ל-14% מהתוצר נמצאות תשע מדינות, בהן גם גרמניה (כמו בישראל, עם הוצאה של 13%), בלגיה ודנמרק.

ההשוואה של חוקי עבודה בין המדינות השונות מורכבת מאוד, בשל השוני הרב בתרבות ובמכלול של הסכמי העבודה בין המדינות. כך בשוודיה, גם חברות כוח האדם פועלות במסגרת הסכמים קיבוציים, וככל הידוע אכיפת חוקי העבודה טובה יותר ופערי השכר קטנים יותר. עם זאת, הגבלות מרחיקות לכת, כפי שדורשת ההסתדרות, אינן קיימות במדינות אחרות.

ריבוי מדינות OECD המקדישות נתח ניכר מתקציבן לרכישת שירותי מיקור חוץ אינו מפתיע, לאור התמיכה המוצהרת של OECD בכך. במסמכי הארגון נכתב כי השימוש במיקור חוץ נמצא במגמה עלייה בשני העשורים האחרונים, ושנהפך לאלמנט מרכזי בקיומה של הממשלה המודרנית.

הארגון מסביר זאת בכך שמיקור חוץ מאפשר לשפר את יעילות ואיכות השירות הממשלתי, מעניק גמישות תעסוקתית בשוק עבודה דינמי, מעודד תעסוקה וכן מאפשר נגישות למומחיות שאינה מצויה בליבת העיסוק הממשלתי. כתוצאה מכך, נרשם גידול מתמשך בשימוש במיקור חוץ - היקף ההוצאה של ממשלות ב-OECD על מיקור חוץ גדל מ-8.5% מהתוצר ב-2000 ל-10% מהתוצר ב-2009. ישראל, אגב, היא אחת המדינות הבודדות בארגון שצימצמה באותו עשור את היקף השימוש שלה במיקור חוץ.

האוצר מדווח, בדו"ח שהוכן על ידו, כי בנוסף לכך ש-OECD מעודד את מדינות הארגון לרכוש שירותים באמצעות מיקור חוץ, ורואה בכך צורת העסקת גמישה ויעילה, הרי שגם לא ידוע על אף מדינה החברה בארגון המטילה מגבלות כלשהן על השימוש במיקור חוץ. הדירקטיבה האירופית אמנם דורשת שעובדי מיקור חוץ לא יופלו לרעה בתנאי השכר - תנאי שגם החקיקה הישראלית דורשת - אך פרט לכך אין באף אחת מהמדינות המרכזיות ב-OECD מגבלה על משך העסקת עובדי קבלן. אין חובה לקלוט אותם בהעסקה ישירה אחרי פרק זמן מסוים, ובוודאי שאין באף מדינה המרכזיות ב-OECD איסור על העסקת עובדי כוח אדם.

האוצר מזהיר בדו"ח כי האיסור על העסקת עובדי קבלן בתחומי הניקיון, "פירושו למעשה חיסולו של ענף כלכלי לגיטימי, הפועל בהתאם לחוק. פגיעה בענף זה מהווה פגיעה בחופש הפעילות הכלכלי במשק, וזאת ללא תקדים בכלכלה המערבית. קביעת מגבלות מסוג זה בישראל תהווה סטייה משמעותית מאמות המידה המקובלות ב-OECD, והתערבות ממשלתית ביחסי העבודה ובסביבה העסקית". המשרד הוסיף כי "את השמירה על זכויותיהם של העובדים בענף זה יש לעשות באמצעים אחרים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#