החרדים בחו"ל יוצאים לעבוד - בישראל עניים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מחר ב-TheMarker

החרדים בחו"ל יוצאים לעבוד - בישראל עניים

חרדי בכיר בבנק השקעות בוול סטריט: "בישראל הכל קיצוני. אין אפור, יש רק שחור ולבן. הגיע הזמן לשנות את זה"

79תגובות

דו"ח ועדת טרכטנברג הציג שורה של המלצות לטיפול באחת הבעיות החמורות בשוק העבודה בישראל: שיעור התעסוקה הנמוך של גברים חרדים - 39% בלבד. חברי הוועדה הגישו המלצות מרחיקות לכת שעד עתה אף ועדה ממשלתית לא הגישה: הגבלת התקציבים לישיבות, בזמן ובהיקף, וחיוב לימודי ליבה - לא רק בבתי הספר היסודיים אלא גם בגילאי התיכון. ואולם יישום המלצות אלה מוטל בספק, לאור התנגדות ההנהגה הפוליטית והרבנית לעידוד תעסוקה בקרב חרדים.

מחר בגיליון יום הכיפורים של TheMarker - פרויקט מיוחד

דניאל בר און

בדיקה בקהילות חרדיות בעולם חושפת כי מה שהפך לסטטוס קוו בעייתי בישראל אינו קיים בקהילות ההן. בניו יורק, לונדון, אנטוורפן ופאריס - לצד שמירה על אורח חיים חרדי דקדקני, לעתים מסוגר - שיעורים גדולים מבני העדה עובדים לפרנסתם ואינם נתמכים על ידי קצבאות.

קשה לאמוד את שיעור התעסוקה המדויק של קהילות חרדיות בעולם, בין השאר משום שאין הגדרות ברורות מי נכלל בקבוצה החרדית, ובמקרים רבים התעסוקה שם אינה מוצהרת. ואולם המגמות המסתמנות ממחקרים שנערכו בעניין ומשיחות עם גורמי מקצוע ברורות: בגילאי 25-28, רובם המכריע של החרדים יוצאים לשוק העבודה.

כך למשל, "80%-90% מהחרדים בקהילה החרדית בלונדון עובדים", מעריך פרופ' עמירם גונן מהאוניברסיטה העברית על פי מחקר מקיף שערך. גם בקהילה החרדית בבלגיה, אומר סילבן לנדאור, סגן נשיא הקונסיסטורה היהודית המרכזית של בלגיה וגזבר הפדרציה היהודית לסעד ורווחה בעיר, החרדים מעורים מאוד בעולם העסקים והעבודה - בעיקר בתחום היהלומים. במונטריאול, לפי מחקר שנערך בסוף שנות ה-90 - כ-85% מהגברים בגילאי העבודה עובדים במשרה מלאה או חלקית.

בניו יורק, שבה חיה הקהילה הגדולה ביותר מחוץ לישראל, "לומדים בישיבות שלוש-חמש שנים, ולאחר מכן יוצאים לעבוד", מסביר זושא נובוסלר, מנהל ארגון להשמת חרדים בעיר. "מעל גיל 30 כבר כמעט אין אברכים, רק כאלה שבאמת מיועדים לכך". גורמי מקצוע שעמם שוחחנו העריכו כי 90% מהחרדים שותפים בשוק העבודה בניו יורק.

המקרים האלה מלמדים שאפשר גם אחרת. ממשלת ישראל פעלה בשנים האחרונות להגדלת שיעור התעסוקה של חרדים - הזרימה תקציבים עבור שירות צבאי ולאומי לחרדים והגדילה משמעותית את הסיוע למוסדות האקדמיים שפועלים במגזר החרדי. כיום יש כ-6,500 סטודנטים חרדים, כמעט חצי מהם גברים. במקביל, פועלים מכונים להכשרות מקצועיות לחרדים.

בתקופה זו נמצא המהלך הזה ברגע מבחן משתי סיבות מרכזיות: ההנהגה החרדית השמרנית חוששת משינויים וזעזועים בקרב מאמיניה ועושה מאמצים רבים להוריד את החרדים מהרעיונות החדשים; ואלפי הסטודנטים החרדים שאזרו אומץ ויצאו ללימודים אקדמיים או לשירות צבאי ולאומי עלולים להיתקל בחומה תרבותית ובחשש מצד המגזר העסקי, שימנעו מהם להשתלב בכלכלה הישראלית. אם הם ייכשלו, אף אחד לא ילך אחריהם.

סיבה נוספת היא השתרשותה של נורמה בעייתית הכוללת את כל חלקי המגזר החרדי - הכלכלה השחורה. רוב העבודות נעשות במזומן ולא נרשמת בשום מקום. גם תשלום מסים מהווה בעיה אמיתית בקהילה שרואה במעשר את המס הנכון שלה. העלמה היא דרך חיים, והקהילה החרדית לא מסתירה את העניין, ולעתים אפילו גאה בו.

"הבעיה היא שבישראל הכל הרבה יותר קיצוני. אין אפור, יש רק שחור ולבן", אומר יצחק (סטיב) פוקס, חרדי המכהן בתפקיד בכיר באחד מבנקי ההשקעות בוול סטריט. "עכשיו הגיע הזמן לשנות את זה".

"לחרדים יש מספיק תקציב - הם לא צריכים תוספת לרכישת מקצוע"

בישיבות הסיכום של ועדת טרכטנברג התנהל ויכוח על הדרכים לצירופם לשוק העבודה של החרדים, בעיקר הגברים. הוויכוח היה עקרוני ולצדו השלכות מעשיות מובהקות. חבר בכיר בוועדה, פרופ' רפי מלניק, המשנה לנשיא המרכז הבינתחומי הרצליה, סבר כי לרשות הוועדה עמדו מקורות תקציביים מצומצמים, ולפיכך יש להקצות אותם לפי סדרי עדיפויות מובהקים. הוא הציע כי הכספים שיוקדשו לנושא יבואו מהתקציבים שמועברים ממילא לחרדים על ידי המדינה.

ואולם הוועדה החליטה, ברוב קולות, להקציב לנושא סכום גבוה יחסית - 760 מיליון שקל, 2.5% מסך כל תקציב ההוצאות, יופנו לעידוד החרדים לצאת לעבודה, באמצעות קורסים לרכישת מקצוע ולהשכלה. לטענת מלניק, החרדים מקבלים תקציבים רבים, ואלו צריכים לשמש אותם להצטרפות לכוח העבודה. למרות זאת, מלניק מדגיש כי הממשלה צריכה לאשר את המלצות טרכטנברג בישיבתה הקרובה בשל הטיפול הנרחב בנושאים המרכזיים של המשק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#